הצעה: תוכנית “רשת נקייה”
עקב אכילס של המאבק ב-892 הוא הפורנו. לך תסביר להורים מבועתים שהאינטרנט חייב להישאר חופשי. גם הנימוק שיש תוכנות סינון לא ממש תופס, בגלל הכמיהה הנאיבית והמיושנת של חלק מההורים, בעיקר אלה המאותגרים טכנולוגית, למבוגר אחראי שיעשה סדר ברשת ואולי גם יחזיר לידיהם את הכח שאבד מול הילדים.
במאבק הזה אסור להיות צודקים אלא חכמים.המשוכנעים משתכנעים, אבל ההורים המפוחדים ושאר הטכנופובים מבינים שיש רק שתי ברירות – אינטרנט חופשי מול הצנזורה של אטיאס.
לא כדאי לשגות באשליות - גם אם ההצעה הנוכחית תיפול, לאחר טרגדיה נוספת כמו של אופיר רחום או פדופיל שיתעלל בילדים שפגש בצ’ט, 100 חברי כנסת יצביעו בעד הצעה דרקונית אחרת. אלא אם כן יפעל מנגנון של הסדר עצמית שירצה את רוב הציבור.
עד כה המתנגדים לא הציעו פתרון אחר מובן, כזה שניתן לנסח בכמה נקודות פשוטות. אומרים לי שאנשי ש”ס מתנגדים לכל הסדרה עצמית, אבל לא אותם צריך לשכנע, אלא את חברי הכנסת האחרים והציבור. אם בפני חברי הכנסת תונח הצעה חלופית שתזכה לתמיכה מהציבור וחברות האינטרנט זה יעזור מאוד לקמפיין נגד החוק.
הנה ההצעה לתוכנית “רשת נקייה” בכמה נקודות:
א. יוקם משמר אזרחי וקו חם לפניות ברשת. אתר “רשת נקייה” יפעל במתכונת דומה ל-IWF הבריטי, הממומן על ידי חברות טכנולוגיה הגדולות. האתר יופעל בעזרת מתנדבים מהציבור (הורים מודאגים, אמרנו?) ויקבל תלונות בעניין הטרדות וסכנות ברשת, בסיוע ובשיתוף פעולה עם משטרת ישראל.
בוועד המנהל של העמותה ישבו אנשי חברות אינטרנט, נציגי ציבור ושופט שמבין בטכנולוגיה. העמותה גם תספק מעין “תו תקן” לשירותי סינון שעברו את בדיקתה ותפרסם אותם באתר שלה.
העמותה תנהל פעולות הסברה גם מול האתרים. כדי להקל על ההורים, היא תפנה לאתרים ותבקש מהם לתייג עצמם על פי מערכת ה-IRCA, המשולבת ב-IE7. בחלוף חצי שנה של פעילות, ולאחר שהבטיחה כי כל האתרים המובילים בישראל ביצעו את התיוג, היא תצא במסע הסברה המדגים כיצד ניתן להפעיל את מערכת הסינון ב-IE7.
רק כדי לסבר את האוזן, המערכת מאפשרת למשתמשים לחסום תכני אלימות, מין, הימורים וכו’ – על פי תיוגים שהאתרים עצמם הציבו. אתר שלא מתויג נחסם כלל. הכוונה היא שאם כל האתרים הגדולים יתייגו עצמם, גם הקטנים ילכו בעקבותיהם.
ב. קמפיין פרסומי להגברת מודעות. האתר יצא בקמפיין פרסומי באינטרנט ובעיתונים וייזום כתבות בתקשורת כדי לעורר מודעות לפעילותו ולהסביר להורים איך אפשר לקבל אינטרנט מסונן.
ג. כל מנוי יקבל אפשרות להצטרף לשירות סינון חינם או בתשלום. כל ספקיות האינטרנט יתחייבו להציע למנויים להצטרף לשירות סינון או להדריך אותם לאתר העמותה כדי להשתמש בפתרונות חינם. ההצטרפות לא תהיה חובה. מנויים לא יידרשו לנמק סירוב ויוכלו להשתמש בכל פתרון סינון אחר משלהם או לוותר על סינון כלל. לא ינוהל מאגר מרכזי של המבקשים סינון או מסרבים לסינון.
