עדכונים במייל

פוסטים אחרונים מהבלוג

ויראלי

default icon

ככה מוסיפים פיצ’ר: גרירה לתוויות בג’ימייל

אהבתם את הפוסט?

פגשתי לא מעט אנשים שממש לא אוהבים את ג’ימייל. אני לא אחד מהם. הוא מאורגן היטב (לפי שיחות ולא לפי סדר כרונולוגי), הוא מאיץ תהליכי עבודה (למשל, חלק מתוכן ההודעה מופיע כבר ברשימת המיילים) והיכולות המגניבות והיצירתיות שיש בו הולך וגדל כל הזמן – כמו האזהרה ששכחת לצרף אטצ’מנט.

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

תוויות הן הדרך הג’ימיילית לארגון אימיילים בתיקיות. בשינוי האחרון שעשו בג’ימייל, כשאיפשרו drag and drop של אימיילים לתוך תוויות, עשו בג’ימייל כמה דברים נכונים כדי לאפשר לפיצ’ר להיקלט בהצלחה. הם גם פיספסו קצת, לפחות איתי, על כך עוד מעט.

בתור אחד משירותי התוכנה הגדולים בעולם, לפחות מבחינת כמות המשתמשים, בג’ימייל אי אפשר להעביר שינוי משמעותי במערכת בלי לעזור למשתמשים לעכל אותו. קהל היעד רחב מאוד ובעל מגוון גדול של יכולות וידע בהפעלת מחשב, ולכן העזרה היא לא אופציונאלית, היא הכרח המציאות. מי שנכנס לג’ימייל בימים האחרונים, ראה את המסך הבא:

labels_promo

ג’ימייל מעדכן אותנו לגבי שני דברים:

  1. אפשר לגרור הודעות אל התוויות שמשמאל
  2. התוויות עלו למעלה, ועכשיו הם צמודות לרשימת התיקיות – Inbox, Sent וכו’.

בעיני יש בהודעה כפי שהם עיצבו אותה כמה דברים שראוי ללמוד מהם:

  • אי אפשר לפספס אותה: זו תוספת שמקלה בצורה משמעותית על מי שמתייק אימיילים בתיקיות, וחשוב שמשתמשים כאלה ידעו.
  • האיורים שבה מצויינים: הם קטנים, תמציתיים וברורים – כמעט (הסבר בסוף).
  • הטקסט שלה קצר וברור: “מוטת תשומת הלב” שלנו, או יכולת הקשב (attention span), הולכת ומצטמצמת יחד עם האינפלציה האימתנית בכמויות וקצב המידע שזורם אלינו, ברשת ובמדיה. טקסט קצר מעלה את הסיכויים שהוא ייקרא, ו-לא, אני לא עומד לדבּר על טוויטר!
  • הצ’ופצ’יק של הקומקום: החץ של ההודעה מצביע שמאלה בדיוק על האיזור הרלוונטי בממשק.

לא הכל ורוד – עולות גם כמה שאלות לגבי הדרך שבחרו:

  • איך להודיע – בממשק או כהודעה: האם זו הדרך הטובה ביותר להודיע על שינוי בממשק? בתוך הממשק עצמו? אולי היה יותר טוב לשלוח אימייל לכל המשתמשים, כי כך הם רגילים לקבל הודעות? זה מה שמייקרוסופט נוהגים לעשות ב-Hotmail.
  • מידע נוסף חסר: האם לא היה נכון לתת לינק שמסביר מה הן תוויות ולמה הן טובות, עבור מי שלא מכיר?
  • קישור מיותר(?): האם הלינק Manage Labels לא מסיט את המשתמש מלנסות את הפיצ’ר החדש כשהוא עוד זוכר אותו? האם הוא לא גונב פוקוס?

הם גם הוסיפו, לטובת מי שלא שם לב, הודעה משנית על הפיצ’ר באיזור של התוויות (Tip) – חיזוק מוצלח להודעה הראשית:

Tip

מזמינוּת Affordance

בפיצ’ר הזה השתמשו בג’ימייל במה שנקרא באנגלית affordance ומילון מורפיקס מתרגם ל”מזמינוּת“. המושג מוכר מתחומים שונים, וזה היה דון נורמן בספר המצויין שלו “The Psychology of Everyday Things” שנתן את המשמעות שלו בממשק אדם-מחשב. הכוונה לריבועים הקטנים שנוספו בהתחלת כל שורה של אימייל:

affordance

הריבועים הללו הם רמז ויזואלי לעובדה שאפשר “לתפוס” את את השורה בעזרת העכבר, ולגרור אותה שמאלה. בהודעה שהם העלו כדי להודיע על הפיצ’ר, הם גם מראים את סמן העכבר בצורה של יד מעל הריבועים, כפי שקורה גם בממשק, כדי לעזור לנו להבין שאפשר לגרור. ובכל זאת, אני פיספסתי אותם לגמרי. ניסיתי לגרור שורת הודעה הצידה, ושוב ושוב נכנסתי להודעה עצמה, ולא גררתי כלום. איך זה קרה?

