Comments on: עתיד ההפצה האישית: בלוגים או לייפסטרים?

By: Dvir Reznik

Dvir Reznik — Sun, 05 Jul 2009 05:26:33 +0000

מסכים איתך בהחלט גל, ועם לואיס גריי ועם ג'רמייה כמובן. לא משנה איזה שירות חברתי חדש ייכנס לעולם, הבסיס צריך להיות הבלוג. הבלוג שלי הוא המותג שלי ועליו אני מבסס את רוב הפעילות שלי ברשת. נכון, טוויטר, פוסטרוס, פרינדפיד ואחרים הם שירותים משלימים טובים, שמספקים מענה לצורך נקודתי (עידכון זריז, העלאת תמונה בשנייה וכו'), אבל אי אפשר לבטא מחשבות ודעות רציניות ב-140 תווים או במייל לפוסטרוס. שירותים חברתיים יבואו ויילכו, אבל הבלוג יישאר שם תמיד, כבסיס לכל הפעילות המקוונת של אדם או ארגון.

האיור שלואיס גריי יצר בפוסט שלו מסביר את זה מצויין:
http://www.louisgray.com/live/2009/06/blogging-...

כמו שחלק מהמגיבים ציינו, התקופה הזאת מבדילה בין הבלוגרים הרציניים שכותבים פוסטים לבין בלוגרים פחות רציניים שרק מעדכנים סטטוס ומיקום..

By: Kedorlaomer

Kedorlaomer — Sat, 04 Jul 2009 02:59:04 +0000

יכול להיות שאני מפספס משהו, או שאני מיזנטרופ בארון, אבל אני באמת לא מבין למה שאני ארצה לדעת על התנהלות חיי היום יום של כל מכרי הדיגיטליים. לא מעניין אותי לדעת כל פעם שמצב רוחכם השתנה, כל פעם שהחלפתם שיר, או כל פעם שהלכתם לשירותים או גרד לכם בעין. לדעתי הסיפור הזה של הלייפסטרים זה פרודייה על web 2.0.

By: ירדן לוינסקי

ירדן לוינסקי — Sat, 04 Jul 2009 00:22:48 +0000

עוד לפני שמתחילים – צריך לזכור שכל סלבריטאי הרשת האלו, והאנשים שמנהלים דיונים על לייפסטרימינג, השקיעו שנים בבניית מותג אינטרנטי באמצעות בלוגים. המותג שלהם לא היה מצליח כל כך באמצעות לייפסטרימינג בלבד, והסיבה היא שבלייפסטרימינג, ובמיוחד בשירותי סטטוסים למיניהם חסר משהו מובהק שדרוש בבניית קהל – וזה מוניטין. מיניטין נבנה לאורך זמן ודורש אפשרות של הסטוריה שמתחזקת את המוניטיןומחזקת אותו. בבלוגים זה פשוט יותר קל לעשות.
אותם מכריזים משתמשים במוניטין שלהם בטענה שהם לא צריכים יותר בלוגים. רוב האנשים באמת לא צריכים בלוגים כי הם לא עוסקים בבניית מותג/מוניטין כשהם פועלים באינטרנט, והסיבה היא שהם מתקשרים עם אנשים שמסתמכים על המוניטין אופליין שלהם.

המסקנה שלי היא שמדובר במדיה שונה, ובשירותים שמספקים צרכים משלימים ולא מנוגדים. לכן גם סטיב רובל וחבריו, יחזרו בשלב מסויים לכתוב טקסטים ארוכים יותר במקום כלשהו, כי זה חשוב למותג/מוניטין.

By: רן

רן — Fri, 03 Jul 2009 23:50:53 +0000

אחד הדברים היותר מעניינים שקראתי

By: טל

טל — Fri, 03 Jul 2009 21:58:56 +0000

כמו שתומר אמר, מדובר בשני מדיומים שונים. כמו שסמס לא הרג את שיחות הטלפון אלא רק חסך לפעמים כמה שיחות מיותרות כך לייף סטירימינג לא יהרוג את הבלוגים.
תומר גם צדק (בכלל הוא די צודק) שזה הוכיח שלא כל אחד צריך בלוג. נכון עבור הרבה אנשים, טויטר ממלא את התפקיד של מקום לכתוב בו אבל זהו מקום שקל לכתוב בו ולכן הרבה מהתוכן הוא תוכן שכל אחד יכול לכתוב.
אני ברב המקרים אעדיף לקרוא משהו שמישהו השקיע מאמץ לכתוב אותו על משהו שהושקעו בו 10 שניות.
אפשר בבוטות להגיד שטוויטר זה לחלשים (אלו שלא מצליחים להשקיע בפוסט שלם) כמובן שזו תהיה הכללה גסה כי ברב המקרים מי שמעניין בבלוג
יעניין גם בטוויטר.
גם לי זה מזכיר את הצ'טים והפורומים של פעם בעובדה שרב הערך נמצא בעצם העובדה שיש שם כרגע הרבה אנשים מעניינים. אם הם יעברו לפלטפורמה החדשה זאת שמאפשרת רק להגיד “אני” עם סימני קריאה, הערך יהיה הרבה יותר קטן.

