עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
שעון המניפה מראה את השעה בתלת מימד (וידאו)
ערעור פלוס: שירות אאוטסורסינג לערעורי סטודנטים
האמנם: חייל ישראלי מכוון נשק לילדה פלסטינית (תמונה)
בחזרה לשנות ה-90′: 15 סטטוסים שאהבנוחברים ממליצים
ויראלי
Please read my post, B’imashelachem
מאת גל מור פורסם ב- 29.7.2007 בשעה 18:06
“ועדת המידרוג“, אותו גרף המתפרסם במוסף “הארץ”, לרוב עם בחירות תמוהות למדי של תופעות על ציר הרע-טוב, גבוה-נמוך, היטיב להצביע על תופעה מעצבנת במיוחד לפני כמה שבועות – ישראלים הכותבים אימיילים באנגלית. נתקלתי בכך לא פעם וזה תמיד מתמיה מחדש.
האימיילים שלהם (כלומר, כותבי האנגלית) עושים את הדרך הארוכה מפתח תקווה או הרצליה הרחוקה לתל אביב. אני ישראלי והם ישראלים דוברי עברית, המשתמשים במערכות דואר אלקטרוני התומכות ביוניקוד, אז איך אפשר להסביר את ההעדפה המוזרה הזו?
האם הם מתרגלים את האנגלית שלהם גם במונית, בסופרמרקט ובארוחות ערב משפחתיות (pass me the salt, dear?). בהתחלה עוד עניתי להם באנגלית – אין לי בעיה עם השפה אך היא אינה שפת אם בשבילי ולכן הכתיבה בה תמיד דורשת ממני יותר זמן; בהמשך ויתרתי ואני מקפיד לענות להם בעברית. yalla yalla, gam ken ele.
עוד באותו עניין כדאי לקרוא את מה שניב ליליאן כתב על שוחרי המינגלינג והנטוורקינג. >
מאת: גל מור
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
פחחח. בידיוק אתמול תהיתי למה מרצה מאוד מכובדת שולחת לסטודנטים שעובדים איתה מיילים באנגלית בנוגע לנושאים עבריים גרדיא.
חשבתי שאולי המרצה המכובדת היא אנגלו-סקסית במקור, אבל מסתבר שזה סתם קטע כזה…
מצד אחד נשמע מרשים וממוקצע, אבל אני חושב שזה דיי אווילי, במיוחד שבשיחה אין שום אדם שעברית זרה לו, או שהיא לא שפת האם שלו.
got it?
אני שולח לפעמים מיילים באנגלית פשוט כי כששולחים את המייל לא יודעים בדיוק איך הוא יוצג בצד השני (מבחינת קידוד ויישור), ואם מי שיושב שם יידע איך להתמודד עם זה.
עידו- יש הבדל בין לשלוח מייל באנגלית, לבין לשלוח מייל ב-ivrit (עברית באותיות אנגליות).
מייל באנגלית לא מפריע לי. כן מפריע לי מייל ב-ivrit. זה פשוט צורם וכואב לי בעין, ואני אקרא טקסט כזה רק אם אין לי ברירה.
עידו צודק,
לכן וגם בגלל בעיות יישור לימין אנחנו בד”כ מתכתבים באנגלית באוני’.
אבל אנחנו לא מדברים פה על מייל בivrit שושנה, כמדומני..
מיילים בעבודה אני שולח בדר”כ באנגלית, גם אם אני יודע שהצד השני קורא עברית בקלות. אתה אף פעם לא יודע לאן בסופו של דבר יגיע המייל וחבל יהיה לתרגם אותו בעתיד, אם אחד הנמענים צריך להתייעץ עם מישהו שאינו בארץ או שאינו מבין עברית. אנגלית היא שפה בינלאומית, כך שמייל שאני כותב למישהו שיושב ברעננה היום עלול לחזור אלי עם תשובה בעוד כשבוע, כשהמשיב הוא מתכנת מהודו וברשימת ה-CC נמצא אחד המנהלים מארה”ב.
ההודי לא צריך לתרגם תכתובות שלו עם עמיתים מהודו כשהוא מחליט לצרף אותי לתפוצת המיילים בשלב כלשהו ואני לא צריך לתרגם מייל לאנגלית גם אם קיבלתי אותו מעמית מרעננה – הוא כבר מגיע אליי באנגלית.
אגב, גם בארץ יש לנו קבוצה של אנשים שיושבים בירושלים אך אינם דוברי עברית. משום מה כל מי שאני מכיר, גם בארץ, יוכל להתמודד יפה עם מייל בשפה עברית או אנגלית (או אפילו שילוב שלהם) אבל ישנם כאלה שאני מכיר שאינם דוברי עברית בכלל (שלא לדבר על מי שאינו תושב הארץ – אפילו הסינים דוברי אנגלית בנוסף לשפת אימם…)
אני שולח מיילים באנגלית בדרך כלל אם (1) זו התכתבות שלי ראשונה עם האדם ואני לא יודע אם הוא עובד טוב עם יוניקוד (יש לי לא מעט מרצים ואנשי IT שלא קוראים עברית (2) אנשים מחו”ל עשויים לעבור על ההתכתבות (3) המייל מכיל חוזה שנכתב באנגלית וכד’.
לעולם לא השתמשתי בivrit ולעולם לא נתקלתי במישהו שעושה זאת למעט פקצות.
אני עם איתן. כל המיילים והמסמכים בעבודה נכתבים באנגלית, לכן הקלדה שלי מהירה יותר באנגלית והניסוח בכתב קל יותר. וזה דומה אצל רוב העמיתים שלי.ואני לא אנגלוסקסי.
פינג: "תרבות, ניכור, שיעמום, ויאוש"
אולי זאת תסמונת שמאפיינת קשישי רשת, אבל אני ממש לא יכולה להרשות לעצמי להניח שישראלים שאני כותבת אליהם משתמשים במערכות שתומכות ביוניקוד. בנוסף, יש מקרים שבהם האימייל הוא טכני ברמות כאלה שלתרגם אותו לעברית יהיה ממש מגוחך. שלא לדבר על הבאסה של לעבור כל פעם מאנגלית לעברית במקלדת. כתיבת מיילים באנגלית לא נובעת בשום אופן מהתנשאות ואין סיבה להשוות אותה לדיבור אנגלית במונית. נראה לי שלהניח שכולם יכולים לקרוא את העברית שלי זאת יותר התנשאות.