כך טוויטר תינצל: מערכת מוניטין למצייצים
טוויטר נמצאת במסלול ישיר להתרסקות. אם לא תסטה מהנתיב, החברה תיפול קורבן להצלחתה ותקרוס אל תוך ענן של ציוצים חסרי פשר. כמות הספאם בטוויטר היא קרוב ל-4% אך הסכנה הגדולה לעתיד השירות היא שיעור המסרים הלא רלוונטיים – כ-40%. סביר להניח שנתון זה ילך ויגדל ככל שטוויטר יהפוך למיינסטרים ויהיה פחות הומוגני בהרכב האוכלוסיה שלו (לא רק גיקים ועובדי תעשיית המידע). אנשים נוטים לצרף לרשימת החברים שלהם אנשים שהם מכירים. לא בהכרח מדובר באנשים שהעדכונים שלהם מעניינים אתכם.
נכון, אין ברירה אלא לצרוך מדיה בצורה חכמה יותר, אך יש לזכור שרוב המשתמשים 
לא נוגעים בברירות המחדל. הערך של טוויטר למשתמש הוא רלוונטיות וקשר עם קבוצת חברים מצומצמת יחסית. אני טוען שאפשר לעקוב אחר 2,000 אנשים רלוונטיים, אך זה יקל הרבה יותר אם גם בתוך ההודעות של קבוצה זו יתבצע דירוג מסוים.
הגורל הצפוי לטוויטר העסיק אותי לא מעט וכך לפני כמה חודשים התחלתי להשתעשע ברעיון של TwitRank. להלן TR. מדובר במערכת דירוג מבוססת מוניטין עבור טוויטר. כל משתמש חדש – בין אם הוא CNN או רמי מפתח תקווה – מתחיל עם ציון אפס וצובר מוניטין תוך כדי השימוש.
בין מרכיבי המוניטין:
מספר העוקבים – נתון שיתעדכן אחת ליום. השפעת נתון זה על הדירוג הכללי נמוכה יחסית ופחות משמעותית מאיכות העוקבים ומעורבותם. ראו “מי הם העוקבים”.
מי הם העוקבים – משתמשים אשר להם עוקבים עם דירוג TwitRank ממוצע הגבוה מהממוצע הכללי ייהנו מ-TR גבוה יותר מאשר משתמשים אשר להם עוקבים עם TR ממוצע. כמו כן, משתמשים אשר להם עוקבים מעורבים יחסית (engagment) בקהילה ייהנו מכך ב-TR.
עדכניות (Freshness) – משתמשים אשר מעדכנים בכל יום שומרים על דירוג ה-TR שלהם בעוד פרופילים מתים גורמים לירידה מהירה בדירוג ה-TR.
מעורבות והשפעה (engagment+influence) – ככל שיותר ציוצים של המשתמש מופצים הלאה (ReTweet) על ידי משתמשים אחרים בעלי TR גבוה, כך עולה דירוג ה-TR שלו וגוברת הסמכות שלו בקהילה ( authority). עקרון זה חל גם על גבי תגובות לציוצים (Re) וצפיות בציוצים (views).
טראקבקים – מספר ההפניות לציוץ מסוים מכל שירות אחר – גוגל, פוסט, כתבה, פייסבוק וכו’ – ישפיע אף הוא על ה-TR הכלליץ כמו כן, ככל שהדיון על ציוץ מסוים בשירותים אחרים רחב יותר – כך יושפע ה-TR.
אפשר ליישם את המערכת גם ברמת ההודעה הבודדדת ולא רק ברמת המשתמש, אך בשל טבעו של טוויטר לעסוק בזמן אמת, יחלוף זמן בטרם ציוץ מסוים יצבור מוניטין וממילא יש כבר אתרים שמציעים שירות דומה. Tweetmeme למשל.
