כאבי הפנטום של חוסר שיתוף

השבוע נאלצתי לצמצם למינימום את הנוכחות המקוונת שלי עקב סדרה של פגישות ומצגות חשובות שניטרלו אותי לשעות ארוכות. נסו אתם להסתדר עם חצי שעה של מיץ אינטרנט מרוכז כאילו שזה עדיין הימים הנשכחים של קיץ 95′. לצופה מהצד זה עדיין נראה כבולמוס של פעילות – עדכונים בטוויטר, פוסטים בבלוגים, פעילות בפייסבוק. כל זה לא משנה – בתחושה לא הייתי שם.

כל זה כדי לומר שמשהו גדול קורה בחודשים האחרונים. יש מי שיקרא לזה מהפכת הזמן האמת, רובד נוסף ועשיר של פעילות רשת המתווספת לנוכחית. אפשר גם לטעון שבשלב זה הפעלתנות הזו מאפיינת חלק קטן מהגולשים. כך או כך קשה להתכחש לעובדה שכל כלי או שירות חדש דוחף אותנו עמוק יותר אל הרשת, מחזק את החיבור שלנו אליה בעבותות, גורם לנו לדרוש אותה במובנים רבים יותר ובדרכים שונות. טענה נוספת היא שיותר ויותר גולשים הופכים מפסיביים לאקטיבים. מנוכחים אך לא מורגשים לפעלתנים ומתבטאים. השינוי הזה מחולל הבדל ברמות שרק כעת מתחילים לתאר אותן. היו לי תקופות של נתקי רשת בעבר, אך בהן לא בהכרח חסרה לי הכתיבה בבלוג או העדכון בטוויטר ובאמצעים אחרים אלא בעיקר הצריכה הפסיבית של הווב.

כל זה השתנה. זה השיתוף שחסר, הוא ושורה ארוכה של מיילים שחיכו להתייחסות. להשלמת התמונה אציין את העובדה הפשוטה שרוב צריכת המדיה בחודשים האחרונים מתבצעת דרך רשתות חברתית – פייסבוק, טוויטר – כאגרגטורים לתכנים ושירותים ברחבי הרשת. במקביל הפחתתי את צריכת הרסס שלי לאפס מסיבה פשוטה – טוויטר מייצר לי עשרות מאמרים נוספים לקרוא בכל יום ואין לי זמן אליהם. לגבי כל מאמר כזה – לא פחות מכפי שחדוות הגילוי והקריאה מהנה, העונג שבשיתוף מתגמל. אם לנסות לנסח טיעון, מדיה חברתית, כל מדיה חברתית, צורבת בתודעה את הקשר בין חוויה לשידורה ברבים. משמע, אם חוויתם ולא שידרתם – לא חוויתם. כבר אי אפשר בלי זה. >

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: Facebook, רשתות חברתיות