היכונו לעידן השקיפות הרדיקלית

בספטמבר 2006 העולם השתנה (ואם אני מגזים זו הגזמה קלה) – פייסבוק השיקה את הניוזפיד ואפשרה לכל אחד להתעדכן באופן רציף בפעילות של החברים שלו – עדכוני סטטוס, חברויות חדשות, שינויים במצב אישי. השינוי, כמו כל שינוי פייסבוקי התקבל במחאה המונית, 284,000 איש הצטרפו בתוך יומיים לקבוצה שדורשת להחזיר את המצב לקדמותו.

‘פייסבוק הופכת להיות האח הגדול של האינטרנט’ – זה היה הלך הרוח בקרב הגולשים.

כמו כל שינוי פייסבוקי, אנשים התרגלו מהר. פייסבוק הוסיפה תכונה המאפשרת למשתמש לקבוע אילו נתונים הוא רוצה לשתף, אך הניוזפיד נשאר ושינה את הדינמיקה של המדיה החברתית. אנשים, ממש כמו מותגים, הם רצף אירועי התקשורת שלהם ברשת ואוסף הקשרים שלהם ברשת. עולם של אינפורמציה מלאה ורציפה.

שקיפות רדיקלית

במתח שבין פרטיות ושקיפות – השקיפות מנצחת ובגדול ובשנים הקרובות המגמה רק  תלך ותתעצם. במישור הפרטי, היטשטשה לגמרי האבחנה בין אישיות פיסית לאישיות אינטרנטית. אנחנו, זו הנוכחות שלנו, זה האינטראקציה שלנו, זה היכולת שלנו להשפיע ואפילו ‘אוי גועלד’ האלכוהול שצרכנו אתמול בלילה. גם במישור הארגוני ‘רואים לכם הכל’ – יודעים הכל על טיב המוצר והשירות שלכם, על שביעות הרצון של הלקוחות שלכם וכמה ‘שווה’ לעבוד בארגון שלכם.

כלכלה של שקיפות רדיקלית

כלכלנים מניחים בלא מעט מודלים תחרות משוכללת ואינפורמציה מלאה וסימטרית – לכל מוכר או קונה יש מידע מלא על המוצרים והשירותים הנמכרים בשוק. תנאים אלו שלא התקיימו בקניית טלוויזיה או בבחירת בנק לפני 20 שנה מתקיימים היום. אנחנו יכולים לדעת הכל על מוצרים ושירותים בשוק ובאותה מידה יכולים לדעת הכל, עלינו, על החברה או המותג שלנו.

מספר דוגמאות

בנק first direct מפרסם ב-live מה אומרים עליו לקוחותיו ומה רמת שביעות הרצון שלהם. עוד מסמר בארון הקבורה של הפרסום הישן. כנראה שבשנים הקרובות נראה קצת פחות את דביר ומודי ואסי כהן ונראה הרבה יותר חברות שיש להן הצעה ייחודית, שמוצאות קהלי נישה ומייצרות להן את ההצעה האולטימטיבית, כזו שאי אפשר לסרב לה. נהיה חשופים לפידבקים של מעגל החברים והמכרים שלנו, של מובילי דיעה בתחומים שונים.

glassdoor מספקת מבט פנימי על עשרות אלפי חברות. עובדים באותן חברות משתפים בתנאי השכר שלהם, בתרבות הארגונית ובשורה התחתונה – האם זה מקום ששווה לעבוד בו. שקיפות רדיקלית מייצרת מציאות בה חברות ומותגים הם האנשים שעובדים באותם חברות ומנהלים את אותם מותגים. שוק של קומודיטי במציאות של שקיפות מחייב תרבות של בידול מצד אחד וטיפוח הון אנושי מוביל מהצד השני.

אתרים כמו bazaarvoice, yelp, travelist , הינם אתרי ‘חוות דעת צרכנים’ – ההמונים משתפים בחוויות ממלונות, חנויות, מסעדות ומתבססים בקבלת החלטות על חוות דעת של אחרים. היום אנו חשופים לשביבי מידע – שומעים באופן אקראי על חוויות צריכה חיוביות וחוויות צריכה שליליות, בעתיד הקרוב כל הזדמנות צריכה תהיה מלווה בקבלת פידבק בזמן אמת של צרכנים אחרים שכבר התנסו במוצר ובשירות.

tweetpsych מייצרת פרופיל פסיכולוגי-אישיותי על סמך עדכוני הטוויטר שלנו. המערכת בגרסת בטא ומניבה תוצאות בסיסיות, אבל אין ספק שהתנהגותינו ברשת מספיקה על מנת להעיד על כישורינו הקוגניטיביים, האמוציונאליים והחברתיים. גיוס עובדים ישתנה בצורה דרמטית וכנראה גם אתרי היכרויות.

klout ממפה את המשפיענים במדיה החברתית על פי נושאים, אזורים ועוד. גם מידת המשפיענות שלנו היא ‘כמיתה’ ועשויה לייצר קשרים מעניינים בין עסקים למובילי דיעה. כשאני חושב על זה כנראה שבעתיד הקרוב שליו עם ציון משפיענות 28 ישלם פחות על לפטופ מאשר אני עם ציון משפיענות 10 אשלם על אותו לפטופ ממש. מחשבה קצת מתסכלת אבל שליו הבטיח שיקנה שניים ויעשה לי מחיר טוב.

סיכום

אני חייב להודות שבמהלך כתיבת הפוסט, נעתי מספר פעמים, באי נוחות בכסא. יש משהו מטריד בידיעה שאנחנו ‘שקופים’, כי אפשר לעשות ניתוח פסיכולוגי לפרופילים שלנו וניתן לנבור בדינמיקה החברתית שלנו ולהבין את מידת ההשפעה שלנו. אך בד בבד יש משהו מעצים במגמה הזו, נהיה צרכנים יותר חכמים, נעבוד בארגונים המאותגרים כל הזמן על ידי העובדים והלקוחות שלהם וכנראה גם נוציא מעצמנו את המיטב, כי מתבוננים בנו כל הזמן.

המלצות קריאה:

5 Ways to Make Your Business More Transparent

Reviewing Is the New Advertising – Transparency Triumph

>

תגיות: פרטיות, פרסום, שקיפות