החמאס מבין את המדיה טוב מישראל
הנה ממשלת ישראל, זו שמונהגת על ידי איש שאמור להיות אשף תקשורת, נכשלת פעם אחר פעם במאבק התקשורתי ועוד למי – לארגון טרור דתי ריאקציונרי. הקלטת של גלעד שליט ששוחררה מוקדם יותר היום (שישי) היא הפקה מחושבת, מבוימת בידי מומחים לצורך השפעה מרבית על דעת הקהל בישראל. מרגע שממשלת ישראל דרשה לקבל תמורה כזו עבור שחרור אסירות, היא הכריעה את גורל המאבק.
7 קראו עוד: כלים למעקב אחר חדשות דרמטיות במדיה חברתית
מבלי להיכנס לוויכוח ערכי, אם האינטרס של החמאס הוא להשיג מקסימום תמורה עבור חטיפת חייל והאינטרס של ממשלת ישראל הוא להחזיר את ג
לעד שליט הביתה מבלי לסכן את ביטחונה ולהקריב קורבנות נוספים (נוטים לשכוח ששני חיילים נהרגו במהלך הקרב בו נחטף שליט) – הרי שהחמאס ניצח. מלבד שחרור מאות רוצחים האינטרס שלו לחטוף חיילים ילך ויגבר.
הוויכוח הזה מנותק לדעתי מענייני ימין או שמאל. מרגע שהקלטת הועברה וברור היה שתפורסם, החמאס נחל ניצחון בדעת הקהל. התמונות, הקול העצוב, אזכור האירוע המשפחתי – זו הרי תוכנית ריאליטי מסויטת. אי אפשר שלא להגיב רגשית ולהזדהות כאילו מדובר בקרוב משפחה שלכם או אתם נמצא שם בשבי. כך מופצת חווית השבי הקשה דרך התקשורת והמיית הלב של כל בן אדם מרגיש היא לתבוע לשחררו ומיד בכל מחיר. זה לא בהכרח הצעד הנכון לממשלות שאמורות לנקוט במדיניות מחושבת עבור טובת הכלל, אך מרגע שהן מושפעות על ידי התקשורת המושפעת בעצמה מדעת הקהל האמוציונלית – העניין הוכרע.
בקצה אחד של הסקאלה מונחת טובתו של חייל חטוף, שאין ספק שעובר טראומה מהגיהינום, אך בקצה השני מונחת טובת האוכלוסייה כולה. התקשורת נוטה יותר ויותר "להאניש" סיפורים. כלומר, לספר את סיפורם של יחידים (אכזבות, משברים, הצלחות) במקום לכסות תופעות או מגזרים. חייל חטוף "מצטלם" במהלך האירוע ואילו התמונות של מאות רוצחי אזרחים משוחררים ועושים וי למצלמות יתפרסמו לאחר שגורל העסקה כבר הוכרע. יחסי הכוחות התקשורתיים ברורים מראש. מה הממשלה אמורה לעשות? עם קצת ציניות – אולי להפיק סדרה מושקעת על הקורבנות של אותם פיגועים. מי יודע, אם הרייטינג היה גבוה מספיק זה היה עשוי לעבוד.
הערה שמנותקת מהדיון: שאפו לאתר משרד ראש הממשלה שפירסם את קלטת הווידאו לצפייה בזמן אמת. אני לא יודע כמה גולשים מבקרים באתר משרד ראש הממשלה בחיפוש אחר חדשות, אך פעולה זו בהחלט עומדת בקנה אחד עם מסירת מידע עדכני לציבור. אבל למה קאסטאפ ולמה WMV?
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
02.10.2009 בשעה 19:03
אכן כן, אוי ואבוי לכולנו אם ישוחררו מאות אסירים תמורת שליט, החמאס יהפוך את הארוע הזה לארוע שימוטט את הרשות הפלסטינית ועימות צבאי נוסף יפרוץ מהר מאוד.