ההצעה הזו מבוססת ברובה על שיטות שונות של הסדרה עצמית במדינות אחרות. היא מתונה יותר מההסדרה העצמית בבריטניה, קנדה ואוסטרליה, אבל נדמה לי שיש בה את האיזון הדורש בין חופש הבחירה והביטוי לבין הרצון הלגיטימי של הורים להימנע מחשיפה של ילדיהם לתכנים מזיקים.
חשוב להדגיש שאין ולא תהיה חסימה הרמטית – לא בהצעה הזו ולא בהצעת החוק של אטיאס. שירותי סינון תכנים נועדו בעיקר למנוע חשיפה לא רצונית שלילדים רכים לתכנים פוגענים. ילדים גדולים ומתוחכמים תמיד ידעו לעקוף את החסימות ולכן חשוב להדגיש את רכיב ההסברה, שאף הוא משולב בהצעה שלי.
תוכנת “רשת נקייה” היא רק הצעה ואפשר להתווכח על סעיפיה, אבל מי שמקבל את קווי המיתאר הכללים שלה מוזמן לקדם אותה – בבלוגים, באימיילים, בפניות לחברי כנסת ולחברות אינטרנט. חשוב שידעו שיש חלופה מעשית לחוק של אטיאס וכדאי להבהיר – הסדרה עצמית או החקיקה של אטיאס, עם כל השלכותיה השליליות. השתיים לא יחיו יחד.
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
14.07.2007 בשעה 16:12
בוא נפתח בשתי הערות:
* לפי הבנתי, החוק הזה הוא בכלל לא על פורנו, אלא על שליטה בתכנים אותם צורכים האזרחים (ויש הבדל גדול בין השניים).
* גם אם נתעלם לרגע מהעובדה שהחוק הזה הוא לא על פורנו, אני לא רואה בפורנו ברשת בעייה מהסוג שדורשת הסדרה עצמית של כלל האתרים.
אבל נניח שאנחנו הולכים על ה”הסדרה העצמית” עליה אתה מדבר. המלכודת שלה היא הרזלוציה- רזולוציה של אתרים, שבהחלט לא מתאימה לתכנים.
קח את תפוז- באותו אתר, יכולים להיות תכנים המיועדים לקטינים, ותכנים המיועדים למבוגרים ושלא מתאימים לקטינים. כנ”ל ישראבלוג או אפילו וואלה.
כל מערכת שתעבוד “פר אתר” תכשל.
ובכל מקרה, כמו שציינתי אצלי, ההתרשמות שלי היא שהרבה מאוד מהחשיפה לתכנים פורנוגרפיים של ילדים אינה רצונית, ומקורה בתוכנות פרזיטיות ובספאם.
לא החוק המוצע ולא ה”הסדרה העצמית” בכלל מנסים להתמודד עם הבעייה הזו (שאגב מכוסה יפה מאוד ע”י חוקים קיימים, רק שהם לא נאכפים).
14.07.2007 בשעה 16:23
החוק הוא באמת לא על פורנו, אבל כתבתי שעקב אכילס שלו הוא הפורנו. הוא נתפש כחוק נגד פורנו ועם זה צריך להצמודד.
את לא צריכה לספר לי שטכנולוגיות סינון לא מושלמות. אין שום פתרון טוטלי לבעיה הזו, גם לא בחוק וגם לא בהסדרה עצמית. אבל בהיעדר הסדרה עצמית יהיה חוק גרוע ודרקוני. ועם זה צריך להתמודד
14.07.2007 בשעה 17:35
אז זו העסקה? שאתרים יצנזרו את עצמם בצורה בלתי סבירה, או שחוק מגבוה יצנזר אותם?
