פופולרי עכשיו:

  • שלושה תוספי חובה לג'ימייל שלכם מאת ReadWriteWeb
  • להיות עשיר חברתי

    מאת: גל מור    |  15.09.2009 בשעה 23:48

    11 תגובות

    ההורים התכווצו בכיסאם בעוד המורה יורה: "הישגי הילד מתחת לכל ביקורת. אם המצב לא ישתפר, קשה לי לראות איך המועצה העליונה מצביעה למען העלאתו לכיתה ט’. הקהילה לא תקבל את זה".

    -"אבל הציונים שלו בחשבון מצוינים. בתורה הוא עילוי. בגיאוגרפיה הוא מצוי בכל צעד ושעל".

    -"אתם יודעים טוב כמוני שעם ציונים טובים בחשבון לא קונים במכולת. יש לו מספיק בקושי בוויראליות, נכשל בשיתופיות ולא קיבל like אפילו פעם אחת בכל הרבעון. רק 20,000 עוקבים אחריו  בטוויטר, 75% מהם סוכני חרש נגד ספאמרים או עברייני שיבוש אותות כפי שקוראים להם עכשיו והיתר מקבלים תשלום על המעקב מחברות אפלייטס סוג ב".

    "הילד שומר דברים לעצמו. הוא קצת מסוגר".

    "אז כדאי שיתחיל להיפתח ומהר כי אם לא יתחיל לפתח הון חברתי מהר אין לו סיכוי להגיע לאוניברסיטה. תעשו כל מה שתוכלו כדי שזה יקרה".

    "את מתכוונת, לשלם?

    "כסף אינו יעיל עוד כמשתנה בלבדי לקביעת שווי של דברים. ניסיון השנים האחרונות מראה שמהלכים משמעותיים כפעוטים – מדיניות חדשה של ראש הממשלה, החדרה של מוצר חדש לשוק או מינוי של מאמן חדש לקבוצת כדורגל – אשר לא לוו בפעילות חברתית באינטרנט נכשלו לחלוטין. הרי אפילו בהחלטה כמו איזו פלאזמה 120 אינץ’ גמישה תיראה טוב על הקיר לצד הרפרודוקציה של גוגן אתם משתפים את החברים. האם זה סביר שהבן שלכם ילמד להסתיר? זה החינוך שהוא מקבל?

     

    השיח הבדיוני הזה יושב לי בראש כמה שבועות. האם זה העתיד הצפוי לנו? זהו עתיד אפשרי. fry_futurama_gun_billy_west בהחלט. קורי דוקטורוב טבע את המונח Whuffle בספר המד"ב שלו, Down and in the Magic Kingdom" ומשמעותו מטבע של מונטין חברתי המהווה תחליף לכסף. דוקטורוב מתאר כלכלה ללא מחסור. כל הצרכים הבסיסיים ואף חלק מהמותרות זמינים חינם. התמריצים הכלכליים הישנים נעלמו, ערך הכסף אבד וה-Whuffle החליף אותו. אנשים נושאים עמם את ערך ה-Whuffle, ההון החברתי שלהם כך שכל אחד יכול לראות. הוא כעת המניע העיקרי לעשות דברים.

    חישוב רווח והפסד של Whuffle היא מלאכה מורכבת המתבצעת בזמן אמת על ידי מחשבים. נפגשתם עם אנשים? מצלמות מתעדות את המפגש, מחשבות את האינטראקציה, קובעות מי זוכה בנקודות ומי מפסיד. פעם היה משחק כזה, הסימס, בו שיחקתם אנשים קטנים. היום כולנו אנשים קטנים במשחק שאנחנו יצרנו. אי אפשר לא לשחק. הימנעות אינה אופציה. בניגוד לפסאדה החברתית בין בני האדם בעבר, התנהגות אנטי חברתית אינה אפשרית עוד. מעשים אשר נתפשים על ידי הקהילה כשליליים נענים מיידית בהפחתת נקודות. זהו משפט בזק ללא שופטים או בתי משפט. גם אלה אינם רלוונטיים עוד.

