Comments on: טוק היברו, גוד דמט!

By: ימי גליק

ימי גליק — Sat, 03 Oct 2009 12:36:17 +0000

אחת הסיבות לשימוש באנגלית היא שקשה למכור חברה לגוף בינלאומי או אפילו להפוך אותה לבינלאומית במצב בו התכתובת הפנימית והמסמכים כתובים בעברית. נסה להחליף עובד במצב בו כל התכתובת שלו כתובה בשפה זרה ואין לך מושג מה הוא סגר עם ספקים ולקוחות.

גרוע מכך, נסה לנהל שיחה שאתה רגיל לנהל בעברית בסביבה דוברת אנגלית.

אם יש לך חברה שמכוונת לשוק הבינלאומי – דבר אנגלית.

By: עינגליש

עינגליש — Fri, 18 Sep 2009 12:18:15 +0000

הצעה, זיגמונד:

“מה שאתה צריך לעשות כדי שהשמועה המתפשטת על המוצר תחולל את התוצאה הרצויה, זה להציע (באמצעותו) ערך משמעותי לקהל הרחב”.

חוץ מזה, פוסט מצוין וכתוב היטב! (למרות שגם ההסתייגויות “עושות היגיון”).

By: זיגמונד

זיגמונד — Thu, 17 Sep 2009 22:44:24 +0000

אני תמיד שובר את הראש בנסיון לעברת “הכל”:

1. RSS – רסס (מסתבר שזה כבר מונח מקובל, חבל שהוא לא באמת תורגם אלא סתם עוברת)

2. Word of mouth – “מהפה לאוזן?” – עכשיו נסו לתרגם את המשפט הבא:

what you have to do in order to enjoy the “word of mouth” effect is to provide value to the mass audience.

קשה מאוד לתרגם את זה בצורה שוטפת שגם לא תחטיא את המסר. אפקט הפה לאוזן? אפקט ה”מהפה לאוזן”? הממ..

אני מסכים לגמרי ששימוש במונחים באנגלית כשיש להם מילה ברורה וידועה בעברית הוא הכרחי. אבל גם כקופירייטר וגם כבלוגר אני מוצא את עצמי שובר את הראש בנסיון למצוא את האיזון הזה בין שימוש בעברית בלבד לבין העברת המסר הרצוי.

אני גם חושב שהעובדה שכתבתי בלוגים באנגלית במשך יותר משלוש שנים לא ממש עוזרת לי כאן, הרבה פעמים אני מוצא את עצמי “חושב באנגלית”..

אפי, אחלה פוסט!
זיגמונד

By: יובל

יובל — Thu, 17 Sep 2009 12:44:48 +0000

הנה נקודת המבט שלי, כעובד בחברת מוצר תוכנה, שכיום היא ישראלית בחלקה.

כמו שנאמר כאן, העיסוק בפרויקטים שמנוהלים ע”י Project מכתיב מינוח מסוים מאוד, שחלקו נועד לשרת את הצוות המפתח וחלקו את הדרג הניהולי, שצריך לתקשר את המצב הנוכחי לדרג שמעליו ולמשקיעים. תרגום של מונחים אלה מאנגלית לעברית רק יעכב את ההתנהלות, במיוחד כשיהיה צורך לתרגם אותם בחזרה לאנגלית.

נקודה נוספת היא שבחברות מסוימות ישנה חובה להתכתב באנגלית, והתכתובת (עילגת ככל שתהיה) נשמרת לתקופה מסוימת, כחלק מתקנות וחוקים חיצוניים. במצב כזה העובדים לא יכולים, גם אם ירצו, להשתמש במינוח עברי.

כמובן שישנו דרג שלם של אנשים שאין להם מושג מהחיים שלהם בצד הטכני (אני לא רוצה להפנות אצבעות, אבל הם בד”כ במחלקת מכירות) ומה שזולג אליהם הן ה-Buzzwords. אנשים אלה לא יצליחו לתרגם אותן לעברית גם אם סכין יוצמד לצווארם.

אגב, ערן: overhead = תקורה.

By: טל

טל — Thu, 17 Sep 2009 12:25:21 +0000

מה שמצחיק שכאשר תכתובות הדואר האלקטרוני נקראות על ידי דובר אנגלית אמיתי (לא מישהו עם ציון מצוין ב5 יחידות) הוא מבחין מייד בעלגות. אין לי שום בעיה עם מילים טכניות. את רובם לא יתרגמו לעולם ואלו שכן, זה יהיה תרגום מאולץ בעוד חמש שנים. אבל שמתחילים לדבר במונחים של שיווק או סתם פעלים פשוטים באנגלית זה ממש מעצבן. אני לא יכול להאשים אף אחד שאומר לקמפל אבל שמתחילים עם ה”וונצ’רס” וה”פוסיביליטיס”, לי זה נשמע כמו נפיחה.

By: ערן

ערן — Thu, 17 Sep 2009 12:07:52 +0000

הפואנטה היא ששנינו הבנו טוב מאוד על מה מדובר ומצידי לפחות לא היתה שוב מחשבה על פלצנות. כשהמושגים הטכניים וקהל היעד הם באנגלית, אין שום סיבה להכריח עברית מעל זה.

