לא אמרתי שצריכים להיות סגורים לשום דבר. הבעתי רק את דעתי בנושא בתור גולש וצרכן. אני ממש לא עוסק בתחום השיווק, זה רק מעניין אותי בתור מי שנמצא בצד השני של המתרס.
כמו שאמרתי, לדעתי טוויטר בצורתו הנוכחית לא ממש מתאים לחברות גדולות כמו שופרסל, ואני בהחלט לא רואה את עצמי עוקב אחרי חשבון טוויטר שלהם רק כדי לשמוע על מבצעים מיוחדים.
מצד שני אני לא פוסל רעיונות יצירתיים שיכולים להשתמש במדיום הזה בדרך יוצאת דופן ומעניינת (רק שלא יציאו לי למכור חברים וירטואלים שלי תמורת הנחה או משהו מפגר כזה), ולא סתם לפתוח חשבון טוויטר בחינם ולהתחיל לצייץ כל חמש דקות על המבצע של קנה קופסת חמוצים קבל שמפו בהנחה שלי שלושה שקלים.

אלחי מסביר זאת מצויין ואף נותן סיבה נוספת למה צריך להיות פתוחים לכלים חדשים ולחשוב על דרכים יצירתיות למנף אותן: הצרכן שלך נמצא כבר במדיה. אם לא הוא, אז החבר שלו, או הילדים שלו, או ההורים שלו. והם מנהלים שיחה על המוצר שלך. בלעדיך. לא חבל?

הרי כל מנהל שיווק קלולס שייתקל בפוסט הזה ישר ירוץ למנהל הכספים ויצעק שהוא חייב תקציב לשיווק במדיה חברתית. ומנהל הכספים לא יאשר לו תקציב? בטח שיאשר. ואז ילך אותו מנהל שיווק אידיוט וישכור לעצמו “מומחה לרשתות חברתיות” במחיר מופקע (אבל זה בסדר, זה גם ככה האחיין של אשתו) שיסביר לו שכמה שיותר עוקבים בטוויטר זה יותר טוב, ועוד מיני שטויות כאלה. כמובן שזה יביא להופעתם של עוד ועוד “מומחים”, מה שיביא את גלמור להמשיך להתלונן על שוק הייעוץ הזה שהוא בבחינת עיוור המוליך עיוור.

אני קורא מעל תגובה זו לכותבי הבלוג וקוראיו – חלאס עם ההתעסקות האובססיבית הזו במדיה חברתית. יש עוד כמה דברים שקורים בעולם, ואפילו באינטרנט.

1. האם רשתות חברתיות הן הייפ מוגזם שיעבור מן העולם? (ספוילר: לא)

2. האם כל חברה או עסק יכולים לעשות שימוש מוצלח ברשתות חברתיות?

לגבי השאלה הראשונה כאמור אין מה להרחיב, ברור לכולנו שזה לא טרנד או הייפ מוגזם, רשתות חברתיות הן כאן כדי להשאר.

אבל השאלה היא עד כמה באמת רשתות חברתיות יעילות לכל עסק. עד כמה כל רשת חברתית באמת מוצלחת בתור כלי שיווקי לכל מטרה שתהיה.

אני למשל ממש לא רואה את עצמי עוקב אחרי חשבון טוויטר של שופרסל. אולי אם הם יפתחו פייק_שופרסל זה יכול להיות מעניין, אבל סתם ככה לעקוב אחרי שופרסל בטוויטר – למה שאני בכלל אעשה את זה? אני לא סובל מספיק כבר מהפרסומות שלהם בטלוויזיה שזה מגיע לי?

המקרה של דל הוא מקרה מעניין וקצת יוצא דופן. קודם כל מדובר במכירה של עודפים, וכאן באמת יש הגיון בלעקוב אחרי חשבון טוויטר שיכול לדווח לי על מבצעים מיוחדים. שנית, מדובר בקהל יעד של גיקים שממילא מחובר לטוויטר, בניגוד לקהל הלקוחות של שופרסל. (חוץ מזה שלא ברור עד כמה הם היו מצליחים למכור את אותם עודפים גם בלי טוויטר, שאלה שתמיד רלוונטית לכל נושא של שיווק ופרסום).

אני חושב שבמציאות של היום, במיוחד בארץ ובמיוחד לגבי טוויטר שעדיין לא פופולרי כמו פייסבוק, אני די יכול להבין את החברות שלא ממש מתלהבות מהעניין ומתעניינות בו. כמו שאמרתי זה לא קשור לשאלה אם רשתות חברתיות הן טרנד חולף או לא, השאלה היא האם בכלל הן רלוונטיות עבור כל חברה או בית עסק.