עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
צפו בצוואה הרוחנית של פרופסור מיכאל הרסגור ששוחררה באפליקציה (וידאו)
לא כך נלחמים בפיראטיות: זיר"ה מצאה שעיר לעזאזל
מצחיק: 20 תמונות אילוסטרציה היסטריות במיוחד
חתולים שמדברים אנגלית: חתולונובלה כובשת את יוטיוב (וידאו)חברים ממליצים
ויראלי
מלכודת הקמפיינים: תקשורת ללא אמצעי מניעה
מאת גל מור פורסם ב- 26.8.2009 בשעה 15:25
כאשר אירוע מדיה מתוכנן היטב, קשה לתקשורת לא לסקרו: משום שהוא "סקסי" ומושך קהל. ואמנם חלק גדל והולך של הדיווחים בעיתונות מתייחסים לאירועים אשר עומדת מאחוריהם מכונה שיווקית משומנת ועתירת כספים. ובכל זאת, יש הבדל בין דיווח על אירוע השקה לתוכנית טלוויזיה מסוימת לבין ידיעה על הפגנה "עממית" למען מטרה מסוימת. [ad#adsensebannerpost]
במקרה הראשון הקורא הסביר יידע כי המטרה הלא מוסתרת של מארגן האירוע היא לגרום לו לצפות בתוכנית ואילו העיתונאי יהיה נאמן לתפקידו וישרת את האינטרס הציבורי אם יקפיד על דיווח מאוזן.
באשר לדוגמה השנייה שציינתי: כמה נשים צעירות מבקרות בשוק הכרמל, חמושות במצלמות וכרזות, ושם, בינות לקולרובים, צנוניות ובסטיונרים משועשעים, בחודש אוגוסט מהמיוזעים שידענו, הן מפגינות למען זכותן לסיפוק מיני בשם "התנועה לקידום המשחק המקדים". האם זה נשמע לכם אותנטי ומשכנע עד כה? לא במיוחד, נכון?
ברור שלא, משום ש "התנועה לקידום המשחק המקדים" לא קיימת. מדובר בקמפיין של טוויסטד עבור דורקס. באתר הקמפיין נכתב ש"המאבק בחסות דורקס" כאילו יצרנית הקונדומים נרתמה למאבקן העממי הצודק של חסרות הסיפוק. אז מאבק או קמפיין? הפגנה או פרסומת? בכל הדיווחים על ההפגנה, אפילו בסוכנות AFP, לא מוזכרים דורקס או טוויסטד. העיתונאים, סביר להניח כלל לא ידעו. קשה להאשים את טוויסטד – הם השיגו את מטרתם ואף לא ניסו להסתיר את זהותם – אין צורך בתחקיר עיתונאי מושקע כדי להבין את זה – די להציץ ב-Whois של אתר "המאבק" כדי להבין מי עומד מאחוריו.
כפי שהתרענו בעבר, משווקים ינסו שיטות אגרסיביות ומתוחכמות יותר להשתלב באיזורי התוכן ולעורר את עניין הגולשים. הבעיה אינה שדורקס רוצה לקדם את מוצריה בדרכים יצירתיות וחדשות – זה מובן ולגיטימי לגמרי. אלא הצגת הקמפיין כמאבק אותנטי. המציאות של משווקים מתוחכמים יותר ועיתונות אשר אמצעי המניעה שלה נחלשים והולכים גורמת לכאב ראש לא קטן. הסיפוק כולו של דורקס.
מצחיק לנסות להסביר למה דרושה בקרה עיתונאית. בעקבות השינויים הסמויים המתרחשים מתחת לפני השטח והשתלטות השפה השיווקית על כל חלקה טובה, נשכחה האמת הבסיסית, הטובה והישנה, והחובה לקרוא לדברים בשמם. אם לא למען עקרונות אתיים אז דרך הכיס – כל קמפיין שיתפרסם בתקשורת במסווה של תוכן הוא הפסד במדיה – המפרסם זוכה לפרסום חינם במקום לשלם עבור הפרסומת. לא עושה שכל, נכון?
[ad#adsensepostbottom] >
"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900
מאת: גל מור
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
התקשורת המסחרית המדורדרת פותחת רגליים, אבל הקהל הולך ונהיה ציני כלפי קמפיינים שקריים ורדודים מהסוג הזה.
חבל שדורקס פותתה להשתמש במשרד כמו טוויסטד, המתמחה בשקרים כאלה.
היו יכולים להפיק כמה סרטוני הדגמה+הומור (למשל באנימציה, לא פורנוגרפיה מצולמת) לטכניקות משחק מקדים כדי להפיץ ברשת. לזה היה פוטנציאל ויראלי אמיתי.
היו יכולים לחלק חוברת קומיקס עם סיפור+הדגמות טכניקות במוקדי בילוי.