03.10.2009 בשעה 0:36
[...] מור טוען כי החמאס מבין יותר טוב את המדיה. לראיה: הקרנת הקלטת של שליט מהווה עבורם ניצחון מוראלי. [...]
03.10.2009 בשעה 0:46
טראקבק ידני -
http://nadav.blogdebate.org/archives/%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8
03.10.2009 בשעה 6:45
אני לא בעד עיסקה בכל מחיר, אבל נראה לי שהגיע הזמן להפסיק את הבונטון של תגובות המתנגדות לעיסקה בשם הרציונל כנגד השיקול הרגשי.
החמאס רוצה לחטוף חיילים מאז ומעולם, ואם ישראל היתה משחררת רבע מהאסירים שהוא תשחרר, עדיין יהיה שווה לחמאס לחטוף חיילים. בנוסף, הרבה פעמים יש לאסירים משוחררים השפעה חיובית על החברה, כי היה להם זמן לחשוב, להשכיל ולהתבגר. גם לא ממש ברור שכל מי שישוחרר לו קרוב משפחה, ויהיה עכשיו אסיר תודה לחמאס, פתאום יצביע בבחירות הבאות לחמאס, במחשבה שזה פתאום בסדר להרוג ילדים יהודים באוטובוסים ושזו טעות להתפשר על חלוקת הארץ.
.
אני גם לא ממש מסכים עם ניתוח הסרטון שמופיע בפוסט. גלעד נראה לי דווקא בסבבה עם השובים שלו. הוא אמנם מנסה להתאפק מלבכות מרוב התרגשות, אבל גם מתחרים בהשרדות בוכים כשהם מקבלים מכתבים מהמשפחה שלהם אחרי 20 יום באי. הוא ממש לא נראה כמו מישהו שנמצא בפחד מתמיד משוביו. בי זה בעיקר מעורר סקרנות ורצון לקרוא את הראיונות איתו, לאחר שחרורו, מהתחלה עד סוף, כדי לדעת מה בדיוק היה שם.
אוסיף גם שתופעה פסיכולוגית ידועה היא שתגובה רגשית מתקהה עם הזמן. אתמול כשצפיתי בסרטון חשבתי לעצמי שאני ממש רוצה שהוא ישתחרר, והיום אני כבר מסוגל לקבל תסריט שבו צה”ל מנסה לשחרר אותו ושליט מת כמו וקסמן. אני אתגבר, כפי שאני מתגבר על תאונות דרכים כל סופשבוע, דקירות, הצונאמי במזרח אסיה וכדומה.
03.10.2009 בשעה 14:20
בסבבה עם החוטפים שלו?(: כמו הישרדות?
יוסי, אתה רואה יותר מדי טלוויזיה.
03.10.2009 בשעה 22:05
אין קשר בין שחרור אסירים לחטיפת חיילים. זה קשקוש. ממבו ג’מבו ביטחוניסטי. גם אין קשר בין המלחמה הבאה בעזה לבין עוד 1000 אסירים עם “דם על ידיים” (מה זה הקשקוש הזה? דם על הידיים? לצה”ל אין דם על הידיים?)
צריך לשחרר את גלעד שליט מיד. בכל מחיר. ולפני שלא יהיה את מי לשחרר כי אחד מששת שוביו – שגם הם בשבי כבר שלוש שנים – יאבד איזה בורג.
ובכלל – צריך לשחרר את כל האסירים הפלסטינים. אין שום סיבה שמדינה דמוקרטית (כביכול) תחזיק קרוב ל10,000 אזרחים פלסטינים – כמחצית מכלל האסירים בבתי הסוהר בארץ – בבתי הכלא שלה. זו, ורק זו הסיבה שבגלל תפרוץ המלחמה הבאה.
05.10.2009 בשעה 9:12
[...] הציגה את ערוות ממשלתו של בנימין נתניהו, על ידי כך שהופעלה סחיטה רגשית על הציבור הישראלי לתמוך ב"פשרה כואבת" של נתניהו [...]