אונס לא יכול לשמש אנלוגיה לכלום; וגם על המיתוג מחדש של בזק

ידיעות אחרונות דיווח אתמול (קישור מודפס בלבד) שמנכ”ל בזק, אבי גבאי, אמר שבזק אינה יכולה להתכונן לניידות המספרים כפי שבחורה לא יכולה להתכונן לאונס. יו”ר ארגון המורים, רן ארז, אמר בחילופי דברים עם משרד האוצר כי “מי שאונסים אותו הרבה פעמים, גם נהנה מזה”. אונס משמש גם למשמעויות שאינן מיניות. “כפייה, הכרחה, מעשה שנעשה לאדם בעל-כורחו, אילוץ, השגה בכוח; תקיפה מינית, בעילה בכפייה”, על פי בבילון, אך בשני המקרים השימוש במילה נעשה בקונוטציה מינית.

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

השקפת העולם המבהילה של ארז גרועה כביכול מהאטימות של גבאי שכשל בבחירה אומללה של מילים. למעשה, שניהם משקפים יחס של זילות כלפי אונס, ולא במקרה לא תתפסו אישה אומרת דברים דומים. יש בכך כדי להעיד על עולם הדימויים הצר והכוחני של אנשים שנמצאים בעמדות מפתח.

ובעניין אחר, בזק הכריזה השבוע על מהלך של מיתוג מחדש, שמיועד, כמה מפתיע, “לרענן את ערכי המותג”. המעצב פיליפ בולקיה עשה עבודה ממש גרועה לטעמי. ראו את שני הסמלילים, הישן והחדש: למי יש ספק בכלל בשאלה איזה מהם טוב יותר.

בבזק נימקו את הסיסמה “הכי טוב בבית” בכך שבחברה הגיעו למסקנה שהמהפכה הבאה בתחום התקשורת - לאחר מהפכת הסלולר – צפויה להתרחש בבית. בבתיהם הפרטיים של הלקוחות. הבית צפוי להפוך לרשת מחשוב ותקשורת שתשרת עבור בני הבית מגוון של צרכים, של שמירת קשר, של בידור ושל תוכן.

קשה לי להאמין שזו המסקנה אליה הגיעו אנשי בזק. זה נראה יותר כמו ניסיון להתבצר מחדש מאחורי עמדות החוזק של החברה, לנוכח התגברות האיומים מסביב. חברות הסלולר והוט מתחרות בבזק גם בבית ובכל מקום. מגוחכת במיוחד היא הסיסמה “עסקים מרגישים בבית”.

גם הסיסמאות הקודמות של החברה לא היו מוצלחות במיוחד “עד שניפגש”, “בכל עתיד שתבחר”. הן בעיקר לא אומרות כלום. סיסמה כמו “בכל מקום שתבחר” תהיה הרבה יותר מוצלחת. הבעיה מבחינת בזק היא חוסר הכיסוי שלה -מגבלות רגולטוריות מונעות מהחברה לפעול בשיתוף פעולה מלא עם חברות בנות כמו פלאפון עד שהיא תרפה משליטתה בשוק הטלפוניה הקווית. עד שזה יקרה, בזק תמשיך בחולשה הנוכחית. למרבה האבסורד, האינטרס הנוכחי של החברה הוא לאבד נתח שוק כדי שתוכל להתחרות בכל התחומים ללא מגבלות. מבלבל? נכון. >