חורים ברשת

מחר, יום חמישי, יצא לדרך המהלך המשמעותי ביותר בהיסטוריה הקצרה של יחסי האינטרנט-טלוויזיה בישראל. yes וואלה ישיקו את אתר הפס הרחב של yes, המתארח בדומיין של וואלה. עד כה פעל האתר במתכונת מצומצמת, וניתן לצפות בו פרקים מהסדרות “היפים והאמיצים”, “מסכים”, “בטלסטר גלקטיקה”, “ראש גדול” ו”הנפילים”.

עם ההשקה הרשמית, יורחב מאוד מגוון התכנים באתר. חלק מהתוכניות יוצעו חינם לכולם, אחרות יהיו זמינות רק למנויי yes שיזדהו לצורך הצפייה. ב-yes אולי יכחישו, אבל לא מן הנמנע שלפנינו ה-VOD המיוחל של החברה, וה-VOD הטלוויזיוני לעולם לא יהיה, למרות אישור הרגולטור. יש בצעד כזה לא מעט הגיון עסקי, כפי שאין בהשקעה עצומה בשדרוג התשתיות, רק כדי שב-2008 תוכל yes להשיק שירות ש-HOT מציעה מאז 2005. ב-yes קראו את המפה נכון והבינו את מה שב-BBC, ב-NBC וברשתות טלוויזיה יודעים – האינטרנט הוא האובר-מדיה. אסור להתייחס אליו כאל מדיה משלימה.

כפי שצעד כזה הוא מתבקש, חדשני ונכון. מדובר גם בהימור מסוכן מצד yes. בניגוד למצב בארה”ב ובבריטניה, מלבד חדשות, תכני טלוויזיה לא משודרים ברשת הישראלית באופן סדיר. yes היא הראשונה לקפוץ למים הקרים של האינטרנט. אפשר לדעת איך נכנסים אליהם, אך קשה לדעת מה צפוי בהמשך.

אני מאמין מאוד קטן ב-IPTV ומאמין גדול ב-InternetTV, אך חשוב לזכור שהאינטרנט הוא המאפס הגדול. הרשת מפחיתה את כל מחירי השירותים לצרכנים עד לאפס. הדוגמאות של Pipline של CNN, שירות וידאו בתשלום שהפך חינם, והכרזת גוגל על הפסקת המכירה של תכני וידאו, ועוד מקרים רבים, מוכיחים שגביית תשלום על וידאו באינטרנט אינה רלוונטית עוד. בהיותה טכנולוגיה מערערת, תרבות החינם של האינטרנט צפויה לזלוג גם לאמצעי התקשורת המושפעים ממנה, כולל הטלוויזיה.

במילים אחרות, בריצתה אל האינטרנט yes עלולה לגלות כי היא חופרת תחת המודל העסקי שלה עצמה – הכנסות מדמי מנוי. החברה מקווה, אמנם, כי האתר יסייע להצטרפות גולשים כמנויים ולמניעת בריחה של מנויים, אך ייתכן כי מדובר בחרב פיפיות – מהלך שרק יאיץ את הבריחה.

אולי אין לה ברירה. yes מפגרת אחרי HOT בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית, אין לה VOD, ומלבד ה-yes max וערוצי ה-HD, היא זקוקה למנועי צמיחה חדשניים. יש לא מעט דרכים נבונות לעשות את זה. למשל, Sky Anytime של חברת הלוויין הבריטית Sky, שירות המאפשר למנויים להוריד סרטים, סדרות ותוכניות למחשב, לטלוויזיה או לסלולר. או שירות בנוסח Slingbox המאפשר למנויים לצפות בחבילות הערוצים שלהם מכל בית בעולם, כל עוד הוא מחובר לאינטרנט.

אם מצד yes מדובר בהימור, ביחס לוואלה המצב פשוט בהרבה. מי שעוקב אחר החברה יודע כי היא מדשדשת לא מעט זמן, ומתקשה לחולל מנועי צמיחה חדשים. הכשלון של מנוע החיפוש ומערכת הפרסום אדוונטג’, איבוד הגובה הנמשך של וואלה דואר לטובת Gmail ואחרים נמשך, וגם השדרוג שבדרך לא יציל את הפסד המערכה לחברות הבינלאומיות.

בוואלה מדווחים על 2.5 מיליון משתמשים לוואלה דואר בכל העולם, אך אם תחשף בפנינו רשימת המשתמשים הפעילים (לפחות פעם בשבוע), אני בספק גדול אם הנתון יהיה גדול יותר מחצי מיליון. 10 מיליון המשתמשים שצפה אילן ישראלי ב-2005 כבר לא יהיו. אתר הפס הרחב של yes צפוי לייצר לא מעט דפים נצפים ולמשוך זוגות עיניים, ואם ישולבו בווידאו פרסומות (מעניין מה יאמר על כך הרגולטור) גם לתרום לצמיחה בהכנסות.

ההיבט החשוב ביותר של המהלך האחרון הוא הפיכת בזק, באמצעות חברות הבנות שלה, לגורם משדר באינטרנט, צעד שיהיו לו השלכות ארוכות טווח על כל הגופים המשדרים בארץ.

בראייה אישית יותר, עצוב לגלות כי אחד המהלכים המשמעותיים ביותר ברשת הישראלית בשנה האחרונה משתמש באינטרנט רק כצינור להולכת וידאו. אחרי הכל, האתר החדש אינו יישות אינטרנטית במלוא מובן המילה, המתייחס לקהילה וליכולות האינטראקטיביות של האינטרנט. יש בכך כדי להעיד על הפיגור שדבק בכלל אתרי האינטרנט הגדולים בארץ. השיממון הכללי בולט במיוחד על רקע התזזית באינטרנט מעבר לים. לעומתם, מה שקורה כאן דומה לצלליות במשל המערה של אפלטון.