14.07.2007 בשעה 18:16
ההתייחסות נגד חוקי הצנזורה, גם של בלוגרים וגם של חכ”ים מצנזרים, נוגעת לעניין הגנת הגולשים הצעירים. המחסור במאמרי דעה וכתיבה נגד תעשיית הפורנו באינטרנט זועק, כי פוספסה כאן הזדמנות ענקית להעלות את הנושא לדיון, לערוך מסע הסברה על הבעיה והפשעים בתעשייה הזאת, המחיר הכבד שמשלמים המשתתפים בה (גברים, נשים, קטינים וקטינות). היה מומנטום וניתנה במה אבל כנראה שלח”כ לא אכפת ממה שעובר על אישה בתעשיית הפורנו, וכנראה שהמבוגרים הישראלים צורכים פורנו, וכולנו מקבלים זאת כעובדה שאין טעם להילחם בה. סליחה על התמימות, אבל הזדמנויות לקמפיין בעד חופש הביטוי יהיו עוד הרבה (לצערי), אך אוזניים קשובות של כל כך הרבה גורמים ואנשים נגד פורנו לא תמיד יהיו. הורים, אתם כל כך רוצים להגן על הילדים מבחינה מוסרית? בדקו קודם כל את בעיות המוסר של המבוגרים שלצדם.
14.07.2007 בשעה 18:39
אם יורשה לי להציע מודל חלופי, אנסה להתנסח בקצרה.
אנשים לא אוהבים לשלם על שירותים, מה גם שקיטלוג כל הרשת הוא משימה אדירה, לכן צריך למצא מודל כלכלי שיאפשר רגולציה עצמית בחינם. להלן מתואר מודל אחד שכזה (רק בנוגע לאתרים, אין כיום פתרון טכנולוגי לסינון תכנים בp2p).
הפתרון מבוסס על רשימה לבנה, שרק אליה מותר למצטרפים לגלוש. כל אתר בעולם יכול להצטרף לרשימה כאשר הוא מדרג את עצמו בכל הפרמטרים הרלוונטים (החל מפורנו קשה, פורנו, עירום אומנותי, עירום מרומז וכו’) מיניים ולא מיניים לפי הוראות פשוטות שקיימות במסמך פומבי. עלות ההצטרפות היא תשלום חד פעמי של 200 ש”ח, בלי הגבלה על מספר הכתובות תחת התשלום. זה הופך את התשלום לסביר מאוד עבור אתרים גדולים, וגם בלוגרים יכולים להתאחד ותמורת שקלים בודדים להכניס את כל הבלוגים שלהם לרשימה.
אם גולש רואה שאחד האתרים חורג מהקריטריונים, הוא מכניס את הכתובת שלו לעמוד רלוונטי והדבר עולה להצבעה באתר יעודי, אם רוב מקרב המצביעים ב24 שעות לאחר התלונה מסכים איתו, המתלונן מקבל 150 מתוך 200 השקלים והאתר עף מהרשימה (הוא יכול לחזור תמורת תשלום חוזר, אם ההפרה היתה בתום לב, עוד חמישים שקלים הולכים לתחזוקת הפרוייקט).
זה נותן לגולשים מוטיבציה לדווח על הפרות ולאתרים מוטיבציה לדרג את עצמם בצורה כנה.
להורה המודאג תהיה בחירה בין הגבלה ברמת הספק, שיחוייב לפלטר לפי הרשימה המתעדכנת תמידית (כל אחד עם הקריטריונים המפורטים שהוא הגדיר), או להתקין תוכנה (קוד פתוח) על המחשב בבית, תוך הבנה שהילד עלול להצליח לפרוץ אותה.
יתרונות – מודל חינמי שמעודד שיתוף פעולה הולך וגדל ככל שהוא מצליח יותר. מבטיח איכות סינון (כי תמיד יהיה מי שינסה להרוויח ככה כסף).
חסרונות – לא עוזר נגד תוכנות שיתוף, העברת קבצים בדוא”ל. התחלה עלולה להיות קשה (אפשר להציע הצטרפות אתרים חינם בחצי שנה הראשונה).
הערה – אתרים כגון שרתי פרוקסי ידורגו כמובן כמסוכנים משום שהם מספקים גישה עקיפה לתכנים אסורים.
15.07.2007 בשעה 9:16
קסטה- אם לסטות רגע מהנושא: דווקא באינטרנט אפשר למצוא פורנו שאינו נצלני כמו זה של התעשייה הממוסדת, בו משתתפים גברים ונשים שנראים שונה מהשטנץ הממוסחר עד לעייפה של נשים מסולקנות וגברים שנראים יותר כמו סוסים.