שלושה דברים גרמו לזה. האחד – לא קראתי לעומק מה הם כתבו בהודעה על הפיצ’ר החדש, ולא הסתכלתי על האיור. קראתי “drag messages onto labels”, לחצתי OK ומייד רצתי לנסות את זה. אנשים לא קוראים כלום, זה לא חדש.

השני – היד באיור מסתירה את הריבועים, כך שבמבט שטחי כמו שלי, לא קולטים שהיד על הריבועים. היה אפשר למקם את היד באיור מעט נמוך יותר.

את השלישי לקח לי קצת זמן לפצח. הממשק של ג’ימייל מגיב באופן לגמרי לא סטנדרטי לרשימות ללחיצה של כפתור העכבר (MouseDown) ולא לשחרור שלו (MouseUp או Click). אם הם היו מגיבים לשחרור הכפתור, הם היו יכולים לזהות נסיון גרירה כשלוחצים על העכבר, ואז מתכנני המוצר יכלו לבחור: או פשוט לגרור את ההודעה (הכי טוב!) או להעלות הודעה שמסבירה שהגרירה נעשית באמצעות הריבועים שבצד. זה מסוג הבעיות שבדיקות משתמשים בדרך-כלל מגלות, בטח עם כמות המשתמשים שיש לג’ימייל.

סיכום

בסך-הכל, תוספת מצויינת שמקצרת תהליכים עבור כל אוהבי הסדר בעולם, שחייבים לתייק (אתם יודעים מי אתם! :-) )


פשוט.שימושי
הוא הבלוג המקצועי שלי – אם אתם בעניין של ממשק משתמש, שמישות או שימושיות, אתם מוזמנים.

>


מאת: ברק דנין

עוסק בממשק משתמש ושמישות כבר הרבה שנים, ועדיין נהנה מזה. הבעלים והמנכ"ל של Uniq UI, חברה להדרכה, אפיון ויעוץ בתחומים של שמישות (Usability), ממשק משתמש (UI) וחוויית משתמש (UX)

  1. הפוסט הזה מזכיר לי כתבה של ליאור קודנר על טוויטר בהקשר מייקל ג’קזון שפורסמה ביום שיש בהארץ.

    בתחילת הכתבה הזכיר קודנר את העבודה העיתונאית שעשה קווין ספייסי כדי להפריח את השמועות של מותו של ג’ף גולדבלום (רק אחד מהסלבריטאים ששמועות על מותם נפוצו אחרי מ”ג), ובסוף הכתבה ציין שבעתיד, גולשים כמו קווין ספייסי ימלאו את תפקידם הנוכחי של עיתונאים, ויאמתו סיפורים ויבדקו עובדות.

    עם זאת, קודנר כנראה פספס לגמרי את המסקנה שהוא הגיע אליה בלי כוונה, כי כל שאר הכתבה היא כתב הגנה לעיתונות המסורתית.

    גם כאן, הקדשת כמעט פוסט שלם כדי להסביר מה היה נכון, יפה, וראוי לחיקוי בגישה של ג’ימייל להופסת פיצ’רים חדשים, אבל התעלמת לגמרי מהנסיון האישי שלך.

    לא ברור איך הצלחת להגיע למסקנה שזו שיטה טובה להודעה על פיצ’רים חדשים, כשהמסקנה האמיתית מהפוסט הזה היא שמדובר בכישלון מוחלט – לא הצלחת להשתמש בפיצ’ר שהוצג בה.

  2. רן, קשה לי להסכים עם האמירה שלך, “המסקנה האמיתית מהפוסט הזה היא שמדובר בכישלון מוחלט”. ככלל, אני לא נוטה לבקר דברים כ”כישלון מוחלט”, אלא הם באמת נוראיים בצורה בלתי נסבלת. ביקורת לא מאוזנת מושכת אולי רייטינג כי היא יותר פרובוקטיבית, אבל היא חוטאת לאמת.

    במקרה של הפיצ’ר הזה, ברור שאם אני נכשלתי היו גם אחרים שלא הצליחו, אבל זה לא קשור בשיטה שהם השתמשו בה, אני עדיין חושב שהיא נכונה וזה היה עיקר הפוסט שלי – אופן ההשקה. היה אפשר לשפר מעט את ההודעה, כמו שכתבתי, אבל אני לא יכול להגיד בוודאות שזה היה מעלה את אחוזי ההצלחה. אני בכלל לא יודע מה אחוזי ההצלחה של המשתמשים בפיצ’ר הזה.