זה היה תוכן אמיתי, שיכול באמת להועיל לצרכנים וגם להיות מהנה, בלי לנסות לשקר להם בצורה שקופה ועלובה כל כך.
שיווק גרילה הוא בעיקרו עדיין שיווק. פה חטאה חברת הפרסום ללקוח שלה כי בסופו של יום מעטים מאוד, אם לא בלתי קיימים, האנשים שבכלל שמעו על דורקס דרך ההפגנה.
אז ניחא, לא היה כזה ברור. קורה. אם הקשר בין המוצר לטקטיקת השיווק שלו כל כך רופף, אז לפחות לעשות משהו שמקדם את מכירות המוצר (כי בסופו של דבר, זוהי מטרתו של שיווק), אבל איך בכלל מקדמת הוספת משחק מקדים ליחסי מין את קניית הקונדומים של דורקס?
חבל, לא שלקחתי ברצינות את ההתארגנות, אבל זה חבל
פינג: התנועה לקידום המשחק המקדים – שיחקו בכם | מחפש ברשת
עומר – אני חושב שהעובדה שכוותבים עליהם בעקבות הקמפיין ההזוי הזה היא מה שמקדם אותם (לדעתם).
השאלה היא על מי כותבים. על המפגינות? על טוויסטד? או על מי שבאמת היו רוצים שיכתבו – דורקס?
הפרסומת ל”פתרון האמיתי לבריחת שתן” משתלבת מעולה בנוף
אני לא מבין איך זה מצליח לעבור כל פעם מחדש, איך השטיקים הזולים האלה לא מדליקים נורה אדומה אצל העורכים ? או שאני תמים ויש כאן גם יד מכוונת של העיתון ?
עומר, השאלות שאתה מעלה מאוד מעניינות. מעניין לפתח את הדיון גם לשאלה השיווקית – האם קמפיין כזה בכלל מקדם את המותג דורקס? מה הקשר בין המותג דורקס לבין מסר בעד משחק מקדים. לא רק אני חושב שההקבלה עקומה למדי.
אולי אני יכול לענות על השאלה.
קראתי את הכתבה בYNET, אפילו נכנסתי לאחד הלינקים בכתבה. הרושם היחידי שנשאר לי הוא על בחורה הזויה (מיכל), שהפוסט שלה של המאבק לא ממש גרם לי לצרף אותה לnetvibes שלי.
כך שאם לא הייתי קורא את הפוסט שלך,לא הייתי יודע אי-פעם שדורקס קשורים לזה איכשהו.
גל – זה בדיוק הזמן לביקורת מוחצת (ע”ע פוסט שאפי כתב באיזשהו בלוג) – הרמה העיתונאית שאתה רומז כאן עליה, תסלח לי, היא בושה וחרפה. אם הייתי ביינט הייתי מפחד לצאת החוצה ביום שכזה. איזו נפילה.
גבי גזית וגיא מרוז שלא מפסיקים לחשוף ולחקור
בעצם נתנו דקות פרסום ארוכות לדורקס.
תעודת עניות לתקשורת הישראלית.
בידור זה טוב אבל אם אנשי חדשות מכובדים כאלה מקדמים פרסום ויראלי, הם כבר לא מכובדים.
פינג: Twitter Trackbacks for מלכודת הקמפיינים: תקשורת ללא אמצעי מניעה | חורים ברשת [holesinthenet.co.il] on Topsy.com
וזאת הזדמנות טובה להזכיר שוב בלוגרים מסוגה של מיכל גרוסברג, “ממובילות המאבק”, שלא רואים לנכון להזכיר את עניין החסות המסחרית כשהם כותבים על הקמפיין האותנטי שלהם בבלוג. אם כי במקרה שלה הבלוג כל כך שוחה בפרסומות שצריך להיות קורא לא נבון במיוחד כדי לא לשים לב שמדובר במישהי שתהיה מוכנה לכתוב בבלוג על כל קונדום שיזרקו לכיוונה כל עוד יזרקו אותו בחינם.
בושה וחרפה. בלוגרים הפכו לצינור ביוב. נמוך,ומגעיל.
בושו לכם
>”אין צורך בתחקיר עיתונאי מושקע כדי להבין את זה”
תחקיר עיתונאי? האין זה אוקסימורון במקומותינו?
הכי מצחיק זה שלא מעט אנשים שמתפרנסים מעיתונות לסוגיה מאמינים בעצמם למילה הכתובה, גם אם הם יודעים היטב כיצד זה נעשה. התחום הפך לבידור להמונים. לא מזיק ברובו, יש אומרים. השאלה היא מה רוצים להשיג, והתשובה אינה חד-משמעית. רוצה לומר, תלוי את מי שואלים.
פינג: Technology is stuff that doesn’t work yet