אז שלא יעבדו עליכם
מהלכים של פיטורי עובדים וקיצוצי שכר מוצגים לא פעם בעיתונות הכלכלית בנשימה אחת עם המשבר הכלכלי. האמת העצובה היא שלא פעם (מבלי להכליל) אין קשר בין התוצאות הכספיות של אותם גופים לצעדים אלה.
הס מלהזכיר מילים כמו התאגדות או ועד עובדים וחוזי עבודה אישיים הן דרך מצוינת לטקטיקה בנוסח "הפרד ומשול". בעוד התאגדות נתפשת כמהלך ארכאי ואנטי כלכלי, המהלכים של החברות מוצגים ככורח או פועל יוצא של כוחות השוק.
גם במקרה זה מדובר במצג שווא, שכן גם העובדים הם חלק מאותם כוחות שוק ותנאיהם נפגעים לא אחת משום שהם החוליה החלשה. חברות רבות לא מבינות כי העובדים הם המשאב החשוב ביותר עבורן, יותר ממותג או השורה התחתונה של המאזן. במקום זה, הן מפטרות עובדים מנוסים בני 35 בשל גילם "המופלג" ומגייסות ילדים בני 21. נוצר כאן פרולטריון מודרני.
על כן, המכתב ששלחה התאחדות עובדי תעשיית העילית בישראל לשר התעשייה והמסחר, בנימין בן אליעזר, הוא חשוב. כמה ציטוטים רלוונטיים מתוך המכתב:
"חברות ההיי-טק פועלות נגד האינטרס הישראלי, שהרי כל מפוטר שנתן את נשמתו לטובת מקום העבודה וכל עובד שהרעו את תנאי עבודתו ונוהגים בו תוך מסע הפחדה, יחפש מקום אחר להיות בו ולעבוד בו וגם כך בריחת המוחות ממדינת ישראל נטולת המשאבים עצומה".
"בימים אלה, פועלת הנהלת התאחדות עובדי תעשיות העילית בישראל, בין היתר, להקמת לובי פוליטי, במסגרתו תנסה על מעמד העובדים ותנאיהם תוך השפעה ישירה ועקיפה על נבחרי הכנסת והממשלה והעלאת הצעות לחקיקה. בנוסף, בוחנת ההתאחדות התחלת מאבקים ציבוריים כדוגמת הורדת מס הליסינג מעל גב העובד".
"
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
07.09.2009 בשעה 0:20
פ”י חי”ת חי”ת
מי שקורא לי “חוליה חלשה” כנראה שלא ראה אותי דורש סכומים מופקעים מכל מיני מעסיקים שהתחננו שאני אעבוד אצלם בימים הטובים. מי שאומר שמפטרים בני 35 בשביל להעסיק בני 21 לא ראה את התלוש שלי כשהייתי בגיל הזה, שנמצא בחלק הטוב של העקומת משכורות של בני 35.
בריחת מוחות? בגלל דברים כאלה אני אברח כיזם (מה שמצחיק זה שדווקא המשבר פגע יותר בחו”ל ולכן יש פחות בריחה של מוחות)
כזה גיבוב של שטויות לא שמעתי כבר הרבה זמן. תוציאו את היד המטונפת שלכם מהעבודה שלנו ותפסיקו לחוקק לנו באיזה שכר מותר לנו לעבוד וכמה שעות אנחנו יכולים להיות מול מסך לפני שהמשטרה תבוא אל מי שמאכיל אותנו. אנחנו מספיק אחראיים בשביל להחליט במה אנחנו עובדים וכמה כסף ישלמו לנו; יותר מזה, די בטוח שהשיקול דעת שלנו יותר טוב משלכם. לא, אנחנו לא צריכים את ה”הגנה” שלכם, אם נרצה לנשוך את היד שמאכילה אותנו, ובדרך לירות לעצמנו ברגל נמצא את הדרך לבד.
“מס ליסינג”? וואלה? אני מציע את הדבר הבא: במקום שעובד יצטרך לקנות משחה נגד טחורים, ניתן למעביד שלו לקנות לו אותה (אחרי שימלא טופס וידביק מדבקה שאם הוא נוהג לא טוב עם המשחה שיתקשרו למספר למטה) ולעובד זה לא יזקף למס. הגיוני, לא? בכלל, המעסיק צריך לממן כל מיני דברים שווי כסף לעובד בלי שזה ימוסה, נכון?
07.09.2009 בשעה 14:46
אני רק שאלה: למה האיגוד הזה רוצה לנתר? קשה לו לשבת יפה במקום? (הפיסקה המתחילה ב”לטובת מניעת”.)
14.10.2009 בשעה 15:34
נכון לעכשיו ה”התאחדות” הזאת זאת חברה בע”מ, שדורשת תשלום שנתי של 348 ש”ח לשנה תמורת שירותיה. קודם שיהפכו לעמותה ללא כוונות רווח, ואחר כך נראה.