ההשלכות של יישום מערכת מוניטין כזו בטוויטר עשויות להיות דרמטיות. בסופו של דבר, אין מערכת החסינה בפני ספאמרים מצד אחד ומקדמי תכנים מקצועיים במדיה חברתית (SMO) מן העבר השני. אך מערכת כמו TwitRank תקשה עליהם מאוד, תכפה עליהם להיות יותר מעורבים בקהילה ולהפיץ לה תכנים יותר רלוונטיים. מערכת כזו תאפשר לכם לעקוב אחר כמות עצומה של אנשים, אך לצפות בעדכונים של משתמשים שצברו דירוג מינימלי בקהילה על פי דרישתכם. ניסיון דומה נעשה על ידי AideRSS על גבי Google Reader.
נכון, קיים Tweet Grader, אך הוא משקלל רק חלק מהפרמטרים שציינתי. חוץ מזה, המערכת אינה מיושמת בתוך טוויטר אלא מספקת שירות קטן ולא פרקטי במיוחד של קביעת ציון המשתמש שלכם בשירות.
בסופו של דבר, TwitRank נשאר בגדר רעיון עבורי כי לאחר הרבה התייעצויות הבנתי שטוויטר תיישם זאת בעצמה. חשבתי שאולי אתבדה, אך לי לפחות זה נראה בלתי נמנע. כעת מתברר שאמנם כן. אחד ממייסדי טוויטר, אוון ויליאמס, התייחס לנושא השימוש לרעה בפלטפורמה:
“אנונימיות היא המפתח עבורם..כיצד אפשר לשמור על הזכות לאנונימיות ובכל זאת ליהנות מתכנים מהימנים?”. וויליאמס גילה שטוויטר מפתחת מערכת לאימות מוניטין המבוססת על דירוגים של משתמשים זה לזה. זה שונה לחלוטין מהרעיון שלי, אך גם אפקטיבי.
למרות דבריו של וויליאמס, המערכת המדוברת אינה יעילה רק נגד ספאמרים. נכון, קשה לדעת מי מהימן ומי לא כאשר מדובר באנשים שאינכם מכירים, אך אם החברים שלכם חושבים שאדם מסוים מהימן, זה יקל עליכם לסמוך עליו. מהימנות, אגב, קשורה קשר ישיר לרלוונטיות ומיקום. המלצה של חבר קרוב מהימן על מסעדה בשכונה שלכם שווה הרבה יותר מהמלצה של חבר רחוק לא מהימן על מסעדה בלונדון (אלא אם כן המערכת “תדע” שאתם מתכוונים לנסוע ללונדון בקרוב). כמו כן, טוויטר “ידע” כי ציוצים שנשלחים מאזור הצונאמי האחרון “חשובים” יותר מציוצים של מערביים שצפו בחדשות בטלוויזיה או באינטרנט.
בניית מערכת מבוססת אמון של הקשרים בין המשתמשים עם דגש על מיקומם היא כיוון נכון עבור טוויטר. שם טמון המודל העסקי.
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
05.10.2009 בשעה 13:12
הרעיון מעניין, אבל הוא הזכיר לי באופן אינטואיטיבי את מערכת הכוכבים המזעזעת של קפה דה מרקר, שהיתה בעיני, שורש כל רע במערכת הבלוגים הזו וגרם לה להיות סגורה יותר, מדרגית, וסנובית. איך אתה שומר על מערכת המוניטין הזו להמשיך להתעדכן, ולא להפוך לקסטה עליונה וסגורה של מעגל פנימי הרטווט האחד את השני? מלבד זאת, המערכת שמוצעת כאן באמת עוזרת להבחין בין מצייצים בעלי מוניטין לכאלה שאין להם כזה, אבל הכוח של טוויטר טמון דווקא ביכולת שלו להציף מידע וקולות בלתי צפויים, לא? (ע”ע איראן). כלומר, הבעיה אינה רק זיהוי מצייצים אמינים, אלא זיהוי מצייצים בעלי מידע ייחודי ואמין.
05.10.2009 בשעה 13:43
קצת דרמטי, המסלול הישיר להתרסקות.
