Comments on: שנאת חינם (מלחמת המשובטים)

By: החינם יילך לעיבוד | חורים ברשת

החינם יילך לעיבוד | חורים ברשת — Wed, 18 Nov 2009 11:14:42 +0000

[...] הביקורת של גלדוול (ראו את התייחסותי לביקורת כאן) על ספרו של אנדרסון מופיעה הפסקה הבאה המסבירה את הרקע [...]

By: החומרים מהם מורכבת מצוינות | חורים ברשת

החומרים מהם מורכבת מצוינות | חורים ברשת — Sun, 08 Nov 2009 07:01:36 +0000

[...] לספרי עיון מצליחים אחרים (בהם Free של כריס אנדרסון, אותו גלדוול מבקר): מחבריהם כה להוטים להאיר זווית מסוימת מתעלמים מזוויות [...]

By: אילן

אילן — Thu, 16 Jul 2009 22:53:40 +0000

אפשר להוריד גם קבצי סאונד של הספר (בחינם!)
אני שומע דרך הנייד. נוח מאוד.
http://www.wired.com/techbiz/it/magazine/17-07/mf_freer

By: חורים ברשת » "חורים" מארח: סיכום ביניים, למקרה שפספסתם את הפוסטים האחרונים

Mon, 06 Jul 2009 11:45:52 +0000

[...] מ"תודעה כוזבת" כתב על הביקורות אודות ספרו החדש של כריס אנדרסון Free: The Future of a Radical [...]

By: Shahar

Shahar — Tue, 30 Jun 2009 18:13:55 +0000

גל: הייתי אומר שאצל אנדרסון עיוורון מוסרי הוא כמעט חלק מהשקפת העולם שלו, במובן שאנדרסון עסוק בעיקר בהתפעמות מהטכנולוגיה החדשה ומהדרכים שהיא פותחת עד שהוא נוטה להתעלם משאלות מוסריות עמוקות שחייבות להתלוות להתפתחות הזו.
אצל גלדוול זה יותר נדיר עד כמה ששמתי לב ולכן הופתעתי מאוד בזמנו מהעיוורון המוסרי במאמר מ-2006, אבל לא הייתי מותח ממנו מסקנות בנוגע לגלדוול.

By: גל מור

גל מור — Tue, 30 Jun 2009 17:50:44 +0000

סקירה מרתקת, שחר. האם העיוורון המוסרי הוא של גלדוול או אנדרסון? זה קצת לא ברור מקריאה. אין לי ספק שלא פחות מכפי שיש כאן הבדלי גישה מרתקים שקשה לי לבחור באופן חד משמעי באחת מהן, זה סיפור של מאבקי אגו והם לא פחות מעניינים.

By: Shahar

Shahar — Tue, 30 Jun 2009 10:01:29 +0000

נמרוד: כמו שכבר ציינתי, הרעיונות של אנדרסון ראויים לדיון ביקורתי רציני, אי אפשר להתעלם מקיומו של ה”חינם”. לא רציתי להיכנס לדיון הזה עכשיו, ובכל זאת לא יכולתי להתאפק בנושא ההופעות החיות וההשוואה להרצאות של אנדרסון.
בכל מקרה, כפי שציינת, אני מודאג בעיקר מההשלכות המוסריות (שלאנדרסון יש נטייה מדאיגה להתעלם מהן לחלוטין). התלות הכלכלית של אמן בפטרון שלו היא אולי אחת מהקטנות שבבעיות האלה. מתוך קריאה מתמשכת בכתביו של אנדרסון אני לא אתפלא אם הוא יקבל בהבנה (ואולי בהערצה) חברה שתחלק בחינם סיגריות כדי למכור במחיר מלא את התרופה שלה לסרטן הריאות.

By: נמרוד

נמרוד — Tue, 30 Jun 2009 09:30:13 +0000

בדיוק התייחסתי לנושא שוק המוזיקה שמתבסס על “אלבומים כפרומו להופעות” אצלי בבלוג:

http://tapasntapas.com/?p=493

אמנם המודל הזה מתאים ללא מעט אמנים (ובמיוחד לכל הדינוזאורים, דוגמת הרולינג סטונס, שרווחי המוזיקה המוקלטת שלהם זניחים ביחס להופעות הענק) – אבל הטענה שלי היא שעבור לא מעט אמנים, התבססות על הופעות חיות בלבד היא פשוט לא מודל מתאים – וכאשר כופים על המוזיקה המוקלטת שתשמש אך ורק כמקדם מכירות להופעה, למעשה גוזרים גזר דין מוות על חלק גדול מהמוזיקה בעולם.

מלבד זאת (כמו שכתבתי כבר בתגובות כאן) – למוצר שמשמש כפרומו תמיד יהיה ערך אומנותי נמוך מכזה שעומד בפני עצמו. מימון באמצעות פרסומות רק מחמיר את המצב – מי שרוצה מוצר איכותי שנאמן לצרכניו חייב לשלם עליו בעצמו – אחרת הנאמנות של היוצרים תהיה תמיד לבעל האינטרסים שמממן אותם, יהיה זה פטרון שמעוניין לדחוף את השקפתו הפוליטית או חברה סלולארית שמרוקנת את הסרט/אלבום מתוכנו והופכת אותו לפרסומת חלולה ונוצצת למוצר.

By: תודעה כוזבת » ארכיון הבלוג » גם שם: אני בסינדיקציה

תודעה כוזבת » ארכיון הבלוג » גם שם: אני בסינדיקציה — Tue, 30 Jun 2009 08:27:24 +0000

[...] פוסט ראשון שלי במסגרת חורים ברשת של גל מור (שנפתח לאחרונה לכותבים חיצוניים): על הביקורת הארסית של מלקולם גלדוול על ספרו החדש של כריס אנדרסון (כן, כאילו יש אנשים שקוראים כאן ולא קוראים את חורים ברשת). [...]