פוסט שותף של Gemini: “מיחשוב עננים? אין דבר כזה”
מאת: גיא הורוביץ 
| 05.11.2009 בשעה 9:00
"כולם מדברים על מזג האויר, אבל אף אחד לא עושה כלום בנידון", אמר פעם מארק טויין. בימים גשומים אלה נדמה שהמדינה כולה עסוקה בניתוח כמויות המשקעים, הנגר העילי ומפלס הכינרת.
גם בצד השני של האוקיינוס, בקליפורניה שטופת השמש, מדברים השבוע על עננים. לא ענני גשם, כמובן, אלא עננים וירטואליים, כאלה הנצפים בדרך כלל בצמד המילים "מיחשוב עננים". 
לעיתים נדמה כי אם אין לך ‘סיפור’ של וירטואליזציה, תוכנה כשירות (SaaS) ו/או מיחשוב עננים, אתה לא בעניינים. גשם של מילים ומושגים ניתך על רצפות אולמי הכנסים, אנליסטים וסטארטאפיסטים מתחרים ביניהם מי ייצר יותר באזז סביב פתרון זה או אחר שיאיץ, יאבטח או ינהל את סביבת המיחשוב המעוננת. אני כותב את הפוסט הזה בכנס העננים של RightScale, אחת החברות שלא רק מדברות אלא גם עושות.
במקביל לדיונים הסוערים (טוב, אולי חלקם משמימים. אולי רובם) מתנהלים במסדרונות גם דיונים על הדיונים, בעיקר סביב השאלה: "הייפ או מציאות?" — האם לצד הדיבורים על מעבר של ארגונים לסביבת מחשוב מרוחקת, נטולת השקעה בתשתיות, הארגונים אכן נוהים ונוהרים לפתרונות בענן, או שמא זהו ניסיון נוסף של התעשיה למשוך את עצמה בשיער כמעשה הברון מינכהאוזן (מישהו אמר SOA?), ולחלץ עצמה מהבוץ של חורף 2008-2009.
למרות הפיתוי העז, לא אעסוק בפוסט זה בשאלה הבוערת הנ"ל, ובמקומה אתמקד במשהו חשוב בהרבה.
מיחשוב עננים? מי לעזאזל חשב שזה רעיון טוב לתרגם את המונח הזה לעברית? אולי זה אותו איש אקדמיה שעומד מאחורי המילים "מרשתת" (אינטרנט בשבילכם), "תגובית" (טוקבק) או שזר (mashup)… מי ממחשב עננים? ולמה?
הביטוי Cloud Computing מגלם בתוכו יותר משמץ כפל-משמעות המרמז גם על האמורפיות של הפיתרון מנקודת מבטו של הלקוח, וגם על מיקומו הקונספטואלי "מעל" שכבת האפליקציה לעומת תשתית פיזית המצוירת בדרך-כלל "מתחת" לרובד האפליקטיבי. המונח העברי "מיחשוב עננים" מאבד מיד את שתי המשמעויות, והמוח מיד מנסה להבין מדוע כדאי למחשב את העננים, האם זה יתרום למאזן המים, ואיך הנס הזה קורה.
כמו הרבה מונחים טכנולוגיים אחרים, הניסיון לגייר את הביטוי נדון לכישלון. המילה "טכנולוגיה" היא פרה קדושה, אף אחד לא מנסה באמת לתרגם את Software-as-a-Service (ולראיה הניסיון הכושל שלי בפיסקה השלישית לעיל), איש לא יאמר הדמיה במקום וירטואליזציה, וגם הגיור הרפורמי של "אפליקציה" ל"יישום" נכשל במבחן היישום כשמנסים לומר "אפליקטיבי" (נסו לקרוא את הפסקה הקודמת עם הביטוי "הרובד היישומי"). אפילו הניסיון החינני לתרגם את Firmware ל"קושחה" נתקל בחוסר התלהבות. אז דווקא עננים? ומיחשוב?
