חורים ברשת

בעקבות השמועות וההדלפות בעניין התשובה של גוגל לפייסבוק, נשאר רק לחכות ל-5 בנובמבר כדי לגלות מה גוגל זוממת. מי שמכיר את SocialStream לא יופתע במיוחד. מדובר בפרויקט מחקר של אוניברסיטת קרנגי מלון במימון של גוגל.

בשלב ראשון, החוקרים בחנו 39 כלים חברתיים ואיתרו במוצלחים שבהם את היתרונות הבאים:

הצגה של מידע מקומי ורלוונטי למשתמש.

רישום מהיר ועם השלמתו – הצגת שדות אופציונלים, לבחירתו אם למלאם או לא.

בקרה על הפרטיות, אפשרות להתאמה אישית של החשיפה.

אינטגרציה וקונסולידציה עם אתרים אחרים.

תכונות רבות המוצגות באופן לא פולשני.

ואילו התכונות הרעות הן:

מגבלות מובנות כתוצאה ממודל עסקי לקוי

עומס של מידע בממשק, עיצוב לא מושך או זמן טעינה איטי במיוחד (רמז, רמז)

העדר חיפוש גמיש ויעיל דיו

הצגת מידע לא רלוונטי לתחומי העניין של המשתמש או לאנשי הקשר שלו.

חוסר שליטה מספקת על אופן הצגת המידע.

טופס רישום ארוך ומייגע.

על בסיס המחקר פותח הקונספט של SocialStream. מדובר ברשת על-חברתית (unified social network – USN), מהסוג שהתייחסנו אליו כאן. הרשת מזרימה עדכונים מכל הרשתות החברתיות שלנו באופן שקוף, ומבלי שנצטרך לעבור מאתר לאתר באופן אקטיבי.

הממשק של האגרגטור יציג את כל החברים שלנו מכל הרשתות, הבלוגים והכלים החברתיים שלהם, ויאפשר למשתמשים גם ליצור תכנים נוספים – תמונות, טקסט ווידאו – ולשתף אותם עם אחרים. כמובן שהחברים יוכלו להגיב, וכל המידע יהיה זמין ב-XML, במתכונת פתוחה. זה מזכיר קצת את Plaxo. האחרונה מבוססת על תפישה מעניינת וכיוון חשובה נכון, אך נכשלת בשלב היישום, בדיוק בהקשר של חוסר רלוונטיות והתאמה אישית. Plaxo מציף את המשתמש בכל עדכון על פעולות חבריו – תמונות חדשות בפליקר, קישור חדש בדלישס. התוצאה היא היצף של מידע, שרובו לא מעניין, ללא יכולת סינון נאותה.

>