נתנאל.

היה לי T40 ואחריו X60 מושאלים לצרכי עבודה, להיגרר איתם – שלוש ק”ג לפני אביזרים וציוד של תיק רגיל שיכול להגיע בקלות ל-5 ק”ג, היה פשוט סיוט, במיוחד בתחבורה ציבורית. ובשביל מה? בשביל איזה מסמך שצריך לערוך בדרכים או מצגת שצריך להציג.

עם הנטבוק ששוקל קילו +/- זה לא סיפור. הוא נכנס בכל תיק רגיל, הוא כמעט ולא מורגש ולא צריך אף פעם לעמוד בשאלת “לקחת את הלפטופ או לא לקחת את הלפטופ” ותמיד להתחרט על התוצאה – אפשר פשוט לקחת אותו, הוא גם ככה לא מורגש.
הייתה תקופה שעבדתי כפרילאנסרית והרבה פעמים נדרשתי לזמינות מול מחשב למשך חצי שעה-שעה בערבים בסופ”שים. לפני הנטבוק פשוט לא הייתי יוצאת מהבית בערבים כאלה, והם הלכו והתרבו. כשקניתי אותו הפסקתי להיות מוגבלת, לקחתי אותו איתי ותפסתי לעצמי פינה שקטה למשך חצי שעה-שעה.

עדיף אולטרה נייד עם מפרט של לפטופ “רגיל”? ברור, אבל הם עולים פי 3-4 לפחות ממחיר של נטבוק. על יחס של עלות מול תועלת אין מה להתווכח – הנטבוק לוקח, ובגדול.

אבל היתרון הגדול שלו הוא לא במפרט, אלא במקלדת. בניגוד לנטבוקים אחרים, המקלדת לגמרי עושה את ההבדל.

איכשהו, ההרגשה עם הנטבוקים היא כמו עם המצלמה הדיגיטלית הראשונה שקניתי בשנת 2000. היתרונות שלה עצומים. היא זעירה והיא נותנת אפשרויות שלא היו קיימות קודם. אז נכון שהיתה לי מצלמה ריפלקס עם עדשות מתחלפות, אבל היא היתה מאסיבית ופשוט היא לא היתה שם כל הזמן. זה היה סיפור גדול מדי לסחוב אותה לכל מקום.
אז האיכות היתה פחותה מזו של המצלמה המקצועית, אבל היא גם עלתה פחות וגם היתה זמינה ויעילה. יעילה מאד.

אני חושבת שאני בהחלט מעדיפה נטבוק שיילך איתי לכל מקום (כמעט) על פני היסחבות עם הלפטופ למקומות שבהם אולי אזדקק לו וגם על פני אי-היסחבות עם הלפטופ למקומות שבסופו של דבר מתברר שאני כן.