    >

    » 11 תגובות ל “להיות עשיר חברתי”

    1. ליאור שיאון
      16.09.2009 בשעה 9:18

      גל,

      פוסט מצויין, לענין. לדעתי רק משהו אחד פוספס – זה לא העתיד, זה כבר מזמן כאן, פשוט בלי מדיה חברתית. כבר מזמן יש לי תאוריה שמה שחשוב בעסקים וביום יום הן לא יכולות קוגנטיביות – אלא היכולות החברתיות – כמניע להצלחה, ולא משנה איך תגדיר הצלחה (חברתית, מקצועית, יו ניים איט).

      כמובן שלחברה חשוב ללמד אנשים גם את התכלס כי (1) לא כולם חזקים חברתית (2) מישהו צריך לעשות את העבודה השחורה (3) יש אנשים שחושבים שזה חשוב יותר. וזה תמיד ישאר ככה.

    2. איל רופא
      16.09.2009 בשעה 9:35

      גל אכן פוסט מצויין, בהחלט לעניין. וליאור – זה כבר כאן ומזמן וחי ותוסס. הנה, כאן, הכל אודות המטבע החברתי: http://linktounitedrelations.org

    3. גפן
      16.09.2009 בשעה 9:39

      גל
      תשמע צירוף מקרים כל כך מהותי, מחייב שאני אפסיק להיות כאן דני דין.
      היום הייתי בטקראנץ 50 והיום הושק סטארט אפ חדש בשם הזה! המנסה להגשים את החזון עליו כתבת.
      הם הקימו בנק שהמטבע שלו הוא המוניטין שלך.
      הם מודדים אותך ברגע שאתה נכנס לאתר ועל פי הריטויטס והלייקס בפייסבוק שאתה מקבל הם בודקים כמה אתה שווה. לאחר מכן אתה יכול לקבל מאנשים אחרים שכר או תשלומים חד פעמיים (של הכסף הוירטואלי) בעבור קידום של דברים.

      חבר השופטים לא ידע איך לאכול אל זה כל כך, אבל מייסד נפסטאר ז”ל שון פרקר ממש התלהב מהם ואמר שזה או מתיחה או גאונות.

    4. גל מור
      16.09.2009 בשעה 10:09

      ליאור, צודק. חתרתי ליום שבו זה יהיה עניין פורמלי לגמרי. גפן, איך קוראים לחברה בדיוק? אני חושב שזה עשוי להיות בלתי נמנע.

    5. דן
      16.09.2009 בשעה 10:13

      מעולה מעולה. כיף לקרוא

    6. גל
      16.09.2009 בשעה 15:53

      תענוג.
      hit the spot

    7. שטיינברגר
      16.09.2009 בשעה 16:12

      גפן, ממש סקרנת אותנו עם החברה הזו… מה שמה?

    8. ליאור שיאון
      16.09.2009 בשעה 21:24

      גל,

      הטענה שלי היא דווקא הפוכה – בגלל שזה לא דבר חדש, אלא רק שונה (נטוורקינג ברשת במקום בעולם האמיתי, מדדים שונים אבל בתכלס אותו דבר) – זה לעולם לא יהיה רשמי..

    9. בועז
      16.09.2009 בשעה 23:15

      לדעתי, חישובים ומדידות של אינדיבידואלים בקונטקסט חברתי על בסיס כלשהו – בין אם על השכלה, מצב כלכלי אישי, יופי או חישוב מורכב של “תועלת לחברה” מפספסים את הנקודה ולעולם לא ייצרו חברה טובה יותר.
      חברה טובה יותר, חברה שבה אין מחסור כלכלי וגם שבה אנשים חיים בצורה צנועה אך מספקת בהחלט, תתקיים רק כאשר בני האדם יבינו שהדרך היחידה להשיג זאת היא בשיתוף פעולה של כולם. זה יקרה כאשר אלו יהיו מודעים לפחדים שמונעים מהם לעשות כן כיום[1] כמו גם עם עליית המודעות לנטיות האישיות של כל אחד לרצות להשיג דבר מה על חשבון האחר[2] ולנזק שהדבר גורם.