הסרטים "מת לחיות" ו"האקדח מת מצחוק" זכו להצלחות קופתיות בישראל למרות הניסיונות המגוחכים לעברת את ההתחכמות הלשונית בשמם המקורי (Die Hard ו-Naked Gun). גם מיחשוב העננים זוכה לעדנה בישראל למרות שמו העברי. אפשר, כמובן, להציע שתי חלופות טובות יותר, למשל "מיחשוב בענן" או "ענני מיחשוב", אבל זה עדיין רחוק מלהשביע רצון.
עד שנקים כאן את האקדמיה ללשון טכנולוגית עברית, בואו נמשיך לדבר על וירטואליזציה, SaaS ו-Cloud. בעצם, לטובת כולנו, הגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים.
פוסט זה נכתב מטעם חברת Gemini, נותנת חסות של “חורים ברשת”. לפרטים
 |
Gemini היא אחת מקרנות ההון-סיכון הגדולות והותיקות בישראל. קרן הון הסיכון משקיעה בחברות ישראליות החל מהשלבים המוקדמים ביותר (סיד) בכל תחומי ה-IT והאינטרנט. לפני כשנה גייסה ג’מיני את הקרן החמישית שלה, בהיקף של 150 מיליון דולר, וביצעה שבע השקעות חדשות. מאז הקמתה ועד היום גייסה ג’מיני מעל 700 מיליון דולר, השקיעה בכמאה חברות, והייתה שותפה לכמה מההצלחות הגדולות של ההיי-טק הישראלי, כאשר חברות בהן השקיעה בשלבים מוקדמים נמכרו או הונפקו – ביניהן פרסייס, ג’קדה, קומטאץ’, סרגון, וריסיטי, סייפן ועוד. במהלך השנתיים החולפות נוספו לרשימה טריאנה, דיליג’נט, אלוט ואייטמפילד. בלוג Gemini | אתר | RSS | Twitter |
>
מלחין, מנגן, שר, כותב ובעיקר מוחק – אבל מתפרנס מהון-סיכון.
05.11.2009 בשעה 10:03
א. חבל שלא נכנעת לפיתוי לעסוק בשאלה הייפ או מציאות. הרבה יותר מעניין
ב. כישלון ההטמעה של הרבה תרגומי מונחים טכנולוגיים לעברית קשור בעיניי יותר לאופי התעשייה, שרובה ממילא עובדת באנגלית ביומיום, ופחות לאיכות התרגום. ובזהירות אומר שיש כאן גם סוג של פוזה נלווית שאין לי בעיה איתה (וכדי להמחיש את הנקודה שאל את עצמך עם כמה מעמיתיך הישראלים בעולם האינטרנט אתה מתכתב באנגלית למרות שלשניכם יש מקלדות בעברית? תן לי לנחש שלא מעט).
05.11.2009 בשעה 11:26
הייתי בוחר במונח “מיחשוב מעונן”.
05.11.2009 בשעה 11:43
Off Topic –
הבועה של headup חמודה, אבל לא רלוונטית לתוכן בעברית.
חוץ מכך, שמח לקרוא את הפוסט הראשון של ג’מיני בחורים ברשת.
אעמיק בתוכנו מאוחר יותר בסופ”ש
05.11.2009 בשעה 14:37
לתרגם לעברית, לעברת. לא לגייר.
05.11.2009 בשעה 14:39
מה רע בלגייר? קצת חופש ספרותי…
ואם כבר, “לתרגם” היא מילה טעונה. לינגויסטים אמריקאים הפסיקו להשתמש במילה traslate ומעדיפים היום transpose או localize.
05.11.2009 בשעה 15:23
גיא, אשמח אם תיתן קישורים וסימוכין לטענה הזאת
05.11.2009 בשעה 15:26
משום שגיור הוא אקט של המרת דת ואין לו שום קשר לשפה.
עזוב שיקולי פוליטיקל קורקטנס, זה פשוט צורם. אולי רק לי, לא יודע.
05.11.2009 בשעה 17:09
“גיור” ביחס לתוכנה הוא ביטוי שגור כבר 20 שנים לפחות(:
05.11.2009 בשעה 17:46
כן, אני יודע. אני בעצמי לא אוהב קטנוניות בנוגע למינוחים שגורים (ממשק/מנשק, שמישות/שימושיות וכו’), אז באמת שזה שטויות.