    הביקורת שלי בסוף החלק השני היתה אולי מעודנת, “זה מסוג הבעיות שבדיקות משתמשים בדרך-כלל מגלות”, אבל היא אמיתית ונגעה לפיצ’ר עצמו. אני מסכים שיש בו בעייתיות, אבל זה עדיין לא הופך אותו לכישלון! עובדה היא שהצלחתי להשתמש בו בסופו של דבר, ואני משוכנע שאני לא לבד.

  3. הבעיה הכי גדולה שלי עם הפיצ’ר הזה היא בכלל בעובדה שלפתע נתקע לי בממשק של ג’מיל משהו שלקח לי כמה דקות עד שהצלחתי להעלים באופן כמעט מוחלט, כך שלא יפריע, כמו קודם, ולזה הם לא ממש פירטו הוראות מאויירות היטב.
    (ואני דווקא מתייגת את המיילים שלי, אל שאני לא זקוקה לסיידבאר הזה שיהיה תקוע לי מול העיניים כל הזמן)

  4. אני מסכים עם שרון. בניגוד להרבה פיצ’רים אחרים של ג’ימייל, כאן הם פשוט כפו עלינו את השימוש בו. זה מצחיק כי הפיצ’ר הזה בא לפתור כפייה אחרת של ג’ימייל: שימוש בתגיות במקום בפולדרים.

    למה זה פיצ’ר מיותר? כי אני לא רוצה להשתמש בעכבר. אני מעיף הודעות לתגיות בעזרת קיצורי מקלדת.
    אבל מעז יצא מתוק. לא רק שהעלמתי את כל מאה הלייבלס שלי ב-more, שמתי שם גם את כל הפולדרים שאין לי בהם צורך, כי אני עובר אליהם בעזרת קיצורי מקלדת (Sent mail וכו’).
    עכשיו, כל מה שמופיע על המסך שלי זה ה-inbox, ה-more ואז אנשי הצ’ט שלי. לסיכום, היתה לרגע סכנה שג’ימייל יחרבנו את הכל עם הכפייה הזו (מעשה אופייני ל-apple דווקא), אבל הפעם ניצלנו.

  5. אופן ההודעה היה אגרסיבי ולא נעים.

  6. עד היום לא יצא לי להשתמש בתגיות בג’ימייל, ואני שוקל לעשות את זה.
    הדבר שהכי מטריד אותי הוא התהייה מה יקרה עם התגיות כשאני ארצה לייצא את מאגר ההודעות למסד נתונים חיצוני.

    האם יש אמצעי גיבוי שתומך גם בתגיות, או לפחות יהפוך את התגיות לתיקיות (ובמקרה שיש מייל עם כמה תגיות, במקרה הכי גרוע יתייק את אותו מייל בכמה תיקיות)?

  7. יש לך בעיה עם הקישורים לאתרים של המגיבים. אתה צריך להחליף פעמיים גרש בודד (‘) במרכאות כפולות (“).

  8. סיסלוואה,
    ה”חידוש” של ג’ימייל בנושא התגיות הוא פשוט לקרוא למשהו קיים בשם אחר…. אם תתחבר בממשק POP3 או IMAP אתה תגלה שאלו פשוט תיקיות.

  9. לי יש מסך רחב, ולכן עד היום השתמשתי בשני פיצ’רים נפלאים של ה LAB – צ’אט בבר ימני ותוויות בבר ימני. בשינוי האחרון גוגל ביטלו את הפיצ’ר של תוויות בבר הימני ודחפו אותן במקום לא נוח (לי) לגמרי. נוסף על כך, הם לא עשו התאמה לערכת העיצוב שבחרתי מתוך הערכות שהם מציעים.

    בקיצור, עצבים, עכשיו לך תתרגל.

  10. פינג: חורים ברשת » "חורים" מארח: סיכום ביניים, למקרה שפספסתם את הפוסטים האחרונים

  11. כל העניין פה ובפיטשרים שעוד יבואו עלינו מג’ימייל הוא שהם אט אט ידחפו רק דברים שילכו יד ביד עם וייב. בעצם, ההכרזה על וייב לא מזמן היוותה עבור גוגל כיוון דרך.

אהבתם? תעשו לנו לייק ולא תפספסו אף סיפור מעניין בפייסבוק שלכם
Performance Optimization WordPress Plugins by W3 EDGE
Google Analytics Alternative