קצת נוסטלגיה טכנולוגית וחשיבותה של ענווה
בעקבות שיחה עם Ealz חזרתי לשנות ה-80 עם הדלוריאן שלי והבנתי עד כמה אירועי הימים ההם נחשבים היום, בעיני מי שלא חווה אותם, לפרהיסטוריים ואף ביזאריים.
המחשב הראשון שלי היה Sinclair Spectrum 48K (כן, 48K!). זה היה בערך בשנת 1985. Sinclair Spectrum של חברת Sinclair הבריטית היה אחד המחשבים האישיים המיינסטרימים הראשונים (הרבה אחרי, כמובן, ה-IBM PC הראשון, דגם 5150, משנת 1981). הוא היה מתחרה ישיר של הקומודור 64 האמריקני החביב.
התמונה של Sinclair Spectrum של smin מופצת ברישיון Creative Commons
ברוב הבתים בישראל בהם היה מחשב אישי (מדובר היה במיעוט שבמיעוט באותם ימים) שכן לבטח הקומודור 64. סינקלייר ספקטרום היה במיעוט. הקומודור היה המכשיר של הילדים הקוליים ששיחקו איתו בגירסאות הראשונות של FIFA, NBA וכו’, בעוד הספקטרום נחשב הרבה פחות מגניב למרות יתרון האלגנטיות שלו. שני המכשירים האלה נבדלו זה מזה גם באופני הקלט.
בעוד הקומודור 64 טען תוכנה (לרוב משחקים) באמצעות מחסניות, סינקלייר ספקטרום התחבר לטייפ קסטות בחיבור אנלוגי והשמיע פטפוטי צפצופים בעת העברת המידע, בדומה לחיבור המודם האנלוגי הקווי, עשור לאחר מכן. המשחקים היו להיט – להעיף כדור מצד לצד של המסך, למנוע מכדור ליפול למטה ועוד. היה לו צג מונוכרום והוא תמך בכתיבת בייסיק וכמה תוכנות בסיסיות.
העובדה שאופני השימוש בטכנולוגיה משתנים דרמטית תוך פרק זמן קצר מעידה על צורך בענווה. ממשקים וחומרה שנראים היום State of the art יזכו למבטים של תמהון של הדור שלא ידע את יוסף. זה לא יכול להיות מושלם וחייב להיות ארעי ובן חלוף – טכנולוגיה, כל טכנולוגיה, באה אל העולם עם תאריך תפוגה סמוי. הפנמה וידיעהמחסנת מהיבריס – וזה חשוב.
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
31.07.2009 בשעה 13:35
טוב, הקומודור 64 שלנו דווקא עבד עם טייפ קסטות. בשלב מסויים אח שלי התעקש וקיבל ליום הולדתו גם כונן דיסקטים שהיה מפלצתי בגודלו.
31.07.2009 בשעה 13:40
גם קומודור היה מקבל טייפ קסטות (שחובר לסלוט ה”מחסניות”). את הצפצופים הוא לא השמיע (אלא אם היית משמיע את הקסטה ברדיו-טייפ) אבל היתה לא גם יכולת להקליט (כלומר – “save”), ככה שיכולת לשמור את קוד הבייסיק שלך לקלטת. כל טעינה מהטייפ ארכה דקות ארוכות ולא תמיד הצליחה. כשאני רואה את השינוי בין אז להיום אני ממש מפחד מהטכנולוגיה של עוד כמה שנים. כבר היום אני לא מתמודד עם פיצ’רים שונים שקיימים לי בטלפון הנייד שלי ומתווכח בלי סוף עם ה-GPS על הדרך היעילה יותר (טוב, נו – היא אישה…).
31.07.2009 בשעה 13:51
אף אחד לא מתמודד עם ממשקים של סלולריים(:.
31.07.2009 בשעה 14:18
הקומודור 64 היה הגרסה המשודרגת של ויק 20 שהיה שליט לא מעורער בשוק. אותו שוק היה בטח מקסימום 20 ילדים בכל עיר. לי כמובן היה מחשב נדיר עוד יותר כי הייתי חייב שיהיה לי משהו שאין לאחרים.
http://www.old-computers.com/MUSEUM/computer.asp?c=180
31.07.2009 בשעה 14:32
גם קומודור אכל קסטות, אבל המחשב הכי שווה באותה תקופה היה, כמובן, האפל e][. ללא עוררין וללא תחרות. לדעתי, זה עדיין המחשב האישי הכי שווה שיוצר אי פעם.
