חורים ברשת

כבר שנים לא ביקרתי בחבר’ה, ואני לא מגזים. אתמול חזרתי לשם, בעקבות ההודעה על רכישת האתר על ידי חברה אלמונית למדי בשם “גלובל נטוורקס”, זו שעומדת מאחורי אתר היכרויות הסקס xlove.

ביקרתי ב”חבר’ה”, ואין מה לומר, מלבד, אולי, ”תמונות קשות, יונית”. האתר נראה כמו אחרי פוגרום. אם היו לוקחים שני תיכוניסטים ונותנים להם לבנות את הפורטל “אח-שלו”, התוצאה תהיה זהה.

כאשר תיכתב ההיסטוריה של האינטרנט הישראלי, חבר’ה ראוי להיזכר בה כאתר המפוספס ביותר. חבר’ה פספס הזדמנות להפוך מאתר חברים לרשת החברתית המצליחה בארץ היום.

נדמה לי שמנהלי קבוצת “מחשבה”, שלמה ולדמן ושלומי אונגר, הבעלים הקודמים של האתר, מכירים היום בטעויות שנעשו. אם אני לא טועה, השיא של האתר היה ב-2003, שנה לאחר השקתו, ומאותו רגע הוא הלך והתדרדר.

אנשי “מחשבה”אחראים לסיפור ההצלחה והם גם אלה שהרסו אותו במו ידיהם. הם ידעו להפוך את חבר’ה למה שהוא היה, אך לא ידעו לפתח אותו או להפוך אותו לרווחי. לא היה להם את אורך הרוח או את הרגישות הנדרשת כדי לטפח אתר קהילות כל כך גדול.

חמור מכך, הם לא ידעו שהם לא יודעים. לאחר שהחברים גמרו להעלות זכרונות על שטויות שעשו למורה שולה בכתה יא’, לא ניתנו להם סיבות נוספות להמשיך לבקר באתר, והעניין הלך ודעך. במקביל, כל ספאם שנשלח לרשומים קעקע את הצלחת האתר, והמסמר האחרון היה חוסר המיקוד של “מחשבה”, שניסתה לעשות הכל, ובסופו של דבר נשארה עם מעט מאוד.

התעכבתי על תאריכי הביקור האחרונים של “החבר’ה” שלי – מבתי ספר, תנועת נוער והצבא, רובם היו ב-2002-2003, קצת מ-2004. שנות ההצלחה הגדולה. אפשר היה לעשות שם דברים גדולים, אך היום חבר’ה הוא אתר רפאים. “גלובל נטוורקס” חושבים שאפשר לשחזר את ימי האתר כקדם, והם גילו נכונות לשלם לא מעט, 15 מיליון שקלים, על פי הידיעה של רן רימון ב”גלובס”.

מאחר והאתר הוא “טוטאל לוס”, וראוי שיושלך לפח וייבנה מחדש מהיסוד, עיקר הסכום הזה שולם עבור מאגר הנתונים של יותר ממיליון ישראלים. המאגר לא יסולא בפז וכולל קשרים רבי ערך – מי עבד עם מי, היכן שירתתם, למדתם ועוד. עם זאת, הדגש בחבר’ה הוא על העבר. מאגר המידע לא “יודע” מי הם החברים שלכם עכשיו, היכן אתם עובדים היום ועוד פרטים חשובים, שהבעלים החדשים יצטרכו להשיג לבד. מלבד זאת, לחבר’ה אין תשתית טכנולוגית וממשק של רשת חברתית מודרנית, והיא תצטרך להשקיע בפיתוח מיליוני שקלים נוספים. חשוב גם לזכור שהמותג חבר’ה אינו מה שהיה בימי תהילתו, ומשתמשים לא מעטים לא זוכרים את האתר לחיוב. בהתחשב בכל הגורמים האלה, הסכום ששולם נראה מופרז למדי.

לשם השוואה, Classmates, האתר שחבר’ה שאב ממנו את השראתו, הוקם ב-1995 ובניגוד לחבר’ה, המשיך לגדול ולהתפתח. בחודש אוגוסט הוא היה האתר החברתי הפופולרי השלישי בארה”ב, אחרי Facebook ו-MySpace, אך שיעור הצמיחה שלו קטן. על פי נתוני נילסן נטרייטינגס, תוך שנה הוא צמח בתשעה אחוזים בלבד, לעומת 117 אחוזים ל-Facebook ו-23 אחוזים ל-MySpace. כלומר, הנוסטלגיה החמימה שמספקים אתרים כאלה אינה בהכרח נוסחה להצלחה עתידית. גם אם חבר’ה היה מנוהל נכון ושומר על כוחו עד היום, לא היה בכך כדי להבטיח את מעמדו ולמנוע ממתחרים חדשים לעקוף אותו בסיבוב.

לסיום, עצה לאנשי “גלובל נטוורקס”, המצהירים על מהלכים שיהפכו את האתר לאחד מחמשת הפופולרים בישראל ואת החברה לשנייה בתחום האינטרנט בארץ. כמעט בכל המקרים, מי שמצהיר הצהרות כאלה נשאר שחקן שולי. לא בגלל עין רעה, חלילה, אלא משום שמי שבאמת מכיר את השוק ויודע מה גודל האתגר מעדיף לעשות ולא לברבר. >