דווקא באינטרנט אפשר למצוא פורנו עצמאי, שמח- ושמחה זה הדבר האחרון שאפשר להגיד על הפורנו הממוסחר (שהוא הפורנו הבלעדי שאפשר לראות מחוץ לרשת).
לראות את כל הפורנו כעשוי מקשה אחת דומה מאוד לראיית כל האינטרנט כעשוי מקשה אחת.
דני- אני ממש לא רואה את עצמי מצטרפת למיזם כזה. לשלם כסף למישהו לא ברור, על מה? על כך שלא יחסמו את הגישה אלי?
נשמע לי יותר מידי כמו כופר (או דמי רשיון).
15.07.2007 בשעה 10:07
אני לא מבין למה להתמקד דוקא בפורנו, או למה מי שלא “תייג” את האתר של ייחסם אוטומטית.
בסופו של דבר הסינון צריך להיות in-house. אני קובע מה הילדים שלי יראו ומה לא. אני קובע מה נחשב פורנו ומה נחשב אמנות או הומור (ומאד מקובל עליי שמישהו אחר יראה דברים בתורה שונה. נראה לי מאד סביר שמישהו יחשוב שעירום – כל עירום בכל צורה – ייחשב כפורנו).
אני היחיד שצריך להחליט מה אני אראה ואיך אני אחנך את ילדיי. אני זה שיחליט אם הוראות “איך לבנות פצצת אטום” הן חומר חינוכי טוב או פגיעה בבטחון ילדיי.
אני לא אומר שלא צריך לסנן תכנים, אבל אני אקבע מה מותר ומה אסור לי ולמשפחתי, אתה תקבע לגביך ואחר לגביו. אי אפשר להגיד שכולם חושבים את אותו הדבר וידוע שמספר הדיעות לגבי כל תמונה שהיא הוא כמספר הצופים באותה תמונה.
הסינון צריך להיקבע ע”י כל אחד עבור עצמו, כשברירת המחדל היא “לא חסום”. אם לא החלטתי שהחומר פוגע – אז הוא לא.
15.07.2007 בשעה 10:45
xslf – את לא משלמת, את נותנת פיקדון חד פעמי, זה יהיה אינטרס שלך לעשות את זה אם הרבה אנשים יחליטו שהם סומכים על המערכת הזו (בין אם כדי להגן על הילדים מפורנו או סתם כדי לא להיכנס לאתרים מלאי רוגלות). הפעם היחידה שאת באמת משלמת זה אם את מפרה את התקנון (כלומר מציגה חומרים שלא הצהרת עליהם). כל זמן שאין הפרה כזו, יכולים כל הבלוגים האחראיים בארץ להיכנס תחת חשבון אחד בעלות אפסית (אבל כמובן שאם אחד נופל הוא גורר את כולם איתו).
15.07.2007 בשעה 13:46
זו הדרך הנכונה. השאלה היא האם לא פיספסנו את רכבת החקיקה.
יכול להיות שלאחר שהחוק יחוקק, ולא יצליח לפעול כמו שתכננו אותו, אולי אז תהיה חקיקה מתקנת או הסדרה בהסכמה.
צריך לזכור שתהליכים כאלה לוקחים שנים לא מעטות, והעובדה שהחוק קובע שתוך שנה הוא יופעל לא אומר שום דבר על המציאות.
15.07.2007 בשעה 15:05
XSLF, אתרים לא יצנזרו את עצמם. הם רק יתייגו עצמם עבור מי שמשתמש בסינון (כאמור, זה לא חובה). מי שלא משתמש בסינון יצפה בהם כרגיל וללא הפרעה. יש אפשרות בחירה בשני הצדדים – הגולשים יוכלו לבחור אם להשתמש בסינון או לא, והאתרים יבחרו אם לתייג את עצמם עבור המסננים או לא.
15.07.2007 בשעה 15:07
עידן, ברירת המחדל היא אכן לא חסום. ואכן, כל אדם יקבע לעצמו באיזה תוכנת סינון להשתמש, אם בכלל, ואיך לכוונן אותה. שום דבר במה שכתבתי אינו סותר את זה
15.07.2007 בשעה 15:08
חנן, אסור לחשוב שכבר מאוחר כי המשמעות היא להרים ידיים.
