עקבו אחרי חורימבה

Twitter RSS חורים גם באייפון

עדכונים במייל

פוסטים אחרונים מהבלוג

חברים ממליצים

ויראלי

default icon

האם אי-אנושיות זה רע? היכונו לעידן הסינגולריות

אהבתם את הפוסט?

הפוסט פורסם במקור בבלוג Futurewin2020

SINGULARITY – המושג המודרני נטבע על ידי סופר המדע הבדיוני וורנור ווינג’, כותב הספר TRUE NAMES, שיצא לאור ב-1981.

 

ווינג’, פרופסור בדימוס למתמטיקה מאוניברסיטת סן-דייגו סטייט, התייחס לנקודת הזמן שבה, השינוי הטכנולוגי בעקבות יצירת אינטליגנציה מלאכותית על-אנושית יואץ עד כדי חוסר אפשרות לחזות שינויים שיתרחשו סביבנו בזמן אמיתי (בהווה של עידן הסינגולאריטי – שנת 2040) ובמהרה יהפכו להיות נחלת עבר או "פוסט- סינגולאריטי".

במאמר שכתב ב-1993 הבהיר ווינג’ בחזונו: "תוך 30 שנה יהיו בידינו אמצעי הטכנולוגיה ליצור אינטליגנציה סופר אנושית. זמן קצר אחרי כן יסתיים העידן האנושי". אכן יש מקום לתהיות באשר לכוונת ווינג’ בהכרזה "יסתיים העידן האנושי". הייתי אומר אמרה מרחיקת לכת אם במחשבה אפוקליפטית, אך כאן ייתכן ומדובר במחשבה של סוף והתחלה, היינו תחילתו של העידן הסופר-אנושי.

רעיון הסינגולאריטי אומץ על ידי סופרים אחרים בהם הממציא והסופר ריימונד קורצווייל שפיתח אותו לרמה מדעית מדויקת והצליח לתאר זאת בספרו האחרון. על פי רב-המכר  "THE SINGULARITY IS NEAR"  של ריי קורצוויל, "הצמיחה האקספוננציאלית של הטכנולוגיה היא בלתי נמנעת –  מה ייעשה בה אינו בלתי נמנע".

יש לשער שקרצווייל התכוון שההתעצמות הטכנולוגית אינה נתונה לבחירתנו ותגיע מהר, לעומת זאת נוכל לבחור במה להשתמש ולאילו מטרות. כאן יש מקום לתת כבוד לאיש הנקרא בעולם המדע "THE TRANCENDENT MAN".

ריי קורצווייל, המתואר כ -"גאון חסר מנוחה" על ידי וול סטריט ג’ורנל, הוכרז כ"מכונת החשיבה האולטימטיבית" במגזין פורבס. הוא המציא טכולוגיית קריאה לעיוורים, מציאות וירטואלית ואומנות סייברנטית. כל הטכנולוגיות האלו עדיין נחשבות כמובילות שווקים; כמו כן, הוא המציא את הסורק הראשון, את הסינטסייזר הראשון הממיר טקסט לדיבור, וכן את זה שמדמה פסנתר וכלי נגינה אחרים. ב-1999 זכה במדליה המכובדת ביותר לטכנולוגיה, ב-2001 קיבל את פרס החדשנות Lemelson Prizeמאוניברסיטת M.I.T וב-2002 קיבל 12 תארי דוקטור כבוד וכן שלושה פרסי כבוד מנשיא ארה"ב.

הוא כתב שלושה רבי מכר –  "The Age of Inteligent Machines", Fantastic Voyage""   ו -  "The Age of Spiritual Machines" ספרו – "THE SINGULARITY IS NEAR" יצא לאור ב-2005.

לפי קורצווייל, הסינגולריות תייצג את נקודת השיא של המיזוג בין החשיבה הביולוגית שלנו לבין קיום הטכנולוגיה ותיצור עולם שהוא עדיין אנושי אך גובר על שורשינו הביולוגיים. לא תהיה עוד אבחנה בין  אנוש למכונה או בין מציאות פיזית לווירטואלית. אם רוצים לדעת באופן חד משמעי מה מאיתנו יישאר אנושי, זו התכונה האופיינית ביותר למין האנושי: הרצון להתפתח ולהעצים את ההישגים הפיזיים  והמנטאליים מעבר לגבולות הקיימים.