הסיבה שאימייל לא התרסק היא לא בגלל שבעיית הספאם נפתרה; הפלטפורמה נוחה ועם הספאם לומדים להסתדר (או לא, אבל ממשיכים לשלוח ולקרוא דוא”ל).
05.10.2009 בשעה 14:07
הרעיון נחמד אם כי אתה לא הראשון שמעלה את הנושא, אשר עידן מדבר כבר שלוש שנים על אבולוציה של ה Page Rank של גוגל לאלגוריתם חברתי שיזהה קשרים בין אנשים, מידת האמון, engagement שהם מייצרים וכו’ הן לתחום החיפוש והן לתחום צריכת התכנים. לגישתי, לרעיון כשלעצמו יש בשר אם כי לא רק בטוויטר אלא לכל תחום המדיה החברתית. מנועי חיפוש חברתיים (כמו דלבר שנכשל) הם ללא ספק האיום העתידי על מנועי החיפוש הקיימים (גוגל ואחרים) אם כי עדיין לא פוצחה הנוסחה במלואה וכאן שוכבת לה הזדמנות ענקית לצד סיכון אדיר.
05.10.2009 בשעה 14:19
גל, אתה מניח שטמון מודל עיסקי באיזה מקום, וההנחה הזו כשלעצמה טעונה הוכחה.
אני אפילו לא מדבר על ישראל, שבה טוויטר הוא תופעה זניחה. גם בעולם, אף אחד לא עושה כסף מטוויטר מלבד אנשים שמוכרים לאנשים אחרים תזות מתוחכמות על SMM.
05.10.2009 בשעה 14:21
וכמובן שחמש דקות אחרי יישום מנגנון הדירוג הזה יצוצו מומחי מדיה חברתית שיבטיחו, תמורת תשלום סמלי כמובן, את העלאת הדירוג. סיאוב ה-SEO יפלוש גם לכאן, ובסופו של דבר לא בטוח שהבעיות של טוויטר ייפתרו.
05.10.2009 בשעה 14:48
בצורה שאתה מציע טוויטר תיפול לאותו מקום שבו גוגל נמצא היום – מנגנון אוטומטי הוא מנגנון פתוח למניפולציות.
במנגנון שיש היום אתה עוקב אחרי מי שאתה חושב שמעניין אותך (וזה לא משנה אם זה CNN, אשטון קוצ’ר, גיא פינס או שרון גפן). מי שלא מעניין אותך – אתה יכול לא לעקוב אחריו או לחסום אותו.
בינתיים, בזמן שאתה עוקב אחרי מי שאתה בחרת שמעניין אותך (שזה משהו שונה לגמרי ממי שאני מגדיר שהוא מעניין אותי ולכן אני אעקוב, כנראה, אחרי משתמשים אחרים ממי שאתה תעקוב אחריהם) אתה נחשף דרך ה-RT של אחרים למשתמשים אחרים שאתה עשוי למצוא מעניינים ואולי תחליט לעקוב גם אחריהם.
בנוסף, אתה יכול לעקוב אחרי נושאים מסויימים שמעניינים אותך (ע”י האשטאגס) וע”י כך לגלות עוד טוויטרים שיעניינו אותך ותתחיל לעקוב אחריהם. אם איזה ספאמר מתחיל להכנס לנושאים שאתה עוקב אחריהם, אתה יכול לחסום אותו. אם הוא באמת ספאמר – כנראה שהרבה יחסמו אותו. מצד שני, אולי מישהו יחליט דווקא כן לעקוב אחריו. אם יהיה, למשל, מנגנון שיחסום משתמשים שהרבה טוויטרים החליטו לחסום זה יהיה משהו שעלול להפיל את טוויטר. כל עוד אתה יכול לחסום (כלומר, לבקש לא לעקוב אחרי מישהו) אין שום סיבה שמשתמש כלשהו ייחסם אוטומטית. מקסימום יהיו משתמשים שישקיעו הרבה משאבים בלצייץ כשלמעשה אף אחד לא רואה את הציוצים שלהם כי כולם חסמו אותם.
