אות לעומת רעש: האם הגישה המצמצמת תנצח?
חברת My6sense הישראלית נוגעת בליבה של אחת הדילמות המרכזיות בעידן הנוכחי של הווב שאנחנו עוסקים בה כאן רבות – סיגנל לעומת רעש.
ואולי שילוב בין השניים? מערכת שלומדת אותנו לאחר שלימדנו אותה דבר אחד או שנינו אודותינו. במהלך הסקירה של My6sense ל-iPhone מצאה חן בעיני העובדה כי תהליך הלימוד אינו ידני – כלומר, נטול העדפות ומילוי טפסים (תתפלאו, זה לא טריוויאלי). לאחר שתגדירו ביישום את כל ערוצי העדכונים שלכם – בפייסבוק, טוויטר, גוגל רידר ואחרים – הוא יתאים עצמו עבורכם בהתאם לכותרות עליהן הקלקתם וישתפר עם הזמן.
Feedly, תוסף עבור פיירפוקס המתלבש על גוגל רידר, מציע בסך הכל ממשק ויזואלי נוח יותר לקריאת החדשות ובהכרח מציע פחות עדכונים מאשר קוראי רסס רגילים בהתבסס על הנחה מוצדקת שפחות זה יותר ובכמויות המידע שמדובר בהן היום תשומת הלב מתערערת. My6sense הולך צעד אחד קדימה ומצמצם את הרשימה לכותרות שהותאמו אישית מתוך 
מקורות שבחרתם מראש.
היישום עושה עבודה מצוינת על פי ההתרשמות הקצרה שלי עד כה ואני צופה לו גדולות. העובדה שמוצר זה יצא מישראל משמחת למדי. אך ברקע מתעוררת שאלה נוספת שדנים בה היום – האם הטבע האנושי מותאם לגישה המצמצמת? כלומר, אם יגישו לכם 10 כותרות ביום בטענה כי אלה המאמרים היחידים שתגלו בהם עניין באותו יום ובהנחה כי אותן כותרות אכן מרתקות או חשובות בעיניכם – האם "תאמינו"? האם תסתפקו בזאת?
כמה פעמים מצאתם את עצמכם מרותקים בכתבה בנושא שרחוק לחלוטין מתחומי העניין הטבעיים שלכם? האם My6sense וטכנולוגיות סינון אחרות יהיו חכמות מספיק כדי להכיר אתכם עד כדי כך טוב?
לסקירה המלאה של My6sense ב-ynet
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
14.09.2009 בשעה 17:06
האבחנה שלך בין פרסונליזציה לקסטומיזציה היא יפה וחשובה. הייתי מרחיב יותר ואומר שזו בחירה בין מיתוס האינטראקטיביות לבין הכרה רציונלית במגבלות. דבורק אמר את זה כבר בסוף שנות התשעים: רוב האנשים לא רוצים אינטראקטיביות אחרת הטלוויזיה לא הייתה מצליחה. בדרך-כלל מה שאינטראקטיבי ברשת זה שלב הבחירה – באילו אתרים אתה רוצה להפוך לצרכן פסיבי.