רבים מהפרשנים מייחסים לשינויים החדים כתוצאה מטרנספורמציה זו אובדן היבט חיוני של האנושיות. פרספקטיבה זו באה מתוך חוסר הבנה איזו עוצמה של  שינוי דרסטי הטכנולוגיה שלנו עומדת לעבור. ככל שנכנסים עמוק יותר למהות הסינגולרית, כך גדלה הסקרנות ועולות שאלות שהתשובות עליהן לא בהכרח החלטיות.

על אף מבקריו, הייתי מגדיר עצמי כמעריץ של ריי קורצווייל, בעיקר בעקבות פועלו למען האנושות, תרומתו הרבה בהמצאותיו במאה ה-20 ובעשור האחרון  וכמוכן תרומתו בהקמת קרנות לממציאים מכל העולם. לדעתי ולדעת רבים בעולם, במחקריו פיתח רעיונות המוכיחים שעידן ה- SINGULARITY הוא משהו ממשי שאכן מתקרב בצעדי ענק ועומד להתרחש בחיינו וכל זאת באמצעות מודלים מתמטיים. לאורך ההיסטוריה של המין  האנושי אף אחד לא הצליח לבנות מודל מתמטי שבאמצעותו ניתן לבסס חיזוי מגמות עתידיות גלובליות, מהסוג שהוא מראה.

לספקנים שבינינו – ממליץ לקרוא את מאמר ההמשך שכתבתי על –  "חוק התמורות המאיצות" של ריי קורצווייל  (2)SINGULARITY.

להמחשת טבע הצמיחה האקספוננציאלית קורצווייל מביא במאמר אגדה של ממציא השחמט ופטרונו קיסר סין. בתמורה למשחק החדש הציע הקיסר פרס לממציא. להפתעתו ביקש הממציא להעניק לו גרגיר אחד של אורז על הריבוע הראשון, 2 גרגירים על הריבוע השני, 4 גרגירים על השלישי, 8 על הרביעי וכך הלאה…כמובן שהקיסר התלהב מהרעיון ומיהר לבצע את הבקשה(להזכירכם בלוח שחמט 64 משבצות). גרסה אחת של הסיפור הקיסר פשט רגל כאשר לאחר 63 הכפלות הגיע סך הכול ל- 18 מיליון טריליון גרגירי אורז. בחישוב של 10 גרגירים לאינצ’ מרובע, בכמות כזו דרושים שדות אורז לכיסוי פעמיים שטח כדור הארץ כולל אוקיינוסים.

בגירסה אחרת של הספור הממציא מאבד את ראשו. ראוי להדגיש שכאשר הממציא והקיסר עברו את החצי הראשון של לוח השחמט, הדברים נראו די סבירים. הממציא קיבל כף גרגירי אורז, לאחר מכן קערת אורז ואחרי כן חביות. לאחר 32 משבצות, הממציא הצליח לאגור כמות בהיקף של שדה גדול (4 מיליארד גרגירים) ורק אז הקיסר החל להבחין. בהמשך המצב התגבר – זו בערך הנקודה בה אנו נמצאים כאשר אנו מתחילים להבחין בשינוי. במאמר המשך "הטכנולוגיות – (Singularity(3" ניתן לסקור קשת טכנולוגיות עתידיות שאנו עשויים לפגוש.

בכל זאת אנו נישאר עם השאלות: במידה ואנשים יפסיקו למות מזקנה, האם תהיה התפוצצות אוכלוסין על הכדור?  האם מלחמת עולם או אסון סביבתי לא ימנע מאיתנו להגיע לעידן הסינגולריות? האם באמת נצליח להשאיר משהו מהישות האנושית או פנינו לסוף העידן האנושי ?