31.07.2009 בשעה 15:08
דווקא ב20 השנה האחרונות הפורמט של העברת המידע לא השתנה עד כדי כך… נכון, פעם המודמים העבירו 100KB ב8 דקות, אבל עדיין לא הגענו למצב שאנחנו יכולים לראות סרט באיכות DVD על מסך מלא בלי לחכות בכלל…
בגדול, אנחנו עדיין צריכים לתקוע כל מיני דברים בכל מיני מקומות כדי להעביר מידע ממחשב למחשב כדי לקבל מהירות מקסימלית.
31.07.2009 בשעה 15:53
איתי, מי זה “הגענו”? בחיבור די סטנרטי במדינות מסויימות, אתה יכול לצפות בסרט באיכות HD על מסך מלא לגמרי בלי לחכות.
לי גם היה אפל IIc (תואם, כמובן) עם 64K. קלטות בהתחלה, כונני דיסקטים אח”כ. העתקנו משחקים בעזרת טייפ דאבל-קאסט או בתקופת הדיסקטים בקומה העליונה של הדיזינגוף סנטר עם תוכנת ה DISK MUNCHER
31.07.2009 בשעה 16:26
מה שאני זוכר זה המתנה של רבע שעה בציפייה למשחק.
הציפייה עושה את הכל…
אחר כך הייתה ההתרגשות שנבעה מהחלפת דיסקט באמצע הטעינה (עדיין סוג של קסם עבורי)
31.07.2009 בשעה 16:31
Sinclair Spectrum 48K? You were lucky!
We had the ZX81 with 1K, and our Dad and our mother would kill us and dance about on our graves singing Hallelujah.
And you try and tell the young people of today that…
They won’t believe you.
31.07.2009 בשעה 16:49
Monty Python – Four Yorkshiremen
http://www.youtube.com/watch?v=Xe1a1wHxTyo
31.07.2009 בשעה 18:08
דווקא הספקטרום היה צבעוני (8 צבעים). ה-ZX81 היה מונוכרום
31.07.2009 בשעה 20:35
אכן, היסטורית יבוא קודם כל ה-ZX81. שהיה בעל הזכרון המופלא של 1K (!!).
הספקטרום היה מחשב מתוק. מקלדת עם מקשי גומי! למה אין עוד כאלה? ולשמוע בקסטה איפה המשחק מתחיל. קטעים.
אחר כך בא הקומודור. זה כבר היה מחשב של גדולים. אבל הספקטרום, הספקטרום…
31.07.2009 בשעה 23:47
יש לי פה איזה ספקטרום שקניתי בשוק הפשפשים פעם, זרוק בפינה. עד היום אני טוען שביחס של bang for buck, זה היה המחשב הכי טוב לזמנו בכל הזמנים.
01.08.2009 בשעה 1:12
פששש… 48K, אני כל כך הייתי מקנא בך אי שם בשנת 82. לנו היו רק 16K. הספקטרום היה מחשב חמוד עם משחקים בעלי מישחקיות מצויינת. מה שתרם מאוד להצלחת הספקטרום היה שבאותה עת החלו להימכר מכשירי דאבל קאסט עם ספיד ריקורדינג שהפכו את פעולת העתקת המשחקים אצל השכן לפעולה הרבה יותר פשוטה ומהירה.
