טוק היברו, גוד דמט!
“אנחנו בפלאנינג פייז לקנפג את הAPI ככה שונצ’רז אחרים יוכלו לאמבד את הווידג’יט אובר דה טופ בלי שום בעיות יוזיביליות ומול אינטרפייס נקי. הבעיה היחידה היא שבמיילסטון הקרוב, ציפינו לאנגייג’מנט גבוה יותר וגילינו שהבאונס רייט מאכזב וזה דופק לנו את ראונד איי.”
ככה נשמעת שיחה ממוצעת שאני שומע וקורא לאחרונה. מילא הבאזוורדס, אבל האינגלוש של השיח בתחומי הטכנולוגי (אינטרנט, ליתר דיוק) הפך לבלתי אפשרי. כמו מערך הגדרת משתנים בפתיח של קוד תוכנה- נדמה לפעמים שרק יודעי ח”ן מסוגלים להבין שיחה של ממש בין יזם/ מפתח ישראלי למשנהו.
“עצור, עצור, עצור” אמר מנכ”ל משופשף ורציני לאדם רציני אחר שהציג משהו בחדר ישיבות שישבתי בו, “אנחנו לא נוכל להתקדם אם לא תדבר בשפה של בני אדם”. הדובר פשוט לא הצליח להתקדם, הוא התקשה להמיר את המילים, שחלקן באמת תיארו פעילות מסוימת שחוסכת הרבה מילים אחרים ותפקדו כמשתנים מוסכמים, וחלקן באמת היו אינגלוש של מילים שאפשר לומר אותן בעברית.
הרי למיילים הרצוצים באנגלית בניב-תלאביבי כבר כולנו התרגלנו: היזם ישראלי, המפתח ישראלי, המשקיע ישראלי, כולם ישראלים בחברה (אולי המנקה ממזרח אירופה). אבל כולם כולם יתכתבו עם כולם באנגלית וישברו את הראש ואת הזמן בניסוח תכתובות מגומגמות. גם אני, על האנגלית הלא מקצועית שלי, הולך ונכנע לבושתי להתנהלות הזו. “ברומא תהיה רומאי, בישראל, תהיה אמריקאי.”
כשעוד לבשתי מדים, מידי כמה זמן, היינו מכינים בתוך היחידה “מילקוד”- קלף שבו היינו מחליפים מילים נפוצות במילים אחרות. הרבה יחידות אימצו את הרעיון. מעבר לבטחון הקשר והאפשרות לשוחח בחופשיות יחסית בסביבת אזרחים- זה היה מגניב. וזו הסיבה שכולם עשו את זה. עד מהרה, יחידות כה רבות עשו לעצמן מילקוד, עד שרעיון המילקוד הפך למלכוד. יחידות לא ידעו לדבר עם יחידות אחרות, והתגלו התנגשויות מילים שקיבלו ביחידות שונות משמעות אחרת. בסופו של דבר, יצאה הוראה ממפקדת החיל, להפסיק עם זה ודיי. ובא גואל על ישראל.
מה קרה? מישהו חשוב קבע שזה כבר לא מגניב כבר לומר “פעילות”? “סיבוב השקעה?”, “אבן דרך”, “להטמיע”, “לקשר”, “ממשק”, “חוויית משתמש”, “פיתוח”?
בימים בהם חברות ישראליות, ויזמים ישראליים בחברות זרות ממלאים את ראש הרשימה בתחרויות עולמיות וכותרות מדורי העסקים. נסו לדבר, לפחות כשאתם בארץ, בשכונה, בעברית. גוד דמט.
CC:by-nc-nd Tuaussi
אפי פוקס, עורך דין. עוסק במשפט, טכנולוגיה, אינטרנט ומה שבינהם. אפשר לעקוב אחריו גם
17.09.2009 בשעה 13:06
ניסיתי את זה במשך תקופה מסויימת, לא עובד ;/
17.09.2009 בשעה 13:08
Talk plain English.
Instead of speaking in Hebrish why won’t you speak on your meetings in plain English? You won’t need to translate anything and everyone will understand everything.
17.09.2009 בשעה 13:13
פאקינג פוסט טוב…
17.09.2009 בשעה 13:17
פוסט (מאמר?) מצוין.
פרספקטיבה (נקודת מבט?) דומה בפוסט הזה: http://blog.gemini.co.il/home/2009/9/2/speak-the-language-of-the-hebrew-man.html
17.09.2009 בשעה 13:29
אני חושב שלפחות בחלק מהמקרים נושא “המגניבות” לא קשור כל כך. התיאוריה יפה, אבל הסיבות פשוטות יותר.