מקורות:

1) Singularity 101 with Vernor Vinge – Doug Wolens article

H+ Magazine -Spring 2009

2) The Singularity of Ray Kurzweil – youtube interview

3) Ray Kurzweil – Singularity Summit at Stanford

4) The Law of Accelerating Returns –  by Ray Kurzweil

>

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: ,


מאת: Tsachix

צחי כהן, עתידן ישראלי ומתכנן וירטואלי לתעשייה וחדשנות טכנולוגית. חבר בארגון העולמי World Future Society. מומחה תכנון דיגיטלי בסימולציות(3D) ובניית מפעלים וירטואליים למטוסי מנהלים, יועץ בפיתוח לכלי טייס עתידיים.

  1. הערה כללית: אני נהנה מהתכנים בבלוג, אבל העיצוב נעשה מטריד.
    הסרגל למטה והתמונות בצד יצרו מצב שהדף בקושי נגלל. (שועל)

  2. וכמובן יש לו גם בלוג ב-TED… http://blog.ted.com/2006/11/inventor_ray_ku.php

  3. ממה שכתבת כאן בפוסט אפשר לחשוב שקורצווייל בנה מודל מתמטי חדשני שחוזה את העתיד באופן חסרר תקדים. אבל המודל המתמטי שלו הוא לא יותר משימוש פשוט בפונקציה המעריכית הטובה והישנה, או כמו שחובבני ההי-טק קוראים לה “חוק מור” (כלומר זה לא חדשני אפילו בהקשר הצר הזה). הפונקציה המעריכית מופיעה בכל מקום אפשרי במדע, החל בבגרות במתמטיקה 3 יחידות וכלה בתורת השדות הקוונטיים. גם אין שום דבר חדש בכך שרוב רובם של האנשים לא מפנימים את טבעה של הפונקציה המעריכית ואת ההשלכות המרחיקות לכת שלה על תהליכי גידול. תמיד כשיש גידול מערכי אפשר להגיד שבשלב כלשהו כללי המשחק חייבים להשתנות, אבל קשה מאד לחזות מה יהיו כללי המשחק החדשים (נו, כי קשה לחזות את העתיד מעבר לנראה לעין, מה חדש כאן?). קורצווייל מספר יפה את הסיפור הזה, ואפילו שולף את הנימוקים המתמטיים הנכונים, אבל אין לו שום מודל מתמטי שחוזה מה יהיו כללי המשחק החדשים. כשזה מגיע לשם הוא פשוט מקשקש ומנפנף בידיים בלי שום קשר ל’מודל מתמטי’ כזה או אחר. התחזיות שלו לא שוות יותר משל כל סופר מדע בדיוני אחר. אין ספק שמדובר באדם חכם ומוכשר מאד, אבל אם אני הייתי הולך להרצאה שלו זה היה כדי ללמוד פרק בשיווק מעשי.

  4. או, חשבתי שזה רק אצלי. גם מבחינתי גלילת הדף הפכה מסורבלת ומציקה

  5. יונתן וחובבן – אנחנו לא מכירים את הבעיה שציינתם. נבדוק מה גורם לבעיה. תודה.

  6. מאמר יפה, אהבתי.
    ממש מרתק.

    אני יודעת שיוצא בקרוב סרט בנושא..