01.08.2009 בשעה 8:38
מאוד מאכזב שאף אחד לא טרח להזכיר את הדרגון 64K שלי!
http://www.1000bit.it/lista/d/DRAGON/dragon64.jpg
01.08.2009 בשעה 18:22
הוצפתי בזכרונות בעקבות הפוסט הזה. סינקלייר ספקטרום היה המחשב הראשון עם אג’נדה סביבתית – ניתן היה למחזר את כפתורי המקלדת ולהפוך אותם למחק
01.08.2009 בשעה 18:32
המחשב הראשון שלי, היה את האח המפגר של הספקטרום, ה-ZX81
02.08.2009 בשעה 9:13
וואו. איך זרקת אותי 30 שנה אחורה במכה אחת. בערך שבועיים אחרי שקיבלתי את הספקטרום שלי – ידעתי מה אני רוצה לעשות בחיים. אני זוכר את היום בו שידרגנו מ8K ל48K הטעם הזה של השפע הפתאומי עולה לי בכל פעם שאני משדרג משהו מאז. לספקטרום שלי היה חיבור לטלוויזיה ואם אני זוכר נכון יכולנו לחלץ ממנו 8 או 16 צבעים שונים. אחד הפרויקטים הראשונים של אבא שלי ושלי עליו היה הכנסת עברית. היה לו אפשרות למפות מקשים לתוים מיוחדים שהיית יכול ליצור בעצמך. ישבנו עם מחברת חשבון גזורה לריבועים של 8X8 ותיכננו את הפונטים. זה היה כלכך הייטקי שזה לא להאמין. הרגשתי שאני – הילד הקטן מהקיבוץ הנידח צועד עם חזית הטכנולוגיה. החיסרון העיקרי של הספקטרום היה חוסר ברשת. טוב, אפילו טלפון לא היה בבית שלנו באותו הזמן.
02.08.2009 בשעה 9:37
רק 20 ומשהו שנים, לא 30(:
02.08.2009 בשעה 13:59
כמה נוסטלגיה. אנחנו אוהבים אותה, עד כדי כך שהעניין העיקרי בפוסט הזה נשכח – העובדה שהטכנולוגיה חולפת.
גל, אני לא כל-כך הבנתי את הקשר שעשית להיבריס. אתה אומר שהשאיפה לשלמות מסכנת אותנו בחטא הגאווה (כי השלמות אלוהית?), ושאנחנו צריכים לוותר על השאיפה הזו כי הטכנולוגיה חולפת? אם ככה, מה עניין הענווה פה?
03.08.2009 בשעה 0:02
היי ברק
הקשר הוא בכך שאנחנו נוטים מאוד להיקשר לטכנולוגיה ולחשוב שהיא פאר היצירה בעוד הזמן מלעיג את התובנה הזו ומציג אותה במערומיה. אין כאן שום דבר של To DO אלא אבחנה בלבד.
05.08.2009 בשעה 11:09
היי.. גל
אכן כפי שתיקן זאת נעם:
הספקטרום היה מחשב צבעוני שלא כמו קודמו ZX81
שים לחב למשמעות השם “ספקטרום” ולשלושת פסי הצבע בצד ימין …
וכמובן שלא היה לו צג. הוא התחבר לטלוויזיה הבייתית (!)
זכור לי גם המתקן הקטן עם המתג המיוחד שאפשר להעביר את הקליטה בטלוויזיה בין המחשב והאנטנה הרגילה של השידורים (כדי שלא תצטרך לשלוף ולהחליף כל פעם את החיבור אנטנה מאחורי הטלוויזיה)
אח…. הנוסטלגיה…
06.08.2009 בשעה 11:32
מזכיר לי שלפני שבוע נסיתי להביר לבני בן ה-18 איך זה להיות בגיל שלו בערך ואין לך סלולרי, יותר נכון – אין בכלל סלולרי בעולם.
להיות תקוע באיזו נקודה כשחבר מחכה לך בנקודה אחרת בדרך לאיזה טיול ואין לך שום אפשרות ליצור איתו קשר.
נראה לי שהוא לא הצליח להבין את מלוא המשמעות של העניין.
וכך זה יהיה כנראה גם עם הטכנולוגיה בדורות הבאים.
דרך אגב, למישהו “ירד האסימון”?
הילדים לכם לא יבינו על מה מדובר בכלל… מקסימום תתנתק להם השיחה בנייד.
06.08.2009 בשעה 18:05
[...] בחזרה לסינקלייר ספקטרום [...]
18.10.2009 בשעה 14:44
אהבתי את המסר
מוזר שאף אחת מהתגובות לא מתייחסת לענין.
אגב: כיצד מרגישים מדענים בעלי שם, כשתגלית חדשה מאפילה על התאוריה שלהם?