פופולרי עכשיו:

  • גוף האדם כמוצר אינטראקטיבי מאת מערכת חורים ברשת
  • האוטומטי הטיפש והקל מול הידני החכם והקשה

    מאת: גל מור    |  01.09.2009 בשעה 10:27

    4 תגובות

    לא פעם נתון מאפיין הממשקים בדילמה לא פשוטה – הצורך לבחור בין תהליך עדכון אוטומטי לבין עדכון ידני.

    במערכות ניהול תוכן הכוונה בעדכון אוטומטי היא כי דפים באתר (דף הומפייג’, דף ערוץ וכו’) יתעדכנו מיד עם פרסום פריט תוכן חדש מבלי שתתבקשו לעדכן את התוכן החדש ידנית. היתרון בשיטה הידנית הוא גמישות רבה יותר ומיטוב התכנים עבור המשתמשים. מנגד, השיטה האוטומטית קלה לתפעול וחסכונית בזמן.

    הצרה בהליך האוטומטי היא שהמנגנונים הקיימים לרוב טיפשים מדי. לרוב נבחרת פשרה, ממשק שהוא אוטומטי בחלקו וידני בחלקו האחר – לרוב בכל המיקומים הנחשבים קריטיים.

    באופק כבר נראים ממשקים אוטומטיים חדשים, המציפים תכנים בדרכים חדישות ויעילות יותר.newsmap Friendfeed בבעלות פייסבוק הוא אחד מממשקי התכנים המשוכללים ביותר בעולם ומציע שלל סינונים ומיונים ללא כל התערבות ידנית מצד המערכת והתערבות בדיעבד מצד הגולש (שינוי העדפות, סינונים מחדש וכו’). Google News הוא ממשק אוטומטי נוסף, לא רע אך לא טוב מספיק כדי שנסמוך עליו לצריכת חדשות.

    אפשר לזהות את  גבולות הגזרה של האוטומטי עם תוכן גולשים – שם אנחנו סלחנים כלפי טעויות ומוכנים לביטול היררכיות התוכן המקובלות. לגבי תכנים אחרים, "ממוסדים", הגשת המידע היא ידנית בחלקה הקריטי והמשתמשים עדיין מצפים לקבל תכנים על פי היררכיה מסוימת.

    האם ממשקי העתיד יהיו אוטומטיים לחלוטין – לא רק תכני גולשים אלא בכלל? אני נוטה להאמין שכן. אם כן, מי יקבע מה תהא הכותרת הראשית? מה חשוב יותר ומה שולי? הקהילה – בין אם מדובר בכלל הגולשים, החברים שלכם או פילוח אחר. זו החברתיות האמיתית המחלחלת אט אט לכל רוחב הרשת ומתבטאת במגוון האופנים בהם נוכל לגשת לתכנים.

    השליטה הידנית בעדכון התכנים ברוב אתרי האינטרנט היא שריד לתפישה ישנה הדוגלת בלעיסת התכנים עבור הגולש והגשתם באופן קשיח ומובנה. כותרת ראשית עבור אחד היא לא יותר מהערת שוליים עבור אחר. האם אפשר להסיק מכך שחובבי ספורט יצפו לראות תמיד ידיעות ספורט בכותרת הראשית של אתרי חדשות כלליים? לא בהכרח.

    המתח בין האוטומטי לידני משיק למתח נוסף, בין פרסונליזציה וקסטומיזציה, עליו כתב לאחרונה אמיר דותן – קריאה מומלצת. אם לסכם בכמה מילים את הפוסט של אמיר, Personalization מתייחסת למצב בו המשתמש פסיבי והמערכת מתאימה את הממשק על פי צורכי המשתמש כפי שמזוהים על ידה ואילו Customization היא התאמת המממשק באופן אקטיבי על ידי המשתמש. הבעיה עם קסטומיזציה היא שברוב המקרים היא בלתי שמישה לחלוטין. קחו למשל את הגדרות הפרטיות המתקדמות של פייסבוק. כמה חברים משתמשים בהן? כמה מהם יודעים בכלל שהן קיימות? שיעור אפסי.

    פרסונליזציה מתקדמת אף היא אינה מבורכת. כתבנו כאן בעבר על הטעות שעשתה נענע10 בעיצוב החדש של האתר כאשר כפתה תכונת פרסונליזציה אוטומטית על גולשיה. משתמשים אשר ירבו לבקר במדור התרבות, למשל, יגלו כי כותרות התרבות "טיפסו" במעלה ההומפייג’. בנענע התעלמו מן הפער המובנה בין מה שאנו מצפים למצוא בהומפייג’ לבין אופן הגלישה בפועל. במילים אחרות, קיים יסוד של רמייה עצמית בהרגלי השימוש שלנו ואנו לא אוהבים שמציבים לנו מראה החושפת את התרמית, גם אם משמעות הדבר היא גלישה פחות יעילה.

    כפי שכותבת רומי יצחקי, יש חשיבות אדירה לגלישה פסיבית. אסור לשכוח ששמור תפקיד חשוב לתכנים שאנו מרפרפים עליהם ברמת הכותרת אך לא מקליקים עליהם בפועל – לא נשמח לגלות שהם "נעלמים". ממשקים אוטומטיים חכמים יגישו למשתמש את האפשרויות הנחוצות לו ברגע הנכון ואילו ממשקים אוטומטיים טיפשים יסתירו מידע נחוץ.