  7. אנשים פיתחו ומפתחים טכניקות חיזוי(FORESIGHT)עוד לפני שאני ואתה נולדנו. ראנד קורפוריישן, קצת אחרי מלחמת העולם השנייה (1950)פיתחו שיטות חיזוי במטרה נעלה למנוע את מלחמת העולם הבאה. לפני שאתה קורא תגר על מדע שהתפתח במשך שישים שנה, תקרא קצת חומר על טכניקות חיזוי והצלחות חיזוי. אהבתי את הביקורת שלך, ואתה יודע מה? גם בקלות חזיתי אותה, ממש דוגמא קלאסית לקצר רואי שמייצג בערך כ-99% מהאוכלוסייה היום, איך אמרת:”נו קשה לחזות את העתיד מעבר לנראה לעין, מה חדש כאן”?, זהו, שאין כל חדש – גם קורצווייל אומר שאי אפשר לחזות בדיוק את העתיד. מה שאפשר לחזות הוא את המגמה המתרחשת על ציר הזמן באופן אבולוציוני כזה שכל פיסת יקום סביבנו מתנהגת באופן אבולוציוני דומה, תהליך גדילה אקספוננציאלי.
    אמחיש לך זאת בדרך ויזואלית בדוגמא משלי: דמיין עצמך בתוך מערבולת מים ענקית טיפוסית, ונניח וכאשר אתה מסתובב איתה עם הזרם בתחילה במהירות איטית מאד, אתה לא כל-כך מרגיש שאכן אתה נמצא בתנועת סיבובית. בכל סיבוב נוסף אתה יורד כפול ממה שירדת קודם- אתה לא מרגיש במהירות הסיבוב המתגברת, כי הרי אתה לא מביט על המערבולת מחוצה לה. (חלילה אל תשווה לקרוסלה בלונפארק- שם אתה באמת עשוי להרגיש סחרחורת) במערבולת אתה נמצא בתנועה עם הסביבה – אין מצב שתרגיש בשינוי (בהתחלה).ככל שאתה יורד פנימה, היא מסתובבת מהר יותר ואתה יורד בקצב גבוה יותר, ועדיין אתה לא כל כך מרגיש בשינוי, כי אתה בתהליך הסתגלות לתנועה המהירה. אתה מבין שאתה בתנועה אבל אינך יודע באיזו מהירות כי אין נקודת ייחוס. בטעות גורפת אתה מאמין שאתה נע באותה מהירות, אך אתה מתקדם לעבר מרכז חור המערבולת ורגע לפני שאתה נשאב פנימה למצולות, קוראת תופעת הsingularity . וכיצד אתה מספיק לגלות שאתה מגיע לנקודת הסינגולאריטי – אולי כאשר מתחולל מפגש מערבולות וישנה נקודת ייחוס. (ראה תמונת הבלוג שלי – Futurewins2020). אני מזמין אותך לעיין ב – “Law of Accelerating Returns”
    http://www.kurzweilai.net/articles/art0134.html?printable

    ותראה שריי קורצווייל אינו מנפנף סתם בהכרזות שווא, אם כי בעבודת מחקר של 35 שנה, והחוק שלו מראה שחוק מור שאתה מהלל ומשבח, אינו הראשון שמגלה את תופעת הגדילה האקספוננציאלית, אלא פרדיגמה חמישית שאבחנה אך ורק צי’פים של מחשבים (אינטל) ולפי החישובים של קורצווייל, קרוב לוודאי שהחוק ימות עד 2019
    לפני שאתה מגיב רצוי לקרוא קצת יותר ובאנגלית כמובן באתר של שאלות ותשובות:
    http://singularity.com/themovie/Questions_and_Answers_on_the_Singularity.pdf

    צחי כהן

  8. צחי, אם קורצווייל עשה עבודת מחקר של 35 שנה, ברור שאני לא אצליח להראות שכל מה שהוא אומר שגוי על ידי תגובה קצרה בבלוג. תן לי 35 שנה, ואני אסתור את כל אחת מהטענות שלו…

    ועכשיו ברצינות: אני לא מכיר שום טכניקת חיזוי לעתיד האנושות שמקובלת על רוב סביר של מדענים רציניים. יכול להיות שיש רעיונות כאלה ואחרים (אפילו אם כבר 60 שנה), אבל אם יש איזו תאוריה שהיא יותר מספקולציה, אז איפה החיזויים שהתממשו? במקום לשלוח אותי לקרוא “קצת חומר” כללי אולי עדיף שתיתן קישור לדוגמה ספציפית? אתה הוא זה שזורק טענות מופלאות על חיזוי העתיד, לכן אני לא צריך לעבוד קשה כדי להראות שאתה טועה, אלא אתה צריך לעבוד קשה כדי להראות שאתה צודק.

