ביקורת הורסת, ביקורת בונה
מאת: עומר פרצ'יק 
| 24.08.2009 בשעה 17:02
הבוקר כתב אפי פוקס פוסט מכונן שעוסק באיבוד חוש הביקורת שלנו. לדעתי מדובר בפוסט נפלא ומכונן שנוגע בנקודות מאוד רגישות ומסקרנות שהגיע הזמן לגשת אליהן ולשים אותן על השולחן.
בשל קוצר זמן אגיב בנקודות:
1. כבר ביסודי אמרו לי שאם כבר בוחרים לבקר אז צריך לשאוף לבקר באופן בונה ולא הורס. יש הרבה הגיון בטענה הזו.
2. אם בביקורת הרסנית עסקינן אז מעטים אלה שיודעים לקחת את הביקורת ההרסנית שאפי מציע (ככלי כמעט שיווקי) ולהפוך אותה לביקורת בונה. אני חושב שאם יש לך ביקורת שאינה בונה, עדיף שלא תעלה אותה בכלל (בחלק גדול מהמקרים). הרי עולה השאלה מה תרומתה של הביקורת הזו והאם הערך שהיא מפיקה היא האדרת המבקר בלבד? כדוגמא קח את כל אותם אנשים שמדי בוקר מספרים
3. גם ביקורת בונה היא לא תמיד קלה לעיכול (שכן האמירה המוסווית בביקורת הזו היא שהרעיון \ מוצר \ שירות לא מספיק טובים וצריך לשפר אותם ) אבל לפחות לה יש action items ברורים שנותנים ערך אמיתי למבוקר (גם אם פוגעים לו בביטחון ברמה זו או אחרת)
4. ביקורת הרסנית מעודדת סטטיות ופוגעת בצורה קשה באינטרס הכללי לצמיחה לימוד וגדילה אישית של היזם.
5. בסופו של דבר המבקר רואה עצמו כנציג השוק והתעשייה מתוך איזו אמונה שקרית שהוא יודע מה יקרה ואיך השוק יגיב. המבקר לוקח לעצמו את תפקיד המקל (ממשל המקל והגזר) בעוד כל מה שנדרש ממנו הוא בסופו של דבר לשפר עמדות לקראת המקל האמיתי והבלתי נמנע שהוא הלקוח הסופי.
6. בהקשר יותר קונקרטי התמיכה שלך בביקורת הרסנית היא גישה שמחסלת יוזמות. ישראל נתברכה באלפי יזמים, שקמים מידי בוקר רובם נכשלים אך חלקם מצליחים. אם גישתך תהפוך פופולארית אנחנו נפגע באינטרס המשותף של כולנו המכוון אל הצלחה ושגשוג (כשברור שהיתרון היחסי של ישראל הוא היוזמות של “המוח היהודי”). הרי בסופו של דבר מדובר בסטטיסטיקה של הצלחות.
24.08.2009 בשעה 17:15
[...] עומר פרצ'יק מגיב: "ביקורת הורסת, ביקורת בונה" [...]
24.08.2009 בשעה 17:15
לא לגמרי ברור לי מה ההבחנה שאתה עושה בין ביקורת בונה לביקורת הרסנית. אם הבנתי נכון, אתה מקטלג את הביקורת שאפי מציע כביקורת הרסנית (נק’ 2). הביקורת שאפי רוצה לראות כוללת דברים כמו “הרעיון שלך לא יצליח כי הטכנולוגיה לא מתאימה והשוק לא מוכן, כדאי לך לוותר עליו”. האם זו הביקורת ההרסנית שלך? כי לי היא נראית אולי לא נעימה, אבל ללא ספק בונה – אם היא נכונה, ואם היא תתקבל, היא תחסוך לך הרבה זמן וכסף שילכו על להשקיע בערוץ לא משתלם. אז זה נחשב הרסני? לי זה דווקא נראה בונה. אם אני הולך לבקש ביקורת – וכל יזם חייב לבקש ביקורת, לדעתי – לא הייתי רוצה שילטפו לי את האגו ויגידו שהכל מושלם, ואז אני אהיה מופתע אם אני אכשל. אני לא רוצה את ההליכה סחור-סחור האמריקאית של להגיד “כן, אבל” כשאני רוצה להגיד “לא”.