      [1] אני מתכוון למה שקרוי “חברת הזרים” (בניגוד לחברה השבטית של טרום עידן התעשיתיות והעיור – אורבניזציה), שגורמת לחוסר בטחון (טבעי) שמוביל לנטייה להתקבץ סביב מעגלים מוכרים (מוצא, צבע, שפה, לאום, מגדר, גיל וכו) שמשרים בטחון. כל זה מונע שיתוף פעולה פורה ותורם יותר לתחרות בין מגזרים שונים.

      [2] למשל “צרכנות” ובאופן כללי גם הרבה מהתחרותיות האחרת שאנו מממשים ביום יום.

    10. בלוגיק: נבחרי השבוע מהבלוגספירה הישראלית [18-09-09] | Newsgeek
      18.09.2009 בשעה 13:15

      [...] מור כתב השבוע פוסט מעורר מחשבה על העתיד של ההון החברתי עם סימולציה תיאורטית למצב בעתיד בו האנשים ימדדו לפי [...]

    11. יואב מ.
      08.10.2009 בשעה 14:50

      זה קצת מוגזם.
      אני עוקב בהנאה אחרי הבלוג שלך ותמיד היה ברור לי שאתה מוטה לעיסוקים החברתיים – כי זה מה שמעניין אותך (כמו שאותי מעניינת גרפיקה וכמו שכל אחד מתעניין במשהו אחר – זה לגיטימי). מתוך ההטייה הזו מגיעה ראיית העולם הזו. אבל היא מצמצמת את מה שקורה שם בחוץ לשטחיות. גם אני כל הזמן התייחסתי להתנהלות ברשת כ”הדבר הבא”, גם אני הייתי עוקב אחרי הבלוגוספירה לראות לאן פנינו מועדות, עד שפגשתי את מי שהפכה להיות אשתי שהיא לואו-טקית רצינית. כמה שניסיתי פייסבוק ממש לא מעניין אותה, על טוויטר אין מה לדבר ובכלל האינטרנט מעניין רק להוצאת מידע פה ושם. הדבר האחרון גם שאני יכול לומר עליה זה שהיא לא מוצלחת במה שהיא עושה או לא מפתחת קריירה מלאה ומספקת. הי, להזכיר שאנשים תמיד היו עושים את זה גם בטרם האינטרנט? העולם מחוץ לרשת כל-כך מורכב שזה נראה לי זילות במורכבות שלו הסיווג והניקוד הזה של ערך אדם לפי הקשרים החברתיים שלו. מה גם שחשוב להזכיר שאישים גדולים ומשפיעים ביותר בהסטוריה היו בכלל סגורים/מתבודדים – ניוטון, ון גוך, שופנהואר, היו רבים.
      ועלי עצמי אני יכול לומר שכיף לי להיות מחוץ למירוץ של “כמה אנשים יש בפייסבוק”, שבעיניי הוא לא שונה מאידיאל היופי של להיות רזה – עוד מדד מספרי שאמור להקנות ערך לאדם.

    הוסף תגובה

    גל מור
    גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

    עקבו אחר חורים ברשת
    • twitter
    • facebook
    • RSS

    mailאו, קבלו עידכונים במייל:

    השותפים שלנו
    מדורים
    אורלי בראון אייפד אייפון אינטרוויזיה אפל בלוגים גוגל דגתי ברשת הטוקבקיסטים התעשיה בע"מ וידאו חופש ביטוי חוק חסימת האתרים חורים ברשת טוויטר טכנואבסורד טכנופוליטיקה טלוויזיה כללי לסל המיחזור מדיה חברתית מדריך מוזיקה מיקרוסופט מנשקים נפלא וטפשי נפלא-וטיפשי סלולר עיתונות עיתונות און ליין פייסבוק פרטיות פרסום פ-ר-ס-ו-מ-ו-ת רשתות חברתיות שווה צפייה תקשורת תרבות דיגיטלית Facebook ipad IPhone Twitter Web 2.0 WI-Fi WIcafe
    Google Analytics Alternative