By: אפי פוקס

אפי פוקס — Thu, 17 Sep 2009 12:01:19 +0000

ערן- יא קברן. הסיבה שאני כותב את הפוסט הזה (כמו הרבה פוסטים) זה בגלל שהרגשתי שאני הפכתי לכזה ואני מגעיל את עצמי.
לא צריך לתרגם את מה שבלתי אפשרי. אבל כשמגיעים למצב שאומרים “יש לנו אחלה של פוזישן ופוסיביליטיז אצל ה-ISP” במקום לומר “יצרנו עמדה שיווקית טוב ופתחתנו אפשרות אצל ספק הגישה”- משהו נדפק לנו בלשון.

והנקודה אחרונה- למה לתרגם? כשאין אף חוליה שדוברת אנגלית בשרשרת- אין שום סיבה להתנהל בהתכתבויות פנימיות באנגלית. פלצנות נטו. וגם כאן, אני אחד מהחוטאים הגדולים.

By: איל שחר

איל שחר — Thu, 17 Sep 2009 11:32:46 +0000

ה-ל-ל-ו-י-ה

By: ערן

ערן — Thu, 17 Sep 2009 11:32:31 +0000

חפירה לשמה. רוב ההתעסקות במושגים האלה נעשית בצורה דיגיטלית, בשפה האנגלית. מאמרים, מצגות, התכתבויות באנגלית (מה לעשות, רוב המיילים הם באנגלית).
ה-overhead (מי מתרגם לי את זה?) של לתרגם את המושגים הלוך חזור גם בראש (מחשבתית) וגם בפועל היא מיותרת. יש מילים שבאמת שגורות בשפה העברית, כמו ממשק ושמישות, אבל “אבן דרך” במקום milestone, “הטמעה” בשביל embed (הטמעה בדר”כ = אינטגרציה) ומושגים שבכלל אין להם תרגום טוב (engagement, bounce rate, API) אין מה לטרוח בכלל.

אגב אפי, לזכרוני באחד המיילים האחרונים שלך אלי בצעת כל כך הרבה עברות נגד השפה העברית שהיית יכול להכין עוד שני מאמרים כאלה רק מזה.

By: רויטל סלומון

רויטל סלומון — Thu, 17 Sep 2009 10:49:07 +0000

מעולם לא הבנתי את הנוהג המטופש והדוחה לפיו שני דוברי עברית מבטן ומלידה מתכתבים באימייל או בצ’ט באנגלית קלוקלת. אין שום סיבה – מלבד דאווין.

יותר מזה, אפשר לנהל מצגות, הרצאות ופגישות גם בלי להשתמש במונחים לועזיים בכל מילה שנייה. נכון שיש מילים טכנלוגיות שקשה או בלתי אפשרי לתרגם לאנגלית, אבל יש הרבה יותר שאין בעיה לומר בעברית.

למה להגיד אינטרפייז כשאפשר להגיד ממשק?
למה להגיד יוזביליטי כשאפשר להגיד שמישות או שימושיות?

וכן הלאה.

By: אלירם

אלירם — Thu, 17 Sep 2009 10:29:07 +0000

אני חושב שלפחות בחלק מהמקרים נושא “המגניבות” לא קשור כל כך. התיאוריה יפה, אבל הסיבות פשוטות יותר.

“אבן דרך”, למשל. השימוש במונח milestone נובע לא מהצורך להראות שאנחנו יודעים אנגלית וגם לא ממש בשל מחשבה על לקוחות בחו”ל אלא פשוט מפני שתוכנות ה project למיניהן (תכל”ס משתמשים רק באחת) מכילות את המונח הזה.

שימוש נרחב בתוכנה מביא לשימוש נרחב במינוח.

מכיוון שהתוכנה באנגלית לרוב, המאמץ הוא כאן לתרגם את המינוח מאנגלית לעברית. לא להיפך.

למעשה, המאמץ הוא כפול. לתרגם את המונח המקורי לעברית ובכל פעם שמישהו אחר יתיחס לאבן דרך, לתרגם אותו בראש לאנגלית כשעובדים שוב עם התוכנה. זה פשוט מיותר.

להטמיע? לפחות אצלי הקונוטציה היא לתגית ה EMBED שמטמיעה אובייקטים בדף. אם מישהו יכתוב תגית בשם “הטמעה” יפטרו אותו.

ונקודה נוספת. למרות מה שכתבתי קודם, גם אם בפגישה פנימית כולם ישראלים, הרי שבפגישות אחרות יש לא פעם גם משתתפים דוברי אנגלית בלבד.
בעסקים, עדיף להתרגל למונחים האנגליים (שהם התקן הבינלאומי) מאשר להתקע בעתיד עם מונח עברי באמצע שיחה עם גורם מחו”ל ולנסות להזכר מה לעזאזל המקבילה האנגלית.

בקיצור, בשיחות שידברו כרצונם. אבל אם כותבים מסמך בעברית, צריך בהחלט לתרגם את המונחים.

By: איתן

איתן — Thu, 17 Sep 2009 10:17:31 +0000

פוסט (מאמר?) מצוין.
פרספקטיבה (נקודת מבט?) דומה בפוסט הזה: http://blog.gemini.co.il/home/2009/9/2/speak-the-language-of-the-hebrew-man.html