    הפתרון של העברת הפרסונליזציה לקהילה אינו אידיאלי. למשל, כאשר אנו לוחצים על ה-like מתחת לפריט תוכן ששיתף אחד החברים בפייסבוק אנו משגרים לא פעם מסרים עקיפים לאותו אדם – על כך שאנחנו חושבים עליו, שאנחנו מעריכים אותו, שאנו חפצים ביקרו, שהוא פופולרי וכו’. התוכן עצמו עשוי להיות רק תירוץ. האם פייסבוק יכולה להסיק משיעור קליקים גבוה עבור תוכן מסוים כי הוא חשוב ומעניין? ספק רב. נוסף על כך, כמות הגולשים שבחרו להיות אקטיביים וללחוץ like יהיה תמיד מיעוט שבמיעוט ויעיד רק על אותו מיעוט פעלתן ולא על המגמות בקהילה.

    מנגד, אם פייסבוק הייתה חושפת את התכנים הפופולריים על פי שיעור הצפיות בהם בפועל (כמות האנשים שנכנסו לקישור) – היא הייתה פוגעת בפרטיות של משתמשיה על אף שמדובר בתכונה מועילה. מבלבל, נכון?

    המציאות הנוכחית כופה עלינו לבחור בין אפשרויות לא טובות, אך אני מאמין שהעתיד שייך לממשקים אוטומטיים חכמים עם תכונות סינון ומיון בדיעבד שישולבו על גבי הממשק העיקרי ולא בטפסים בלתי נגמרים ויאפשרו למערכת ללמוד אותנו. אם הם לא יהיו חכמים, אפרופו הגישה של מיקרוסופט לחשב תכונות פרסונליזציה על פי הסתברות של פעולת הגולש הרצויה, הם יידחו לחלוטין. כאשר נודיע לפייסבוק שאנחנו לא מעוניינים לקבל יותר הזמנות בנוסח ריקודי סלסה בבאר שבע והאתר ידע לחסוך מפנינו גם הזמנות לריקודי פולקה בפתח תקווה – זו תהיה פרסונליזציה חכמה באמת.

    Share

    » 4 תגובות ל “האוטומטי הטיפש והקל מול הידני החכם והקשה”

    1. Twitter Trackbacks for האוטומטי הטיפש והקל מול הידני החכם והקשה | חורים ברשת [holesinthenet.co.il] on Topsy.com
      01.09.2009 בשעה 13:50

      [...] האוטומטי הטיפש והקל מול הידני החכם והקשה | חורים ברשת http://www.holesinthenet.co.il/archives/4139 – view page – cached לא פעם נתון מאפיין הממשקים בדילמה לא פשוטה – הצורך לבחור בין תהליך עדכון אוטומטי לבין — From the page [...]

    2. The Daily Dolly 01/09/2009 at The Daily Dolly
      01.09.2009 בשעה 18:17

      [...] מור כותב על שירותי מיון וסינון אוטומטיים חכמים. אישית, קשה לי [...]

    3. סמסון
      01.09.2009 בשעה 19:22

      אם היו שולחים אלי בכל בוקר עיתון שבאופן קסום היה באמת מותאם אלי אישית, מה שדווקא היה מעניין אותי זה העיתון של השכן…

    4. ברק דנין
      02.09.2009 בשעה 13:20

      התאמה אישית מוצלחת תלוייה בהבנה מעמיקה של המוטיבציה והעניין של המשתמש.

      הניסיון להבין את המוטיבציה של המשתמש דרך הרגלי ההקלקה שלו דומה לניסיון להבין את מניעי הפוליטיקאים דרך ההודעות שהם משחררים לעיתונות, או את המוטיבציה של משקיע בודד לפי הקניות והמכירות שלו בבורסה. שום אמצעי טכני שאני מכיר לא יכול לפענח את המוטיבציה בצורה מהימנה, גם לא דרך מעקב עיניים או תנועות עכבר, ולכן כל ניסיון להתאמה אוטומאטית לפי הרגלי גלישה, לפחות עד שימציאו את משטרת המחשבות (מישהו אמר ג’ורג’ אורוול?), נדון לכישלון.

      אני מעריך שתיתכן יוריסטיקה שתשיג את אותה המטרה גם בלי קריאת מחשבות, אבל היא תצטרך לאסוף מידע רב מאוד על-מנת שזה יקרה. מי שעשוי להתקרב לכך הוא גוגל, בזכות המעקב הקפדני שהוא עושה אחרי תחומי העניין שלנו, על פני אתרים ואפליקציות שונים – חיפוש, מייל, לוח שנה וכו’, וכמובן גם דרך כל אתר שמציג פרסומות מבית גוגל.

    הוסף תגובה

    גל מור
    גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

    עקבו אחר חורים ברשת
    • twitter
    • facebook
    • RSS

    mailאו, קבלו עידכונים במייל:

    השותפים שלנו
    מדורים
    אייפון אינטרוויזיה אפל בלוגים גוגל דגתי ברשת האינטרנט אשם הטוקבקיסטים התעשיה בע"מ וידאו ויראליות חופש ביטוי חוק חסימת האתרים חורים ברשת טוויטר טכנואבסורד טכנופוליטיקה טלוויזיה כללי לסל המיחזור מדיה חברתית מהזהשטויותהאלה מוזיקה מיקרוסופט מנשקים נפלא וטפשי נפלא-וטיפשי סלולר עיתונות עיתונות און ליין פייסבוק פרטיות פ-ר-ס-ו-מ-ו-ת רסס רשתות חברתיות שווה צפייה שיווק גרילה תקשורת תרבות דיגיטלית Facebook IPhone Twitter Web 2.0 WI-Fi WIcafe
    HolesNet on Facebook
    Google Analytics Alternative