עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
לא כך נלחמים בפיראטיות: זיר"ה מצאה שעיר לעזאזל
מצחיק: 20 תמונות אילוסטרציה היסטריות במיוחד
חתולים שמדברים אנגלית: חתולונובלה כובשת את יוטיוב (וידאו)
אבן נייר ומספרים: הגירסה למבוגרים בלבדחברים ממליצים
ויראלי
NBC עושה טעות קשה
מאת גל מור פורסם ב- 24.10.2007 בשעה 0:39
האינטרנט הוא מאגר מידע מצוין של טעויות אנוש. חברות יכולות ללמוד על התוכניות של מתחרות בשלב מאוד מוקדם, אם בגלל שמידע דולף או מפני שהן מדווחות בפומבי על התוכניות שלהן באמצעות בלוגים ומסבירות את מהלכיהן תוך שקיפות מרבית.
לכאורה, די לעקוב אחר המתחרות כדי להימנע מטעויות ולהתגלח על הזקן שלהן. בפועל, זה לא קורה, לרוב בגלל ניהול היררכי ונוקשה של חברות מסחריות ומנהלים עתירי אגו, שמסרבים לשמוע את מה שאומרים להם 
“האנשים הקטנים” – עובדים בדרגים זוטרים שמבינים אינטרנט או אפילו גולשים. לכן נגזר עליהן לחזור על שגיאות של אחרים.
אתמול דווח ש-NBC החליטה להסיר את ערוץ התוכן שהפעילה ב-YouTube לקראת ההשקה הקרובה של Hulu.com, אתר הווידאו המשותף עם Fox, הצפויה בשבוע הבא. ב-Hulu ישודרו פרקים של The Office, האם אתה חכם יותר מתלמיד כיתה ו’, Family Guy, האישה הביונית וסדרות נוספות. סביר להניח שהאתר לא יהיה שומם מגולשים, אך אני מוכן להמר על כך שהוא לא יהרוג את YouTube כפי שמקווה NBC.
כל הסימנים המבשרים על הכישלון הצפוי כבר מופיעים:
1. הסוד של אתרי תוכן מצליחים טמון בשיח עם הקהל. כאשר השיח הזה מצליח, נוצרת קהילה ובכל מקרה, אין מקום להנחתות ומהלכים חד-צדדיים. כאשר NBC “חתכה” את הערוץ שלה מ-YouTube ללא דיאלוג עם הקהל הרב שצפה בו, בלי הודעת פרידה או הסבר, ומבלי לפחות לשמר את ארכיון התוכניות שפורסמו עד כה, היא הוכיחה כי אינה מבינה את העקרון הפשוט הזה.
2. המדיניות של “כל הביצים בסל אחד” פשטה את הרגל. הפרידה מ-YouTube מוכיחה כי NBC רואה באתר הווידאו של גוגל מתחרה ישיר. אך מדיניות של ערוץ הפצה בלעדי אינה נכונה לאתרי טלוויזיה שאינם פורטלים. ב-NBC לא למדו את מה שברשתות השידור המתחרות כבר הבינו: אין די בסדרות מוצלחות כדי לנצח את אתרי האינטרנט הגדולים. רוב הגולשים נמצאים אצלם וויתור על הבמה הזו דווקא מפחיתה את סיכויי ההצלחה של Hulu.
אילו נהגה בחוכמה, NBC הייתה יכולה לפרסם בערוץ שלה ב-YouTube קטעים מתוכניות נבחרות ולהשתמש ב-hotlinks (הקישורים המופיעים בנגן הווידאו בסוף כל סרטון) כדי להפנות גולשים ל-Hulu לצורך צפייה בקטעים נוספים.
