you keep using this word, I dont think it means what you think it means.

פרגון הוא ההפך מצרות-עין, כלומר, קנאה. זה להסתכל על מישהו שמצליח ולא לחפש בו מומים ובעיות. זה להגיד “כל הכבוד” למישהו שמגיע לו, במקום לחפש תירוצים למה לא להגיד את זה. וזו תכונה טובה, לדעתי.

משול הדבר בעיניי הוא למנה במסעדה – הפשטידה אינה טעימה בעיניי. ייתכן שזו מנת הדגל של השף, המשתמש בתבלינים סודיים ויש לו רוטב סודי ומיוחד, זה אינו אמור לשנות את העובדה שטעמה רע בפי, ובוודאי שלא ימנע ממני לספר לכל חבריי שלדעתי, המזון במסעדה היה איום ונורא.

“כאשר יתנהלו שיחות אמיתיות, כנות בנושאים מעוררי מחלוקת, כפי שאנחנו מנסים לעודד כאן ב”חורים ברשת”, כולם ירוויחו מכך – הגולשים, השוק. ובתוך תהליך הביקורת הזו חשוב ורצוי גם לשבח, לאהוד ולהוקיר – כל אלה, כל אחד בנפרד וכולם יחד – נעלים בהרבה מהפרגון הנקלה.”

אני מאמץ את מסקנתך בשתי ידיים ועדיין תן דעתך לפער שבין פרגון נקלה ובין סקילה באבנים.

ושאלה נוספת היא האם הביקורת היתה עניינית או שהמטרה כבר סומנה ורק עסקו בירי חיצים למטרה שידיה קשורות מאחור?

אם התשובה לשתי שאלות אלו אחרת ממה שנראה (באופן אובייקטיבי למי שראה את התמונה כולה) אזי אותו מנכ”ל של אותה חברה עלומה הוא טיפש עם קבלות וחמור בלי רישון. אם, לעומת זאת היה קמפיין של ביקורת (לא בונה ולא מקשיבה) אז אולי המסקנה היא אחרת.

לדעתי, ראוי לבקר את המבקרים בביקורת בסיסית ויסודית: הם לא למדו את החומר. לא באמת. הם לא ניסו ללמוד את העובדות. לא באמת. הם ביקרו ושיבצו את חלקי הפאזל על מנת שיתאימו לרעיון אותו היו מעוניינים להביע ושבער להם בביטנם. יען כי, תפסו פרייר ועשו עליו סיבוב.

ועכשיו – בבקשה. אני מוכן לקבל ביקורת ואפילו נוקבת מכל מי שראשית לכל יהיה מוכן ללמוד את החומר ולשוחח. בבקשה ואפילו בשמחה.