    כל הסיפור על המערבולת – אין לי מושג מה זה אמור לייצג, וגם אם היה – זה לא מוכיח כלום. גם אני יכול לשלוח אותך לכל מיני משלים ספרותיים שתומכים בהשקפה שלי. תבדוק למשל את זה: http://www.youtube.com/watch?v=iesXUFOlWC0
    נכון או לא, לפחות אצלי זה מבדר.

    לגבי המאמרים של קורצווייל שאליהם הפנית – אם תצליח למצוא גירסה אחרת שבה אפשר ממש לקרוא מה כתוב בגרפים, זה יועיל ליכולת ההבנה. אבל ממה שאני מצליח לפענח אני רואה הרבה גרפים שמתארים בכל מיני וריאציות את “חוק מור” (אגב, איך הצלחת להבין ממני שאני משבח אותו?), כלומר כל מיני אספקטים של גידול כושר היצור של תעשיית ההייטק או הביוטק, בין אם על ידי מדידת איכות התוצר או על ידי מדדים כלכליים. לדעתי הגידול המעריכי נובע מכך שמדובר בתחומים חדשים, כך שעדיין יש הרבה מה לשפר. אבל בשלב מסויים נגיע לרוויה, ואז הגידול כבר לא יהיה מעריכי. אפשר לבקר באותו אופן בדיוק את הגרף המתאר את הגידול בתוחלת החיים.

    יש לו שם גם גרף עם סקלה לוגריתמית בשני הצירים שמתאר את התפתחויות בהיסטוריה ארוכות הטווח של העולם שמתכנס למחר בצהריים. פשוט מדובר בגרף שמתאר את ההסדר הכרונולוגי של ההתרחשויות שהובילו אל החברה האנושית הטכנולוגית במאה ה-21, שכמובן ככל שמתרחקים לעבר אפשר וצריך להסתכל על ארועים יותר ויותר כלליים ומרווחים בזמן. באותה מידה אפשר היה לשים על אותה מערכת צירים נקודות שמתארות את הסדר הכרונולוגי של ההתרחשויות שהובילו להתפתחות עץ האקליפטוס, ואז לטעון שזה מראה שמחר בצהריים האקליפטוס הולך לחוות ‘סינגולריטי’ ולהפוך לעץ חג מולד. בהצלחה.

  9. 1. לונדון וקירשנבאום מראיינים, פרויקט המוח הממוחשב:
    http://www.youtube.com/watch?v=L0AR1cUlhTk

    2. “מסינפסות לרצון חופשי”, קורס מרתק בנושא המוח:
    http://www.youtube.com/view_play_list?p=D8C99F67C81778E8

    3. הרצאה מרתקת במיוחד של ראש הפרוייקט (טעינה קצת איטית) מומלץ מאד
    להגדיל למסך מלאה (בעזרת הכפתור תחת חלון הוידאו)
    http://ditwww.epfl.ch/cgi-perl/EPFLTV/home.pl?page=start_video&lang=2&connected=0&id=365&video_type=10&win_close=0

    4. ראיון קצר עם עידן שגב:
    http://www.youtube.com/watch?v=Bz5IUaRr8No

    5. המוח האמנותי:
    http://switch5.castup.net/frames/huji/20061112_HUJI_PPT/Main.asp?Lang=HE

    6. קובץ שמע מרתק בנושא הפרוייקט, לחיצת עכבר ימנית ושמירה במחשב
    כקובץ MP3 (תוכנת מחשב המקריאה מאמר)

    חלק 1 -
    http://sites.google.com/site/highqualitytts/Home/files/BBP_Part_1.mp3

    חלק 2 -
    http://sites.google.com/site/highqualitytts/Home/files/BBP_Part_2.mp3

    7. מסמך PDF מעניין, לחיצה ימנית ו”שמירה בשם”:
    http://www.odyssey.org.il/pdf/עידן%20שגב-מסע%20מודרני%20אל%20נבכי%20המוח.pdf

    8. הפרויקט לפיצוח סודות המוח:
    http://www.themedical.co.il/Article.aspx?itemID=1868

    9. הסינגולריות קרובה:
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1065939

Performance Optimization WordPress Plugins by W3 EDGE
Google Analytics Alternative