“אבן דרך”, למשל. השימוש במונח milestone נובע לא מהצורך להראות שאנחנו יודעים אנגלית וגם לא ממש בשל מחשבה על לקוחות בחו”ל אלא פשוט מפני שתוכנות ה project למיניהן (תכל”ס משתמשים רק באחת) מכילות את המונח הזה.
שימוש נרחב בתוכנה מביא לשימוש נרחב במינוח.
מכיוון שהתוכנה באנגלית לרוב, המאמץ הוא כאן לתרגם את המינוח מאנגלית לעברית. לא להיפך.
למעשה, המאמץ הוא כפול. לתרגם את המונח המקורי לעברית ובכל פעם שמישהו אחר יתיחס לאבן דרך, לתרגם אותו בראש לאנגלית כשעובדים שוב עם התוכנה. זה פשוט מיותר.
להטמיע? לפחות אצלי הקונוטציה היא לתגית ה EMBED שמטמיעה אובייקטים בדף. אם מישהו יכתוב תגית בשם “הטמעה” יפטרו אותו.
ונקודה נוספת. למרות מה שכתבתי קודם, גם אם בפגישה פנימית כולם ישראלים, הרי שבפגישות אחרות יש לא פעם גם משתתפים דוברי אנגלית בלבד.
בעסקים, עדיף להתרגל למונחים האנגליים (שהם התקן הבינלאומי) מאשר להתקע בעתיד עם מונח עברי באמצע שיחה עם גורם מחו”ל ולנסות להזכר מה לעזאזל המקבילה האנגלית.
בקיצור, בשיחות שידברו כרצונם. אבל אם כותבים מסמך בעברית, צריך בהחלט לתרגם את המונחים.
17.09.2009 בשעה 13:49
מעולם לא הבנתי את הנוהג המטופש והדוחה לפיו שני דוברי עברית מבטן ומלידה מתכתבים באימייל או בצ’ט באנגלית קלוקלת. אין שום סיבה – מלבד דאווין.
יותר מזה, אפשר לנהל מצגות, הרצאות ופגישות גם בלי להשתמש במונחים לועזיים בכל מילה שנייה. נכון שיש מילים טכנלוגיות שקשה או בלתי אפשרי לתרגם לאנגלית, אבל יש הרבה יותר שאין בעיה לומר בעברית.
למה להגיד אינטרפייז כשאפשר להגיד ממשק?
למה להגיד יוזביליטי כשאפשר להגיד שמישות או שימושיות?
וכן הלאה.
17.09.2009 בשעה 14:32
חפירה לשמה. רוב ההתעסקות במושגים האלה נעשית בצורה דיגיטלית, בשפה האנגלית. מאמרים, מצגות, התכתבויות באנגלית (מה לעשות, רוב המיילים הם באנגלית).
ה-overhead (מי מתרגם לי את זה?) של לתרגם את המושגים הלוך חזור גם בראש (מחשבתית) וגם בפועל היא מיותרת. יש מילים שבאמת שגורות בשפה העברית, כמו ממשק ושמישות, אבל “אבן דרך” במקום milestone, “הטמעה” בשביל embed (הטמעה בדר”כ = אינטגרציה) ומושגים שבכלל אין להם תרגום טוב (engagement, bounce rate, API) אין מה לטרוח בכלל.
אגב אפי, לזכרוני באחד המיילים האחרונים שלך אלי בצעת כל כך הרבה עברות נגד השפה העברית שהיית יכול להכין עוד שני מאמרים כאלה רק מזה.
17.09.2009 בשעה 14:32
ה-ל-ל-ו-י-ה
17.09.2009 בשעה 15:01
ערן- יא קברן. הסיבה שאני כותב את הפוסט הזה (כמו הרבה פוסטים) זה בגלל שהרגשתי שאני הפכתי לכזה ואני מגעיל את עצמי.
לא צריך לתרגם את מה שבלתי אפשרי. אבל כשמגיעים למצב שאומרים “יש לנו אחלה של פוזישן ופוסיביליטיז אצל ה-ISP” במקום לומר “יצרנו עמדה שיווקית טוב ופתחתנו אפשרות אצל ספק הגישה”- משהו נדפק לנו בלשון.
והנקודה אחרונה- למה לתרגם? כשאין אף חוליה שדוברת אנגלית בשרשרת- אין שום סיבה להתנהל בהתכתבויות פנימיות באנגלית. פלצנות נטו. וגם כאן, אני אחד מהחוטאים הגדולים.
17.09.2009 בשעה 15:07
הפואנטה היא ששנינו הבנו טוב מאוד על מה מדובר ומצידי לפחות לא היתה שוב מחשבה על פלצנות. כשהמושגים הטכניים וקהל היעד הם באנגלית, אין שום סיבה להכריח עברית מעל זה.