By: אפרת

אפרת — Fri, 03 Jul 2009 21:28:17 +0000

אני עם תומר. לא מבינה למה בכלל צריך להכריז על מנצח.

ואם כבר אתה בענייני עתידות, אני מזהה מגמה של פיצול: בלוגרים מפצלים את עצמם להרבה אישיויות כשכל אחת מבטאת צד אחר שלהם ופונה לקהל יעד שונה בבלוג שונה. הרבה אנשים מתחילים להחזיק בלוג אישי לצד בלוג מקצועי, בלוג בישול לצד בלוג בענייני טכנולוגיה, ואפילו מיון בתגיות, אפילו תגיות עם רסס שונה לא מספיק להם בשביל ההפרדה.

אין לי הסבר לזה. אולי, כמו בשיווק בתחומים אחרים, יותר קל להתחבר למסר אחד או להציג את עצמך כבעל מסר אחד מאשר להציג את עצמך כבן אדם מורכב ולקוות שעוד מישהו באמת מתעניין בכל הפנים שלך.

By: Gai

Gai — Fri, 03 Jul 2009 21:11:22 +0000

הינה משהו ככתבתי על זה לפני יותר משנה

“עידן הבלוגים נגמר”
http://yellowscreen.co.il/blog/?p=108

הכיוון ברור, נראה לי שהפוסט הזה מנסה להצדיק את הזכות קיום של הבלוג הזה

By: אלעד

אלעד — Fri, 03 Jul 2009 20:27:52 +0000

אין ספק שהלייפסטרימינג הביא הרבה מאוד אנשים לקדמת הבמה, אנשים שבעבר לא היה להם כלל מה לומר ולכן לבלוג שלהם היו קוראים מעטים.
בתור מי שמעולם לא פתח בלוג אך קרא לא מעט בלוגים של אחרים, ולעומת זאת משתמש בלייפסטרימינג בפייסבוק לתקשורת עם חברים קרובים יותר וקרובים פחות, אני חושב שהתגובות פה מראות בדיוק לאן הרוח נושבת:
לבלוגים יש חיים שלא תלויים בלייפסטרימינג כי הם מביאים איתם ערך מוסף. לכותבים רבים שיש הרבה מה להציע אין תחליף ראוי וגם לא נראה לי שצפוי כזה בזמן הקרוב כי הבלוג הוא הפתרון המתאים ביותר עבורם – להגיע לכמה שיותר משתמשים ולומר כמה שיותר.
לאלו שמראש לא היה יותר מדי לתרום למעט הרצון שלהם לשלוח מילים לאינטרנט ולקוות שמישהו יקרא – וזה המקרה עם רב אנשים, לטוב ולרע – הבלוגים היו מין “תחנת ביניים” עד להופעת הלייפסטרימינג. עכשיו הם יכולים לצייץ כמה שהם רוצים והם אפילו לא צריכים לומר משהו חשוב…

By: דן מייז

דן מייז — Fri, 03 Jul 2009 19:41:03 +0000

אני ממש לא מבין איך אפשר לוותר על בלוג לטובת טוויטר ?
נוכחות קבועה שגורמת לאנשים לבוא אליה, לעומת זריקה לחלל האוויר של פרסומות.
זה כמו להחליף חנות מצליחה, במכירות מדלת לדלת.
מי יודע מי זוכר את הפסטה של ביג מאמא היום ?

צריך לשאול מה הערך שאנשים אחרים מקבלים מהעדכונים בפייסבוק או בטוויטר.
התשובה היא לא הרבה - וזה מזכיר נורא את נושא הצ''אטים של פעם, זה היה משעשע אבל לא הביא לשום מקום.

By: נועם

נועם — Fri, 03 Jul 2009 18:35:39 +0000

דיווח מעניין.

התפתחות נוספת שראוי לשים לב אליה היא שהבלוגרים שנשארים פעילים הם אלה שיש להם באמת מה להגיד מעבר לבאתי, נסעתי, הייתי וכו', ומשום זה או ללא קשר לזה, הם נקראים עכשיו יותר. שמים לב אליהם יותר.
הנה אני קורא לאחרונה רק אותך, ועוד איזה 5 בלוגרים. איפה כל ה50 שקראתי לפני שנתיים? הפסיקו לכתוב והתברר שהם היו אכן הפחות מעניינים.

By: יחזקאל

יחזקאל — Fri, 03 Jul 2009 17:53:17 +0000

מסכים לגמרי. כשרק ראיתי את הכותרת רציתי לומר שהפוסט הזה הוא ראיה לכך שלבלוגים יש מקום ששום שורת סטטוס לא יכולה לתפוס, אבל הנה, אמרת זאת בעצמך.

By: תומר ליכטש

תומר ליכטש — Fri, 03 Jul 2009 17:50:05 +0000

למעשה מדובר בשני ממשקים שונים, ובמובן מסויים במדיה שונה, וללא ספק בחוויית משתמש שונה בעליל. גם לצד המעדכן וגם לצד המתעדכן. אני מאמין בסינרגיה בין השניים, במקרה הצורך. לייפסטרימינג הוכיח שלא כל אחד צריך בלוג.