@אלירם, אמרתי שתפקידה של המדינה הוא להנגיש את הביקורת של הציבור על מהלכיה ובניגוד אליך אני לא רואה את היתרון של “הכל טעות קלוסאלית, צריך לעשות הכל הפוך”.
לגבי סוגיית מקור הרעיונות הטובים זה נראה לי אבסורד שדווקא אותו “מומחה מבקר” הוא זה שצריך לשבת על הגדר ולקטול או להמליך את היזם. מה עשו חכמים בתקנתם אם לא תרמו שום דבר לתהליך מעבר לביקורת הרסנית ומדכאת?

@יאיר, אני חייב לציין שאני מפחד לדבר איתך על אף ההכרות שלנו. עם זאת אציין שבסופו של דבר גם אותם מומחים מבקרים אינם נביאים ובסופו של דבר כוחות השוק הם שיכתיבו את המציאות ולא ביקורתו של זה או אחר.

עם ההשגה שלך לגבי יזמות באופן כללי אני לא מסכים, אני חושב שככל שיש יותר יזמות ויותר ניסיון יזמי נצבר ברמה הקולקטיבית אזי אנחנו ממצים בצורה טובה יותר את היתרון היחסי שלנו מול העולם. בסופו של דבר לא סתם לא קיימת פה נוקיה או מייקרוסופט וההצדקה לקיום שלנו כקטר הייטק מבוססת על כל אותן יוזמות.

אם וכאשר אכן הממשלה שלנו תפנה למומחה לשם ביקורת על ביצועיה, אני אזעם אם הוא יגיד להם “אתם דווקא בסדר, נסו לעשות כך וכך כדי לשפר” כשהוא חושב בעצם “אתם טועים לגמרי וצריכים לעבוד הפוך”.

חוץ מזה, לא תמיד יש הצעות לשיפור. לא תמיד יש ביקורת בונה. התפקיד של לחשוב על רעיונות טובים הוא של היזם, לא של המבקר. רעיון בונה מצד המבקר הוא בונוס במקרה של רעיון מקורי רע, אבל עיקר הביקורת צריך להתיחס לרעיון עצמו.

כיזם אני תמיד מחפש את הביקורת הקוטלת. עדיף לדעת כמה שיותר מוקדם איך להגיב לביקורת כזו בעתיד אם אתה מאמין במוצר. אם עצם קיומה של ביקורת קטלנית תעצור אותך, עדיף שזה יקרה בהתחלה ולא אחרי שתשקיע כסף.
אם הביקורת לא תעצור אותך, עדיין כדאי לקבל אותה כמה שיותר מוקדם כדי להגיע מוכנים לפגישות עם משקיעים בהמשך.

בסופו של דבר, אני לא מסכים עם הנקודה האחרונה שלך שכולם מרוויחים מזה שיש מאות יזמים שרצים כל הזמן עם יוזמות שחלקן אפשר היה לנפות מראש. העבודה של הרבה אנשים מוכשרים היתה יכולה להיות מושקעת במיזמים גדולים יותר ומצליחים יותר, ולהגיד שמכל כשלון לומדים זה נכון, אבל זה פרס ניחומים – זו לא צריכה להיות השאיפה.