17.09.2009 בשעה 15:25
מה שמצחיק שכאשר תכתובות הדואר האלקטרוני נקראות על ידי דובר אנגלית אמיתי (לא מישהו עם ציון מצוין ב5 יחידות) הוא מבחין מייד בעלגות. אין לי שום בעיה עם מילים טכניות. את רובם לא יתרגמו לעולם ואלו שכן, זה יהיה תרגום מאולץ בעוד חמש שנים. אבל שמתחילים לדבר במונחים של שיווק או סתם פעלים פשוטים באנגלית זה ממש מעצבן. אני לא יכול להאשים אף אחד שאומר לקמפל אבל שמתחילים עם ה”וונצ’רס” וה”פוסיביליטיס”, לי זה נשמע כמו נפיחה.
17.09.2009 בשעה 15:44
הנה נקודת המבט שלי, כעובד בחברת מוצר תוכנה, שכיום היא ישראלית בחלקה.
כמו שנאמר כאן, העיסוק בפרויקטים שמנוהלים ע”י Project מכתיב מינוח מסוים מאוד, שחלקו נועד לשרת את הצוות המפתח וחלקו את הדרג הניהולי, שצריך לתקשר את המצב הנוכחי לדרג שמעליו ולמשקיעים. תרגום של מונחים אלה מאנגלית לעברית רק יעכב את ההתנהלות, במיוחד כשיהיה צורך לתרגם אותם בחזרה לאנגלית.
נקודה נוספת היא שבחברות מסוימות ישנה חובה להתכתב באנגלית, והתכתובת (עילגת ככל שתהיה) נשמרת לתקופה מסוימת, כחלק מתקנות וחוקים חיצוניים. במצב כזה העובדים לא יכולים, גם אם ירצו, להשתמש במינוח עברי.
כמובן שישנו דרג שלם של אנשים שאין להם מושג מהחיים שלהם בצד הטכני (אני לא רוצה להפנות אצבעות, אבל הם בד”כ במחלקת מכירות) ומה שזולג אליהם הן ה-Buzzwords. אנשים אלה לא יצליחו לתרגם אותן לעברית גם אם סכין יוצמד לצווארם.
אגב, ערן: overhead = תקורה.
18.09.2009 בשעה 1:44
אני תמיד שובר את הראש בנסיון לעברת “הכל”:
1. RSS – רסס (מסתבר שזה כבר מונח מקובל, חבל שהוא לא באמת תורגם אלא סתם עוברת)
2. Word of mouth – “מהפה לאוזן?” – עכשיו נסו לתרגם את המשפט הבא:
what you have to do in order to enjoy the “word of mouth” effect is to provide value to the mass audience.
קשה מאוד לתרגם את זה בצורה שוטפת שגם לא תחטיא את המסר. אפקט הפה לאוזן? אפקט ה”מהפה לאוזן”? הממ..
אני מסכים לגמרי ששימוש במונחים באנגלית כשיש להם מילה ברורה וידועה בעברית הוא הכרחי. אבל גם כקופירייטר וגם כבלוגר אני מוצא את עצמי שובר את הראש בנסיון למצוא את האיזון הזה בין שימוש בעברית בלבד לבין העברת המסר הרצוי.
אני גם חושב שהעובדה שכתבתי בלוגים באנגלית במשך יותר משלוש שנים לא ממש עוזרת לי כאן, הרבה פעמים אני מוצא את עצמי “חושב באנגלית”..
אפי, אחלה פוסט!
זיגמונד
18.09.2009 בשעה 15:18
הצעה, זיגמונד:
“מה שאתה צריך לעשות כדי שהשמועה המתפשטת על המוצר תחולל את התוצאה הרצויה, זה להציע (באמצעותו) ערך משמעותי לקהל הרחב”.
חוץ מזה, פוסט מצוין וכתוב היטב! (למרות שגם ההסתייגויות “עושות היגיון”).
03.10.2009 בשעה 14:36
אחת הסיבות לשימוש באנגלית היא שקשה למכור חברה לגוף בינלאומי או אפילו להפוך אותה לבינלאומית במצב בו התכתובת הפנימית והמסמכים כתובים בעברית. נסה להחליף עובד במצב בו כל התכתובת שלו כתובה בשפה זרה ואין לך מושג מה הוא סגר עם ספקים ולקוחות.
גרוע מכך, נסה לנהל שיחה שאתה רגיל לנהל בעברית בסביבה דוברת אנגלית.
אם יש לך חברה שמכוונת לשוק הבינלאומי – דבר אנגלית.