אתה מתחיל להכנס פה לעניין אחר לגמרי – משום מה אתה חושב שיש משתמשים בטוויטר שמה שהם מצייצים פחות חשוב ממה שאתה מצייץ רק כי זה נראה לך ספאם. לך תדע, אולי הם חושבים אותו הדבר לגבי כל הטוויטים שאתה שולח שקשורים בטכנולוגיה (כי הם שם רק בשביל הכדורגל, למשל). אין רמות ואין דירוג, כולם שווים ואם מישהו לא מעניין אותך אתה יכול לא לעקוב אחריו או לחסום אותו – זה לא גורם לו להיות פחות נחשב ו יותר נחשב מגל מור, מ-CNN או מאפרת לב. גם טוויטר שיש לו עשרה עוקבים עדיין מעניין עשרה משתמשים אחרים וזה לא עושה אותו לנחשב פחות ממישהו שיש לו שלושה מליון עוקבים.
אם כבר דירוג – שיהיה דירוג לגבי כל ציוץ בנפרד ולא לגבי המשתמש עצמו. וכמובן שהדירוג יהיה ע”י משתמשי טוויטר ולא ע”י איזו מכונה שמחליטה איזה ציוצים נחשבים ואיזה לא.
05.10.2009 בשעה 14:58
מצטרף למה שנאמר למעלה לגבי מערכת הכוכבים הנוראית של דה-מרקר וההשלכות שלה.
בינתיים מה שאני נעזר בו לגבי טוויטר זה brizzly
http://brizzly.com
הממשק שלהם מוסיף הרחבות מאוד מועילות לחשבון הטוויטר.
כמו למשל להשתיק זמנים אנשים שמתחילים להגזים עם הציוצים שלהם, ובעיקר האפשרות ליצור קבוצות משתמשים חשובים כדי שתהיה לי האפשרות לבדוק מה קורה בתוך הקבוצה הקרובה אלי יותר.
כמובן שהאופציות האלה מועילות רק לאנשים שאני כבר חבר שלהם בטוויטר, אבל גם זה לפחות צעד בכיוון הנכון.
05.10.2009 בשעה 16:23
אילאיל, לגבי מנגנון הכוכבים של הקפה – הכל תלוי בפרטים הקטנים ובאופן האפיון. זה לא חייב להיות ככה. המוניטין של איביי למשל. לגבי מנגנון שחייב לאפשר לציוצים ייחודיים ואמינים להיחשף גם אם רמת המיהמנות של כותביהם לא ידועה – אני מסכים.
שוקי, אין לי הוכחה אבל אין לי ספק שטוויטר יכול לייצר המון כסף כתוצאה מקישורים אנושיים.
רואה שחורות, כמו שאמרתי, אין מערכת מושלמת.
שגיא, גם המערכת הנוכחית נתונה למניפולציה. אני מניח שיש אנשים שעבורם גם הטוויטים שלי הם לא רלוונטיים ולכן הם יכולים שלא לעקוב אחרי.אני לא חושב שאני בהכרח נחשב או מעניין יותר – תלוי למי כמובן.דווקא דירוג לכל טוויט בנפרד אינו מוצלח במיוחד כי הוא מבוסס על מאגר הצבעות קטן יחסית.
אלי, קיבלתי הזמנה ל-brizly ואני מתכוון לבדוק אותו. טוב שהעלית את זה.
05.10.2009 בשעה 17:18
כאן יש סרטון הדרכה קצר שמסביר את הפיצ’רים של בריזלי:
http://www.youtube.com/watch?v=DGqniZwe6Wk
הכל דברים פשוטים. כל כך פשוטים שאני לא מבין למה טוויטר לא יישמו אותם מההתחלה.
05.10.2009 בשעה 17:30
גל, בשלב הנוכחי ב-hype היית מצפה שיהיו דוגמאות ל*מישהו* שהצליח לעשות כסף. בינתיים, כל ה-case studies שאני רואה מדברים על “שיפור הקשר עם הלקוח” ו”חיזוק המותג” בלי שיטרחו להציג נתונים כלשהם שיתמכו בטענות.
