האם הפירה של יאהו מוצלח?

פיתחתי תיאוריה, לחלוטין לא אמפירית, בהבלחה של רגע.

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

בחלוקה גסה, הפעילות בכל רשת חברתית מתבצעת בפרופיל האישי של החבר, בפרופילים של חבריו ובאיזורים קהילתיים (הנקראים לרוב קבוצות או רשתות), המורכבים מכמה חברים בעלי מכנה משותף מסוים. מאחר וכל רשת חברתית מקדשת את האני, התיאוריה שלי היא שככל שהפרופיל האישי הוא “דביק” יותר וגוזל מזמנו של המשתמש על חשבון שאר החלקים, הרשת החברתית מוצלחת יותר.

בפייסבוק, למשל, אני מתרשם שעיקר הפעילות מתבצעת בפרופיל האישי והרבה פחות בפרופילים של חברים או בקבוצות. לכן היא כל כך מוצלחת. החברים בעיקר עסוקים בהוספה והסרה של ישומים, ובדיקה של כלים חברתיים המספקים שעות של נחת. בהקשר זה, גם Yahoo Mash (יאהו פירה בעברית) עוברת את מבחן הדביקות בהצלחה.

הניסיון של יאהו בתחום הרשתות החברתיות הוא רע מאוד. Yahoo 360 הוא בית קברות וירטואלי ומופת לחוסר הבנה. Flickr ו-Del.icio.us נרכשו על ידי החברה ולא פותחו על ידה, וממילא אי אפשר לראות בהם רשתות חברתיות מלאות אלא כלים חברתיים. Yahoo Mash הוא יוצא דופן ומוכיח שכאשר יאהו רוצה, היא יכולה לעשות יופי של עבודה בתחום הרשתות החברתיות, בתנאי שהיא מעתיקה מאחרים. במקרה הזה, מ-Facebook.

ה-Mash הוא העתקה בוטה של Facebook עם כמה יתרונות וחסרונות. החסרונות הם המבחר הדל ביותר של מודולים בהשוואה למקור. ב-Mash יש רק שמונה בהשוואה למאות בפייסבוק, אם כי מובטח שבקרוב ישוחרר API והמצב ישתנה מהקצה אל הקצה. למרות שאפשר להתאימו אישית, הקו העיצובי של Mash הוא יפה מאוד, עדין ומינימליסטי, אולי יותר מדי. זה נראה כמעט כמו תרגיל בחוסר עיצוב.

בצד היתרונות, הממשק של Mash מאוד מעניין. המודולים הקיימים מוצלחים מאוד: בהם מודול לבחירת אווטאר לפרופיל, מודול של שאלון אישי שמציע למשתמש משפטים אודותיו שעליו להשלימו (הרבה יותר פשוט מתיאור עצמי מאפס), “אגו בוסט” – משפטים מחמיאים על כל אחד מהחברים, והמשתמש צריך להסכים איתם או לדחותם, ותגיות, המאפשר לכל משתמש להוסיף תגיות המאפיינות אותו ולצפות בכל המשתמשים האחרים המשתמשים בתגית. עוד ישום הוא ה-Mash Pet, מעין פרצופון המאויר ברישול חינני שאפשר לבצע בו כל מיני פעולות ולראות אותו שמח או נעצב, בנוסח טמגוצ’י. מצד שני, אפשר בקלות להוסיף את כל התכונות האלה כיישומים בפייסבוק, אם הם עדיין לא שם.

חידוש משמעותי ב-Mash הן יכולות הוויקי הניתנות לכל משתמש. כל חבר יכול לערוך פרופילים של חבריו ולשנות אותם לפי טעמו ודעתו, ובכך לטשטש עוד יותר את הקו בין האישי לחברתי. זה חכם ומגביר את הדביקות של הפרופיל האישי. כמובן שאפשר לבטל שינויים שנעשו על ידי אחרים ולקבוע בהגדרות הפרטיות למי יותר לשנות ולמי לא. החופש העיצובי ש-Mash מספקת לחברים גדול הרבה יותר מפייסבוק וכולל תמיכה ב-CSS. מצד שני, ראינו מה חופש עיצובי וכוונות טובות עוללו ב-MySpace.

אילו Mash הופיע לפני Facebook ההצלחה שלו הייתה מובטחת. אולי זה מוקדם מדי לחזות, ובטוח שהרשת החברתית תלך ותשתפר, אך לתחושתי, יאהו פירה חייבת להציע הרבה יותר מהחידושים החביבים אך הפעוטים האלה כדי לגנוב ל-Facebook את ההצגה. אחרת, היא תסתפק בתרומה כללית לאבולוציה של הרשתות החברתיות.

Mash עדיין בשלב בטא סגור, אבל אני בטוח ש-90 אחוזים מקוראי הקטע הזה יהיו בפנים עד מחר, אם הם לא היו שם הרבה (שעות! שעות!) לפני. כל השאר יודעים את מי צריך לשחד. >

תגיות: Facebook, Web 2.0, רשתות חברתיות, תרבות דיגיטלית