שוחד לעיתונאים

כותב אבינועם בבלוג של חברת יחסי הציבור ביט תקשורת שלהערכתו, הרבה יותר מ-70 אחוז מהידיעות בעיתונות נובעות מדוברים, יחצ”נים ויועצי תקשורת. הוא מייחס את התופעה הזו למשכורות הנמוכים של העיתונאים וקובע:

“עיתונאי מקבל שתי ידיעות דומות משני חברות עם פעילות עסקית זהה. לאחת מצורפת הטבה כלשהי לשנייה רק הנייר שעליה היא מודפסת. למי אתם חושבים שהוא יתייחס?”

אני רוצה לתקן: עיתונאי לא יעדיף לעולם הודעה מסוימת רק משום שמצורפת אליה הטבה. מי שעושה דבר כזה אולי עובד בעיתון אך אינו בגדר עיתונאי אלא משמש המשך של יחסי הציבור באמצעים אחרים. אין לי מושג אם 70 או 90 אחוזים מהעיתונות הם יחסי ציבור, אך המחלה הזו בהחלט התפשטה בכל הענף. אני לא מייחס את זה למשכורות נמוכות – מי לא אוהב לקבל מתנות? זה קשור יותר לכבוד עצמי, יושר אישי, הכרה בערך המקצוע, תחושה של ייעוד, להבין את מי באמת אתה אמור לשרת ולהאבק על כך. ברגע שכל אלה לא קיימים העיתונות היא מטעם.

הבעיה היא שאין אכיפה חזקה מספיק נגד עיתונאים שסרחו. הגבולות המיטשטשים באינטרנט בין עיתונות לפרסום בחלק מהאתרים אף הם לא מסייעים לטובת העניין. אני יכול להעיד רק על חלקת האלוהים הקטנה שלנו – ערוץ המחשבים ב-ynet. אחוז הידיעות המתבססות על הודעות לעיתונות הוא זעום, ולעולם לא נפרסם הודעה לעיתונות כלשונה, ללא בדיקה, הצלבות, תוספות נדרשות וכו’. אפשר לבדוק אותנו בעניין הזה. עקרון קדוש נוסף: אנחנו לא מקבלים מתנות מיחצ”נים. >

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900