לכל קמפיין חברתי טוב שיהיו גם מטרות קונקרטיות, שמנוסחות בסוג כלשהו של המרה – כניסה לאתר, רישום לקבלת ניוזלטר, קניית מוצר, מסירת פרטים, משלוח תלונה דרך “צור קשר” וכו’.
אם המטרה היחידה היא לפרסם את המותג, אז צריך לעשות לפחות סקר שיבדוק את החשיפה למותג, לפני ואחרי. אם המטרה היא לשפר את שביעות הרצון של הלקוח אז שיהיה סקר שביעות רצון. וכמובן, כדאי לזכור את המגבלות הידועות של סקרים.
גם כל מיני נתוני Reach ודומיהם, היו טובים לפני חמש שנים ולא שווים כלום היום. היום כל מי שעושה עסקים באינטרנט יודע שנתוני חשיפות מכל הסוגים הם בעייתיים, כי יש ad blindness וכי אתה לא באמת יודע שום דבר עד שהגולש נכנס לאתר שלך ומתחיל להופיע בסטטיסטיקות.
לגבי היכולת לומר מיהו משתמש טוויטר חשוב ומי לא – שום מערכת אוטומטית לא תוכל לעשות את זה טוב יותר משרון גפן, למשל.
בני אדם תמיד יוכלו לתת פידבק אמין יותר על המעמד החברתי של גולש זה או אחר. למשל, מערכת אוטומטית תוכל לומר לך ש-Fake-RaniRahav הוא חשבון טוויטר פופולרי ואהוב. אבל כל משתמש טוויטר מעורה יוכל לומר לך שמיותר להציע לבעל החשבון לעזור לך בקידום מוצר.
05.10.2009 בשעה 18:41
יש דווקא דוגמאות רבות להצלחה של טוויטר כערוץ שיווקי. ולו כערוץ שמונע ממך לאבד לקוחות (שימור), כערוץ שעוזר לך לדעת יותר (הדרכה), כערוץ שמציע לך מוצרים ממוקדים בחתכים מסוימים (מכירה) וכו’ וכו’. באשר לעניין מי הוא משתמש טוויטר חשוב או לא – אני חולק עלייך. העובדה שהטכנולוגיה לא קיימת כרגע לא אומרת שרק בני אדם יכולים לדעת מי חשוב לך ומי לא.זה כמו לטעון שאין טכנולוגיה שתוכל לנחש איזו מוזיקה אתה אוהב. יש והיא גם עלולה לפספס, אך גם להציע הצעות טובות למדי. כך גם לגבי בני אדם. בסופו של דבר מדובר במנגנון שידוכים של שני עצמים קרובים וזה קיים היום. ראה OK Cupid ליישום בסיסי.
05.10.2009 בשעה 19:37
כשמדובר בעסק, “הצלחה” צריכה להיות מנוסחת בשקלים, ואני עוד לא ראיתי דוגמאות מספריות.
לגבי יכולתה של הטכנולוגיה להעריך חשיבות – לא טענתי שאין אלגוריתם שיכול לעשות את זה אלא ששום אלגוריתם לא יעשה את זה טוב יותר מאדם. וזה בדיוק מאותה סיבה שהטכנולוגיה נמצאת במרחק גדול מהיכולת לזהות הומור, שלא לדבר על להבין אותו.
OKCupid הוא יופי של אתר, אבל מה שהוא עושה מבחינה אלגוריתמית זה מאד פשוט – להשוות היסטוגרמות. זה לא דומה למה שאנחנו מדברים עליו כאן.
