יבטולו גבולות הטירוף לאלתר
אם מישהו יקרא לי חנון, גם אני מוכן לנסוע יותר מ-2,000 ק”מ, לצלם שלטי הכוונה בדרכי כדי להוכיח לחברי האינטרנטים שאני רציני לחלוטין ולא כדאי להתעסק איתי, ולשרוף את הקרון של החוצפן. כל זה קרה ליד העיירה וואקו. עוד יותר משעשע לקרוא שעורכת הדין של התוקף טוענת כי הוא לא תכנן את מסע הנקמה מראש וזו הייתה “החלטה של רגע”. אגב, גם אצלנו מישהו דקר מישהו בגלל ריב באינטרנט, אבל התוקף לא נאלץ לנסוע הרבה. ככה זה, הפיוזים הקצרים כאן עובדים על מרחקים קצרים. >
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
03.08.2007 בשעה 4:55
הכי רחוק שהגעתי עד עכשיו בהחלטה של רגע היה לאילת, אני באמת צריך להשתפר.
05.08.2007 בשעה 16:28
לא ידעתי על מקרה ישראלי כזה.
יש לך יותר פרטים בעניין / קישור כל שהוא?
וכן, האמריקאים חמומי מוח לא קטנים.