בסופו של דבר, אני לא מסכים עם הנקודה האחרונה שלך שכולם מרוויחים מזה שיש מאות יזמים שרצים כל הזמן עם יוזמות שחלקן אפשר היה לנפות מראש. העבודה של הרבה אנשים מוכשרים היתה יכולה להיות מושקעת במיזמים גדולים יותר ומצליחים יותר, ולהגיד שמכל כשלון לומדים זה נכון, אבל זה פרס ניחומים – זו לא צריכה להיות השאיפה.
24.08.2009 בשעה 18:54
למה לקחת פוסט יפה מהבלוג שלך ולשתול אותו פה? למה לא לעורר דיון בין בלוגים?
24.08.2009 בשעה 21:27
עומר, אנשים שמעבירים ביקורת על הממשלה הם בד”כ לא אנשים שהממשלה פנתה אליהם לצורך חוות הדעת הזו.
אם וכאשר אכן הממשלה שלנו תפנה למומחה לשם ביקורת על ביצועיה, אני אזעם אם הוא יגיד להם “אתם דווקא בסדר, נסו לעשות כך וכך כדי לשפר” כשהוא חושב בעצם “אתם טועים לגמרי וצריכים לעבוד הפוך”.
חוץ מזה, לא תמיד יש הצעות לשיפור. לא תמיד יש ביקורת בונה. התפקיד של לחשוב על רעיונות טובים הוא של היזם, לא של המבקר. רעיון בונה מצד המבקר הוא בונוס במקרה של רעיון מקורי רע, אבל עיקר הביקורת צריך להתיחס לרעיון עצמו.
כיזם אני תמיד מחפש את הביקורת הקוטלת. עדיף לדעת כמה שיותר מוקדם איך להגיב לביקורת כזו בעתיד אם אתה מאמין במוצר. אם עצם קיומה של ביקורת קטלנית תעצור אותך, עדיף שזה יקרה בהתחלה ולא אחרי שתשקיע כסף.
אם הביקורת לא תעצור אותך, עדיין כדאי לקבל אותה כמה שיותר מוקדם כדי להגיע מוכנים לפגישות עם משקיעים בהמשך.
25.08.2009 בשעה 18:16
עומר, כשהביקורת היא כנה ואמיתית אז גם ניתן להתייחס אליה. כשהיא ארסית ולא מקשיבה אלא פוסלת וקוטלת, בבחינת “לא ניתן לעובדות לקלקל את הביקורת”, אז היא לא ראויה כשלעצמה.מי יבקר את המבקרים?
26.08.2009 בשעה 2:31
@אבנר ביחס לסוג הביקורת אני חושב שהכל סוגיה של גישה. יש שיגידו “אני לא אשקיע עשרה שקלים שאמצע על הרצפה ברעיון המגוכך שלך” ויש שיצביעו על האתגרים (או הכשלים במופעם הפסימי) ויגידו שצריך לחשוב על זה מחדש ואפילו להציע הצעות. זו הפרשנות שלי לביקורת הרסנית מול ביקורת בונה.
עם ההשגה שלך לגבי יזמות באופן כללי אני לא מסכים, אני חושב שככל שיש יותר יזמות ויותר ניסיון יזמי נצבר ברמה הקולקטיבית אזי אנחנו ממצים בצורה טובה יותר את היתרון היחסי שלנו מול העולם. בסופו של דבר לא סתם לא קיימת פה נוקיה או מייקרוסופט וההצדקה לקיום שלנו כקטר הייטק מבוססת על כל אותן יוזמות.
26.08.2009 בשעה 2:38
@ליאור, מסיבה פשוטה, פה יש יותר טראפיק
@אלירם, אמרתי שתפקידה של המדינה הוא להנגיש את הביקורת של הציבור על מהלכיה ובניגוד אליך אני לא רואה את היתרון של “הכל טעות קלוסאלית, צריך לעשות הכל הפוך”.
לגבי סוגיית מקור הרעיונות הטובים זה נראה לי אבסורד שדווקא אותו “מומחה מבקר” הוא זה שצריך לשבת על הגדר ולקטול או להמליך את היזם. מה עשו חכמים בתקנתם אם לא תרמו שום דבר לתהליך מעבר לביקורת הרסנית ומדכאת?
@יאיר, אני חייב לציין שאני מפחד לדבר איתך על אף ההכרות שלנו. עם זאת אציין שבסופו של דבר גם אותם מומחים מבקרים אינם נביאים ובסופו של דבר כוחות השוק הם שיכתיבו את המציאות ולא ביקורתו של זה או אחר.