05.10.2009 בשעה 20:31
טכנולוגיה ש”מנחשת” איזה מוזיקה אתה אוהב לא עובדת לפי שיטה של דירוג (TR) אלא לפי נתונים שאתה מזין אליה (בין אם שם של זמר, של שיר או פשוט האזנה למוזיקה). מערכת כזו תתאים לך את מה שהיא חושבת שיתאים לך ולעומת זאת תתאים למישהו אחר שירים אחרים. בשום מצב היא לא תדרג את מה שמתאים לך כמשהו טוב יותר ממה שהותאם למישהו אחר או משהו שלא מתאים ולא תיתן דירוג של טוב יותר או רע יותר. אין כאן Rank אלא התאמה של מאפיינים זהים. מערכת כזאת גם תתאים לך שירים מסויימים עפ”י מה שהיא חושבת שיתאים לך ולא אלבומים שלמים או את כלל השירים של זמר מסויים (כלומר – התאמה של ציוצים נפרדים למה שהמערכת חושבת שיעניין אותך ולא התאמה של האשטאג מסויים או טוויטר של משתמש מסויים).
טוויטר לא נועד לשמש כערוץ שיווקי אבל יכול לשמש ככזה. מי שרוצה להשתמש בו כערוץ שיווקי יכול לעשות את זה, מי שרוצה לעדכן מה הוא אוכל כרגע יכול לעשות את זה ומי שרוצה לצייץ בכל רבע שעה מה מזג האויר בחיריה או לשדר בכל 5 דקות תמונה של החדר שלו יכול לעשות את זה. אין כאן משהו טוב יותר או רע יותר ואין מישהו שאמור לקבל דירוג (TR) גבוה יותר או נמוך יותר. מקסימום יש משהו שיתאים למישהו אחד ולא יתאים למישהו אחר וליהפך. המנגנון שקיים היום – שנותן לך להחליט מה מעניין אותך ומה לא הוא המנגנון היעיל ביותר.
בכל מקרה, אף אחת מהדוגמאות שנתתי לא יכולה להיחשב כספאם, גם אם אתה חושב ככה. יש כאלה שיחשבו שבכל פעם שאתה מפרסם פוסט חדש בבלוג ומדווח על זה בטוויטר אתה בעצם מספים (שהרי אם אני רוצה לעקוב אחרי הבלוג שלך יש לי מספיק דרכים, מה אם אני רוצה לעקוב אחרי הטוויטר שלך בלי כל ה”פרסום” הזה שאתה עושה לבלוג שלך?). בסופו של דבר אתה (או כל אחד אחר) אמור לצייץ כל מה שבא לו וכל אחר אחר יחליט אם בא לו לעקוב אחרי הציוצים האלה או לא. במקרה הטוב ביותר אתה יכול להציע האשטאג קבועים (למשל, לצרף תמיד את ההאשטאג myblog לכל ציוץ שמוביל לפוסטים חדשים בבלוג שלך, ככה שאני אוכל לסנן את הציוצים האלה ועדיין להמשיך לעקוב אחריך או לעקוב רק אחרי הציוצים של העדכונים לגבי הבלוג בלי כל שאר הציוצים או להתעלם מההאשטאג ולעקוב אחרי הכל).
05.10.2009 בשעה 20:49
[...] This post was Twitted by boazshoval [...]
05.10.2009 בשעה 23:02
שוקי ושגיא: אני לא טוען שהרעיון שהצעתי הוא היישום המוצלח ביותר למערכת מוניטין לטוויטר אלא שמערכת כזו נדרשת. מאחר וטוויטר אכן מתכוונים ליישם מערכת כזו או אחרת – גם שם מבינים שמערכת כזו הכרחית לעתידתם. אני טוען שמערכת כזו תהפוך את השירות לרלוונטי יותר למשתמשים ותילחם בספאם וברעש הלבן. ימים יגידו.
05.10.2009 בשעה 23:36
גל, הרעיון מצוין וכמו שכבר נאמר יש אפליקציות שעושות או מנסות לעשות את זה, לפחות חלקית, אבל אהבתי מאוד את הפרמטרים שבחרת בשביל הדירוג.
הבעיה היא שהסיכוי טוויטר יפתחו כלי זה ויחברו אותו למערכת כחלק אינטגרלי הוא אפסי, זה צריך להיות פיתוח צד שלישי שמשתלב באפליקציות פופולאריות אחרות – בקליינטים, בשירותים כמו topify, אולי אפילו בתור סקריפט בגריזמאנקי למשתמשים בממשק הוובי.