15.07.2007 בשעה 16:13
דומה מאד להצעה שלי ולדיונים שלי עם יהונתן קלינגר בתגובות אצלו על החוק.
http://eliramblog.cafe.themarker.com/view.php?t=75567
אני בעד היוזמה, כמובן. סוף סוף מישהו חושב בצורה פרקטית. זה משהו שצריך להיות מוצע מחר בועידה המדוברת.
אני לא בטוח שחשוב להכנס לדרך הסיווג, שכל ספקית תחליט מצידי איך היא רוצה לסנן, אבל זה אכן יעזור אם יהיה תקן לסינון בארץ.
לעומת זאת, חשוב לקבוע שהסינון לא יהיה ברירת המחדל. זו הנקודה החשובה ביותר שעליה צריך לעמוד.
15.07.2007 בשעה 16:18
דני, התכנית שלך לא ישימה מכמה סיבות:
א. בכלל לא בטוח שהאתר יצליח, ואז מה? למה שאתן ערבות כספית לאתר סתמי שאני לא מכיר? לימדו אותנו להזהר מכאלה.
ב. תיוג שגוי הוא לא בעיה נפוצה. אם מישהו טורח לדרג את האתר שלו הוא לרוב עושה זאת כראוי – זה גם אינטרס שלו.
אם הוא *לא* מתכוון לעמוד בדירוג, אז בוודאי שהוא לא יטרח להרשם לאתר שיקח ממנו כסף ברגע שהדירוג העצמי שלו יוכר כשגוי.
ג. כפי שציינו לפני, כל אחד מדרג “עירום” (למשל) בצורה שונה. לפתוח את זה להצבעת הגולשים (ועוד לתגמל כספית את מי שיציע שפסל דוד הוא תועבה ויביא את החברים שלו לתמוך בדעה זו) – רעיון רע.
15.07.2007 בשעה 16:32
אלירם –
א. הבעיה היא עד שתופסים תאוצה, ברגע שיש לך מאות אלפי משתמשים בארץ או מליונים בעולם שמשתמשים בסינון שלך, כולם ירצו להיכנס לרשימה, במיוחד שמדובר בהשקעה קטנה מאוד. בשביל להתחיל את זה אולי אפשר לתת הרשמה חינם, רק אחרי פאשלה האתר יאלץ לשלם כדי לחזור לרשימה.
ב. ברור, אבל אם אין סיכון עבור תיוג שגוי אז אין לו אינטרס לתייג עצמו נכון. יותר מזה, כל אתר צריך לחשוב איך הוא מונע עצמו מלשמש צינור לתכנים לא ראויים, למשל בתפוז מעלים תמונות עירום בפורומים, לכן אי אפשר לרשום את כל תפוז כבטוח לילדים.
ג. בשביל זה כותבים מסמך מפורט עם הרבה דרגות, שמבדילות בין עירום אומנותי (דוד) לדברים אחרים.
קהילות, קל וחומר כאלו שדורשות סוג של זיהוי, לא נוטות בקלות אחרי גחמות של אנשים. להביא את החברים לא יעזור בדיוק כמו שלא עזר לחבדניקים לשנות את הערך של הרבי מלובביץ בויקיפדיה. יש קהילה ששומרת על הערכים שלה. יותר מדי אנשים יצביעו נגד הרעיון שדוד זה פורנו רך.
15.07.2007 בשעה 16:42
מצטרף לתומכים
15.07.2007 בשעה 17:57
דני-
“xslf – את לא משלמת, את נותנת פיקדון חד פעמי”.
אם זה פקדון, אני אמורה לקבל אותו חזרה. איך ומתי אני אקבל את הכסף חזרה?
15.07.2007 בשעה 19:09
כשתחליטי מרצונך לצאת מהרשימה (להבדיל מהעפה בגלל הפרה).
15.07.2007 בשעה 19:32
תוך כמה זמן מפעל הפיס יגרום למשטרה ולמי שאחראי על הבסיס נתונים – להעלים מהמפה את כל אתרי המשחקים \ הימורים ?
