סוף עידן הבהייה

לשותף המבוגר שגר איתי תקופה קצרה בדירת שני חדרים בנווה צדק בשנות ה-90′ הייתה הפרעה קשה. הוא יכל להירדם רק כשהטלוויזיה פעלה בקולי קולות על ערוץ זבלוני. בבית הורי המקלט תמיד פועל, גם כשאף אחד לא רואה.

יש אנשים שצריכים את הרעש הלבן הזה, אולי זה גורם להם להרגיש פחות בודדים. אני תמיד מכבה טלוויזיות שדולקות ללא סיבה. בשבילי האור הבוהק המרצד בחדר חשוך תמיד שידר ניכור, בייחוד כשאתה מוצא את עצמך בוהה בתוכנית שלא באמת מעניינת אותך, פשוט כי היא משודרת עכשיו.

בשנים הקרובות המחשב ייכנס לרוב הסלונים (ולא משנה אם קוראים לו יס מקס, הוט מג’יק, מדיה סנטר או מקליט DVD חכם) והבשורה הכי משמעותית בכך היא הסוף של השלטוט האקראי. סביר להניח שאנשים ימשיכו להירדם מול הטלוויזיה, אך לפחות זה יקרה מול משהו שהם אוהבים לראות.

אולי זו הערכה לא מבוססת דיה, אך נדמה לי שהעובדה שהכח עובר לצופים והתחרות הגוברת דחפה את רשתות השידור בארה”ב להעלות את הרף והמגוון, והיום בטלוויזיה האמריקנית מבחר חסר תקדים של סדרות מצוינות שעומדות בראש הרייטינג. ואצלנו, מהן התוכניות המובילות? “מה זה השטויות האלה” וחדשות. אכן עוגנים איתנים שימנעו את בריחת הצופים בשנים הקרובות.

נסו להיזכר בסדרת דרמה או קומדיה ישראלית שאהבתם בשנים האחרונות, כזו שריתקה אתכם אל מול המסך. אני נזכרתי רק “בטיפול”, “שבתות וחגים” ו”שוטטות”. ממש לא מספיק וזו אולי התשובה הראויה למגיב 18 במאמר הזה שכותב על “תכנים עבריים ברמה גבוהה בערוצים 2 ו-10″. >

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: אינטרוויזיה