חורים ברשת

יש משהו קוסמופוליטי בזעיר אנפין בקפה לאביט ברחוב ברזילי 1 בתל אביב. זה לא רק הטרנד האורגני ומזון חיובי – גם הנוף האנושי במקום מספק אשליה שהנה, צומחת אירופה קטנה בלב תל אביב.

נאמן לאג’נדת המזון המהיר הבריא,  לאביט לא מיועד לכאורה לעבודה ממושכת אלא לפינג פונג של מיילים על כריך או קריאת מסמכים על מיץ גזר סחוט ורענן (טוב, נו, לא באמת). אך אם יתמזל מזלכם ותתפסו מקום על הבר הצופה על יהודה הלוי תוכלו להעביר שעות נעימות במקום – רק אתם והלפטופ.

הישיבה בלאביט אינה נינוחה בהכרח. השולחנות פשוטים, הכסאות נוקשים, אך האווירה מפצה על כך. בניגוד למקומות אחרים, בלאביט אין מוזיקה ברקע, כך שלא תצטרכו להגביר את הקול בשיחות טלפון או לתהות על מה שרה הלהקה במקום לעבוד באמת.

יתרון נוסף של לאביט הוא אופיו הארעי והגלובלי המנותק (עדיין) מהרחוב התל אביבי בו הוא שוכן. אפשר לבוא אליו כדי להתנתק ולהתרכז לכמה שעות. ובלי קפה ומאפה.

נוחות: ככה-ככה.

פרטיות: שיחות של אחרים לא חודרות למרחב הפרטי שלכם ולהפך. האקוסטיקה ורעשי הרקע יבטיחו שכל אחד יתעסק בענייניו, אלא אם כן ממש תתעקשו לצותת.

חשמל: שקעים ספורים לאורך הדלפק. יושבי השולחנות יפעלו על סוללות.

איכות רשת: טובה מאוד, למעט "גיהוקים" מעטים שהן חלק בלתי נפרד ממהות העבודה ברשת אלחוטית.

מחירים: הוגנים.

חניה: לצד כחול-לבן ברחובות הסמוכים בכל שעות היום.

פקטור גיקי:

ציון כולל:

לאביט, מקווה ישראל 12, פינת ברזילי 1, ת"א

WIcafe הוא מדור חדש הסוקר בתי קפה ומסעדות ידידותיים לאנשי תעשיית המידע. פרטים נוספים.

לסקירה קודמת: דה סטריטס ברחוב הנביאים 2, פינת קינג ג’ורג’ 70