עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
חברים ממליצים
ויראלי
“הכותב לא מבין שום דבר”
מאת גל מור פורסם ב- 30.6.2007 בשעה 23:53
יש חברות, כמו בזק או HOT, אשר כל מילת ביקורת עליהן תתקבל בתשואות. מאתגר יותר לכתוב נגד חביבות הקהל, גוגל או אפל, למשל. בכתבה הזו, המבוססת בחלקה על סוכנות הידיעות איי פי, לא טענתי שה-iPhone ייכשל, חלילה, אלא הצבעתי על כמה חסרונות של המכשיר והזכרתי כמה כשלונות עבר של אפל.
כצפוי, רוב הקוראים לא אהבו את הכתבה והתגובות של חלקם דומות לכותרת הקטע הזה. אך עיתונות, בעיני, היא לא רק מה שהקוראים מעוניינים לקרוא אלא גם מידע לא פופולרי שחשוב לדעת. כתבות אפיקורסיות כאלה מצליחות יותר דווקא בגלל שהן לא מיישרות קו עם הקונצנזוס.
אני מאוד בעד תגובות. ברוב הכתבות המתפרסמות בערוץ המחשבים, התגובות הן רב-גוניות והדיון שמתקיים ביניהן לעתים מעניין יותר מהכתבה. אך בתגובות לכתבות שמביאות מידע המנוגד לקונצנזוס כלשהו מתרחש תהליך הפוך, הממחיש את הסכנה הגדולה לחוכמת ההמונים – הומוגניות מחשבתית או אפקט העדר. אם לחצי מיליון אנשים דעות דומות, היתרון שלהם על פני אדם אחד עם דעה שונה הוא כמותי בלבד, לא איכותי.
בחיפוש מהיר ב-Google News התברר כי רוב הדיווחים על השקת ה-iPhone היו נייטרליים או חיוביים. מעטים הזכירו את חסרונות המכשיר או כשלונות העבר.
כתיבה נגד קונצנזוס חמקמקה גם מבחינת ה-SEO של גוגל: מנוע חיפוש מתגמל תכנים אהודים (אם כי הרבה יותר קשה להתבלט – נראה מי יצליח להגיע למקום הראשון בין מאות מאמרים אוהדים ל-iPhone). רק אם הדעה שלך עיצבנה מספיק אנשים חשובים ברשת יש סיכוי להגיע לתוצאות הראשונות.
אך קונצנזוס זה דבר נדיף. חביבי המבקרים והקהל היום עלולים להפוך לכישלונות של מחר, ואו אז עדת המעריצים תתפזר, מעטים מהם יישארו מזוהים ורובם מגיבים אנונימיים, שלא נטלו אחריות על דבריהם. >
"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900


חתולים שמדברים אנגלית: חתולונובלה כובשת את יוטיוב (וידאו)





אתה עושה דבר חמור יותר מיציאה נגד הקונצנזוס. אתה כותב ביקורת מאוזנת.
לא מתלהב ולא מתלהם. איזה מין עיתונאי אתה?
פינג: מאבד תמלילים - הגלוב » ארכיון » חלאס עם ההייפ!
כמי שקרא את הכתבה (ואת התגובות שאחריה), הייתי שמח לציין שתי גובות עיקריות:
* מה עם הפשלה של “ליסה” (שקדמה למקינטוש)
* ההתייחסות בסוף ל iMac. מחשב זה הוא בין הנמכרים ביותר מבין המוצרים של אפל, וכן, יש הרבה שהיו מעוניינים לקנות אותו – גם אני הייתי שמח למחשב שיהיה רק מסך רחב במקום הקופסה הגדולה ושלל הכבלים שמתלווה אליה.
למרבה הצער, בשל ניסוחן הבהמי והפוגעני של הטענות, הן הולכות לאיבוד (ועל זה כבר אמרו חכמים שכדאי לענות לגופו של הכתוב ולא לגופו של הבותב…)
היי דוד. ליסה אמנם נכשלה, אך גם ה-Apple III. הכתבה לא ניסתה לציין את כל הכישלונות של אפל אלא רק כמה מהם. לגבי ה-iMac, נכון שהוא בין המוצרים הנמכרים של אפל, אך מה חלקו בקרב כלל המחשבים בעולם. האם אפשר להשוותו להצלחה של iPod? מטרת הביקורת היא לאתגר ולהציע לקורא נקודות נוספות למחשבה. הוא יכול לקבל אותה במלואה, רק חלקים ממנה או לדחות אותה על הסף. העניין הוא שחלק מהקוראים ננעלים מראש לכל דבר ביקורת. חוסר הסובלנות שלהם והתגובות האלימות גורמים להם להתנהג כמו אספסוף נבער ולא כמו אנשים תבוניים
כשהקונצנזוס יעלם והכל ישנו דעה, הם לעולם לא יזכרו שאתה כתבת את הדברים.
כולם יוכיחו באותות ובמופתים שהם הם היחידים שחזו שרק כך ולא אחרת. שהם היחידים שידעו את האמת וניסו (לשוא) להפיץ אותה ברבים…
ככה זה תמיד.
או כמו שאריאל זילבר אומר -
“מה שכאן בטוח באופן מחודד כולם פה גאונים בדיעבד…”
נכון להיפך, ולכן, כמו שנאמר, לא מעוקצם ולא מדובשם.