המאמר עצמו מעניין מאד.
05.11.2009 בשעה 18:33
טל, עיין למשל ב-
http://www.yourdictionary.com/community/forums/viewthread/466
08.11.2009 בשעה 10:44
אם לחזור רגע לטיעון המרכזי של המאמר, אני ממש לא מסכים. לא מבין למה בעברית “מחשוב עננים” יוצר יותר בעיה מאשר הביטוי האנגלי (או האנגליתי, אם אנחנו כבר בענייני שפה…).
לא הבנתי איך כפל המשמעות האנגלי נעלם כשעוברים לעברית. האם לענן בעברית אין את כפל המשמעות שיש ל-cloud באנגלית? למה בעברית צריך לעבור למשק המים ובאנגלית לא?
09.11.2009 בשעה 0:32
ספלינטור, הנה הסבר קצר, מקווה שיהיה יותר ברור מההסבר המקורי שלי.
לתרגם את “cloud computing” ל”מיחשוב עננים” זה בדיוק כמו לתרגם את “home schooling” ל”חינוך בתים” או את “bottom fishing” ל-”דיג תחתיות”.
בכל אחד מהביטויים האלה שם העצם הוא בעצם תואר הפועל מסוג “מקום”. מדובר בחינוך בבית, דיג בתחתית, ומיחשוב בענן.
באשר לכפל המשמעות, המילה “ענן” באנגלית המדוברת משמעותה גם “מקום גבוה ובלתי מושג”, קצת כמו “רקיע” בעברית. כך למשל המונח “הרקיע השביעי” הוא עיברות ל”cloud nine”. גם “walking on a cloud” משמעותו “ריחוף” במובן השמח של המילה.
הביטוי “מיחשוב עננים” מתעלם מכפל המשמעות הזה, אך זה נכון גם לגבי “מיחשוב בענן”, ומכאן המלצתי לשמור על הביטוי cloud גם בעברית, כמו שאומרים SaaS ולא תכ”ש או “תוכנה כשירות”…
אני מקווה שההסבר האלטרנטיבי עוזר.
10.11.2009 בשעה 20:04
את home schooling הייתי מתגם “חינוך ביתי” ובהתאם, אולי cloud computing צריך לתורגם כ-”מחשוב ענני”, אבל אני לא חושב ש-”מחשוב עננים” הוא נורא, כמו ש-”טיפוס הרים” או טיפוס על הרים או בהרים ו-”טיול חוצות” הוא טיול בחוצות. אני מודה שאני לא מצליח להזכר עכשיו בדוגמאות אחרות.
זה שהמוח שלך לוקח את זה למשק המים, זה רק בגלל שהוא עוד לא רגיל לשייך את הביטוי הזה לעולם הוירטואלי (תרתי משמע).
אני חושב שגם בעברית (אולי בהשפעה מהאנגלית) לענן יש משמעות נוספת. כשאומרים היום על מישהו שהוא בעננים, מתכוונים שהוא שמח מאוד, ואני חושב שגם “הולך על ענן” כבר די נכנס לשפה.
נראה מהפסקאות האחרונות שלך שאתה מתנגד בכלל לתרגומים של ביטויים טכנולוגיים, בלי קשר למשק המים או לכפל משמעות מה הבעיה למשל עם תוכנה כשירות?
נראה שלאנשים בתעשייה נוח ונעים להמשיך להשתמש בביטויים האנגליים, בין אם זה בגלל השיק שזה נותן, ובין אם זה בגלל שאנגלית היא השפה השלטת כמו שכתב טל, המגיב הראשון. אבל לטעמי, האקדמיה (ודורבנות, כמובן) יכולים להמשיך ולנסות למצוא חלופות עבריות, ואולי חלק יתפסו, כמו קובץ וכונן ומסך ומקלדת ומחשב נייד.
14.02.2010 בשעה 21:44
[...] קשור לתמצית מהותו של הארגון לפיתוח חיצוני או לתוכנה הניתנת כשירות – כלומר, במקום לפתח לדוגמה, מערכת עגלת קניות, ניהול [...]