מלבד זאת, האסטרטגיה המוצלחת היום היא “שלח לחמך”. יכולת הטמעת הנגן באתרים חיצוניים זו אחת הסיבות להצלחה של YouTube, וכאשר הפרסום בווידאו ימריא, גוגל תהנה מתוספת של מי-יודע-כמה זוגות עיניים שייחשפו למודעות שישולבו בסרטונים של YouTube באתרים חיצוניים. NBC הייתה צריכה להבין כי עליה להיות בכל אתר – ב-Hulu, ב-YouTube ובכל במה מכובדת אחרת. מודל ההכנסות שלה מבוסס הרי על פרסום ואין כל הגיון בצמצום החשיפה. היא עוד תבין. >
"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900
מאת: גל מור
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
מסכים לגמרי. אגב בסצינה המקומית יש גם כמה תופעות לא ברורות הקשורות לשידורי טלוויזיה באינטרנט. מהדורות החדשות השונות משודרות בשידור חי אבל כשהן עוברות לפרסומות בטלוויזיה, באינטרנט עוברים לגיבוב של פרומואים מביכים לתכני ה”גולשים” שלהם או שאר זבל. אני לא מבין למה לא משדרים את אותן פרסומות גם באינטרנט וגובים מהמפרסמים אקסטרה תשלום. בגלל שמדובר בשידור חי ואני מעוניין לראות את המשכו, סביר שאצפה בפרסומות או לפחות לא אכבה את השידור.
זה בלי כל קשר להתעקשות על יצירת אתרים עצמאיים (כנראה רק בגלל מאבקי אגו) כשיש כבר פלטפורמות מעולות בשטח שאפשר רק להרוויח מהן.
יש לי שני הסברים אפשריים: ערוצי השידור לא יכולים למכור למפרסמים פרסומות בטלוויזיה ובאינטרנט ביחד בגלל מגבלות רגולטוריות או שהם יכולים אך בשלב זה האפשרות הזו לא אטרקטיבית בעיני המפרסמים.
אני חושש שהפסילה שלך קצת קטגורית מדי. קומדי סנטרל העלו אתר וידאו שמוקדש לתכנית אחת בלבד – הדיילי שואו – והוא מוצלח ומושך מפרסמים. האתר מאפשר embedding ללא פרסומות.
גם אני מצטער על היציאה של NBC מיוטיוב, אבל יוטיוב היא לא האופציה היחידה. מצד שני, הסיכוי ש-Hulu ייבנה כמו שצריך הוא קטן, כי NBC חושבים כמו רשת טלויזיה – אלה שטענו שהבטאמקס יהרוג אותם, כי אפשר להריץ את הקלטת קדימה בפרסומות.
אני בכלל לא פוסל אתר וידאו שמוקדש לתוכנית אחת. טענתי שמופע בבמות נוספות רק יועיל לחשיפה שלה ולא יפגע בה. חשיבה חד-ערוצית היא כל כך מיושנת.
למיטב ידיעתי אין הגבלה רגולטורית כלשהי על פרסום באינטרנט. אני לא מבין למה הגופים המשדרים לא נותנים את הפרסום בתור ג’סטה. כל הפרומואים המעצבנים לאתר שלהם רק מרחיקים אותי. כמו במקרה של ג’וסט, אני בהחלט מוכן לראות פרסומות בתמורה לתוכן וידאו באינטרנט.
זה מביא אותי לשאלה נוספת, למה משדרים רק חדשות (ולפעמים גם משדרי ספורט) בערוצים הישראלים באמצעות האינטרנט?
הכוונה שלי היא לא להגבלה רגולטורית על פרסום באינטרנט אלא להגבלה רגולטורית על פרסום בטלוויזיה. למשל, סביר להניח שזכייני ערוץ 2 לא יכולים למכור חבילות פרסום המשלבות טלוויזיה וסלולר, או טלוויזיה ושילוט חוצות. הפרומואים שלהם בהחלט מעצבנים. לגבי התכנים המשודרים – הסיבה היא שמרנות נטו וחשש מקניבליזציה, לדעתי.
מסכים. ככל שיהיה יותר ביזור ככה הם מרוויחים בסופו של דבר. בתכני טלוויזיה מתקיים כלל התוכן הוא היעד.
וכשבודקים את הויראלים הטלויזיונים היותר מוצלחים בהיסטוריה של הרשת, זה מחזק את זה.