@אילאיל – מערכת הכוכבים של הקפה היא פשטנית ומיושנת ולדעתי ההשוואה פה לא נכונה. כוכבים נותנים ומקבלים, מעין הבעה של חיבה הדדית, הערכה לטקסט מסוים או מדד פופולאריות (בסדר, הייתי עדינה, זה מפגן של ליקוקים הדדיים).
אם אני מבינה נכון גל מדבר על איזשהו דירוג מוגדר – מספרי, אייקונים של ציפורים או כינויים כאלה ואחרים, הייצוג של זה לא עקרוני, הרעיון הוא שזה דירוג דינמי שנקבע אוטומטית ויודע לשקלל את הפעילות שלך, של העוקבים ושל הנעקבים שלך ולהחליט איפה את ממוקמת בכל הסיפור הזה מ1 עד 10 נניח.
05.10.2009 בשעה 23:45
אתי,
אני חושבת שההשוואה דווקא נכונה, אם כי אינה ישירה. במערכת ה TR שגל מציג כאן, הדירוג של משתמש מסתמך על מידת מעורבותו בקהילה, ומידת המעורבות של חברי הקהילה העוקבים אחריו עם הקהילה שלהם. שיטה כזו יכולה להוביל למצב בו חברה סגורה תקבל דירוג גבוה מאוד אם חבריה מנהלים דיאלוג פנימי ענף, ומרטווטים אחד את השני נוןסטופ, בהנחה שחבריה רבים מספיק. בעיני זו בדיוק ההגדרה של קבוצה סגורה. אני אומרת שוב, מה שמקסים וטוב בטוויטר זה דווקא היכולת של מצייץ חריג להעביר תוכן ייחודי אמין באופן מתפרץ. אני חושבת שבמובן הזה, דווקא מה שצריך עדכון, עידון וAI הוא דווקא הטרנדינג טופיקס, שאמור לאפשר תיאורטית בדיוק את זה – זיהוי של מידע מבוזר אבל חופף.
05.10.2009 בשעה 23:56
את מעלה זוית מעניינת, לא חשבתי על זה ככה.
) לא ייצור את אותו אפקט ודיון של מישהו אנונימי (יחסית) שכותב על פוסט חדש בבלוג שלו.
ברשותך בואי ניקח רגע לדוגמה את קהילת הטוויטריסטים הישראלים.
כולם מכירים את כולם, כולם מדברים עם כולם, כולם עושים ריטוויט לכולם ובפנים עדיין יש את ה”דירוג” הזה, כי טוויט של גל על פוסט חדש (ותסלח לי שאני לוקחת אותך בתור דוגמה, גל.
אז יש לנו קהילה, יש לנו דיאלוג פנימי, הרבה ריטוויטים אחד לשני ובכ”ז הטוויטר של גל עם כמות העוקבים, כמות השיחה וכמות הריטוויטים שהוא מקבל יקבל דירוג גבוה יותר מטוויטר של מישהו ש”רק” משתתף בשיחה ולא מהווה חלק מרכזי בה.
יש לזה את היתרונות שלו ויש לזה את החסרונות שלו. משתמש מנוסה שיודע כבר לזהות פייקים וספאמרים בהצצה בפרופיל ויודע לסנן ביעילות את הפידים שמעניינים אותו לא צריך טוויטר רנק שכזה כדי לדעת שכדאי לו לעקוב חזרה אחרי גל מור כי הוא כותב על דברים שמעניינים אותו ונותנים לו ערך. מישהו שעושה את הצעדים הראשונים בטוויטר או סתם פחות מתמצא ששנתקל בחשבון שלו לראשונה ומתלבט אם לעקוב אחריו או לא, יוכל להיעזר מאוד בדירוג הזה.