מה יקרה לקטגוריות של הסקס באתרים של YNET NRG וגדולים אחרים האתרים יוותרו על התוכן הזה – או יפעילו לחץ …
עם מי צריך לעשות קשרים, קומבינות, כסף תחת השולחן – כדי לצאת מהרשימה השחורה?
16.07.2007 בשעה 10:32
דני,
א. אתה צודק רק במידה וזה משהו שיתבצע על ידי המנהל של האינטרנט. מכיוון שאין אחד כזה, הרי יצוצו כמה אתרים שיתימרו לדרג ואז אין לדעת מי ינצח.
מיקרוסופט ירצו להיות אלו שמדרגים, גם גוגל, גם עשרות סטארטאפים. כל עוד אין משהו שמקובל על כולם (ולא יהיה, אין הסכמה היום על כלום, תסתכל כמה סוכני אימות SSL קיימים היום) אז דווקא האתר שיקח כסף סיכוייו להצליח קטנים יותר לדעתי.
ב. תפוז יחלקו עליך, הם יחשבו שאפשר לדווח על תמונות עירום והן יוסרו, מבחינתם הם בטוחים לילדים, אז מה?
או בקיצור, אתה תעניש כספית אנשים שיטעו בהגדרה וזה התמריץ? נו, זה היה אולי עובד אם היתה הגמוניה בתוכנות הסינון, אבל כל עוד זה לא קיים, לאתרים כמו תפוז יש אינטרס ברור שהמיזם שלך יכשל, ובלי שיתוף הפעולה שלהם לא תגיע רחוק.
ג. ריבוי דרגות רק יסבך את העניינים, יתחילו ויכוחים אם דוד זה עירום אמנותי (כמו תצלום עירום) או אומנות הכוללת עירום. ככל שההבדלים דקים יותר כך קשה יותר לקהל להסכים על ההגדרה.
והנקודה היא שדירוג קהל קל להטות, הוא לא תמיד צודק והוא די שרירותי לפעמים ומושפע לעיתים ממניעים זרים. מדובר כאן בהחלטות בעלות השלכות עסקיות רציניות. זה שקול בעיני לחלק פסקי דין של בית משפט על פי הצבעת הקהל ב SMS. (אני מקצין בכוונה, כמובן, אבל זה לא רחוק).
18.07.2007 בשעה 15:41
רעיון מצוין (והוא מצוין משום שחשבתי על רעיון דומה אתמול (: ).
לא צריך לכסות רק הטרדות וסכנות אלא גם להוות מאגר מקיף לעזרה טכנית פשוטה ונגישה להורים חסרי רקע/יכולת טכנית.
20.02.2008 בשעה 14:13
[...] כאשר תהיתי בזמנו למה חברות אינטרנט בישראל לא מקדמות יוזמת הסברה משלהן ומערך כללים שפוי ולא אגרסיבי כחלופה להצעת החוק 892, נאמר לי כי החשש הוא [...]
10.01.2009 בשעה 12:23
מילא נסיון לצנזורה ממשלתית. בבמה חדשה, בפורום פילוסופיה, פרסמתי לאחרונה מאמר שעסק בהתיחסות התקשורת למערכה בעזה. השוויתי הקורה היום בתקשורת לנושא האח הגדול.
הדבר לא נשא חן ככל הנראה בעיני מנהל אותו פורום, והוא הסיר הנושא לאחר מספר שעות. כל שביקשתי, לשלוח את המאמר למייל שלי, על מנת לפרסמו במקום אחר.
דבר לא עזר. לא זו בלבד שהוא מחק את אשר כתבתי, כנראה שמתוך רשלנות או כל סיבה אחרת, לא טרח לשמור עותק אצלו.
כל זה קרה בפורום פילוסופיה בבמה חדשה בשבוע האחרון.
29.03.2009 בשעה 16:41
ממאז דאג מנהל אותו פורום לא רק להחרים אותי לגמרי,
אאלא גם טכנית לחסום כל כניסה שלי. כל תגובה או מאמר שלי נמחקו
ממיד, גם כאשר הנושאים דנו בעגנון או בפסטרנק.
ההקריטריון: השם שלי.
ככל זאת בפורום פילוסופיה, בבמה חדשה.
29.03.2009 בשעה 16:42
צ”ל:
מאז
אלא
בעיה של המעבד