החסם המרכזי שאני נתקלתי בו ביחס של אנשים לטוויטר הוא בד”כ משהו בסגנון “אני לא מכיר אף אחד שנמצא בטוויטר”. כשאני שולחת את המתנגדים למצוא אנשים שכותבים על דברים שמעניינים אותם, אני לא תמיד יודעת להסביר להם איך לעשות את זה. אז כלי כזה עדיין לא פותר את הבעיה הזו, אבל זה צעד בכיוון.
06.10.2009 בשעה 1:14
גל, אני טוען ההפך ממה שאתה חושב. אדרבא, לדעתי הפרמטרים שהצעת הם הגיוניים לגמרי. פשוט, אני לא מאמין בקיצורי דרך ואני חושב ש-SMM הוא המקרה הקלאסי שבו שיחות עם אנשים הן טקטיקה הרבה יותר נבונה משימוש בכלים אוטומטיים.
06.10.2009 בשעה 10:53
אז רגע, רק אני חושב חושב שהאלגוריתם החברתי של טוויטר הוא יותר חשוב מהאלגוריתם הטכנולוגי.
קצת כמו מה שקרה עם פייסבוק, רק אצל אנשים יותר מתוחכמים (כן, הרשומים בטוויטר יותר מתוחכמים בהכרח מהרשומים לפייסבוק בחתך גורף), אנשים יעקבו אחרי אלו שהם מכירים, יראו שהם משעממים, ואז יורידו אותם מהרשימה.
זה תהליך טבעי שקורה בכל מקום – כשאתה מגיע למקום חדש, אתה קודם כל סורק את כל החדרים, לראות מה מעניין, אח”כ בוחר איפה להתיישב..
מסכים עם חלק ממה שנאמר, אבל עדיין לא חושב שטוויטר נמצאת במסלול להתרסקות, גם בלי מערכת שתדרג לה את התכנים.
אגב, שוקי – כמה אתה חושב ששווה לחברה מסחרית לשלם כדי להיות בטרנדינג טופיקס לכמה שעות?
עזוב כרגע אם זה אתי או לא, זאת רק דוגמא למודל עסקי..
06.10.2009 בשעה 16:15
[...] הפוסט של גל שמדבר על כיצד טויטר תינצל, כאשר רוב האנשים בכלל לא יודעים שהיתה לטויטר בכלל בעיה [...]
06.10.2009 בשעה 18:19
ארד, השאלה היא לא כמה משהו שווה אלא מה החזר ההשקעה עליו. וזה לפני שאני בכלל מדבר על המחיר הקשה-לכימות בצורה של נזק למותג כתוצאה מ-Abuse של מרחב שיחה (לפחות בזה, ממה שראיתי עד היום, אתה לא חוטא).
יש מספיק ידע על החזר ההשקעה בבאנרים, PPC, SEO, טלמרקטינג או הצבת דוכן באירוע, למשל. על SMM/SMO יש מעט מדי ולעולם לא יוכל להיות מספיק. בעולם זה תחום שכבר לאורך הרבה שנים כמעט לעולם לא מתקיים בנפרד מתחומי Web Marketing אחרים. כשזה מתאים, משתמשים בזה – כמו באימייל, כמו באדוורדס וכמו בשירותים של יחסי ציבור מסורתיים.
טענת ה-One size fits all, כמו בפוסט האחרון של איילת נוף (“כל ארגון יפיק תועלת מסושיאל מדיה” וכו’), היא מאד בעייתית. השאלה היא לא האם X יכול להועיל ל-Y, אלא תמיד – מהם הכלים הכי טובים שאני יכול להשתמש בהם עבור המותג, הארגון או המוצר הספציפי.
07.10.2009 בשעה 16:06
לעומר פרצ’יק, הרעיון של הרחבת הפייג’-ראנק לפרינד-ראנק, הוא רעיון שגנבתי אותו מארד אקיקוס. אז פרינד-ראנק 1.0 זה של ארד. אבל פרינד-ראנק 2.0 זה שלי (-: מה אתה/ם אומר/ים על פרינד-ראנק 3.0?
07.10.2009 בשעה 20:44
מעניין, תמי נהנה לקרוא את הפוסטים של גל, מקצועי ומשוייף !