עדכונים במייל

פוסטים אחרונים מהבלוג

ויראלי

default icon

משרד הקליטה מציג: קמפיין שיורד על יורדים (וידאו)

אהבתם את הפוסט?

משרד הקליטה יצא בקמפיין יוטיוב להחזרת מהגרים ישראלים לארץ שמספק להם את כל הסיבות להישאר במקומם. אילו הייתי מהגר (למעט משחק המילים המתבקש בכותרת אני מסרב להשתמש במונח הקלוקל “יורד” כאילו שאנחנו נמצאים על פסגת האולימפוס) התחושה שלי ביחס לסרטונים האלה תהיה ניכור, זלזול והפנמה שלמדינתי לשעבר לא נותרו הצעות אטרקטיביות משלה והיא נאלצת להיעזר במניפולציות רגשיות עלובות.

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

בתשדיר הראשון ילד קורא באנגלית לאביו Daddy. האב לא עונה ורק כאשר הילד לוחש את מילת הקסם “אבא” האב מתעורר. אילו היו מוסיפים דמעות מזויפות שיזלגו על לחיי האב אי אפשר לשלול על הסף זכייה באוסקר.

בתשדיר השני סב וסתבא מנהלים שיחת וידאו בסקייפ בין הורים וילדתם אשר בחו”ל. בישראל חוגגים את חנוכה וחנוכייה עטורת נרות בוערים באור נגוהות בביתם של הסבים. מנגד, שלג מקפיא את הרחוב האמריקני ואת לבבות הערלים. הסבתא שואלת את נכדתה “איזה חג היום, את יודעת?” והיא עונה “כריסמס”. הסב והסבתא מביטים זה בזה כאומרים האם לשם כך שרדנו את השואה?

בתשדיר השלישי נראה זוג צעיר שחזר לביתו מאחר ודפנה לא רוצה ללכת למסיבה. בן זוגה (שאמור להיות לא ישראלי אך המבטא מסגיר את ישראליותו. מגבלות תקציב, אתם יודעים) חושב שהיא בעניין של רומנטיקה בשל הנרות המאירים את הדירה החשוכה והמוזיקה החרישית. ואילו היא בוהה בבאנר “יזכור” ב-ynet (היא קוראת ynet בשביל הפרסומות). שלוש הפרסומות מסתיימות בכיתוב: “הם תמיד יישארו ישראלים…עזרו להם לחזור לארץ”.

יוצרי הסרטון מתקשים להבין אמת פשוטה כי אהבה מבטאת קשר רגשי עמוק שחוצה גבולות שפה ומיקום. עברית אינה השפה היחידה המדוברת אפילו בישראל בה יש ילדים שקוראים לאביהם דדי, פאפא, פאדרה ופופס ויש מי שקורא לאביו “אבא” גם הרחק מישראל. התנשאות על אנשים שבחרו בדרך מסוימת וניסיון לגרום להם ייסורי מוצפן אינה יוצרת הזדהות.

ראו גם: iS.REAL – ההסבריאליטי הראשונה של ישראל

הניסיון לעורר ביהודים מורא מפני התבוללות בתשדיר הכריסמס מתעלם מהעובדה שחילונים רבים מדירים רגליהם מבתי הכנסת בארץ בשל הממסד האורתודוכסי והכפייה הדתית ודווקא בארה”ב בה פורחות התנועה הרפורמית, המסורתית ואלטרנטיביות דתיות אחרות, יהודים מרגישים נח יותר להתקרב אל הדת.

ואילו בתשדיר האחרון דפנה מתגוררת בדירה די קולית בלב מנהטן. החיים שלה נראים טובים ואם פעם בשנה היא בוהה בבאנר “יזכור” מוטב לה לעשות את זה מלופט במנהטן מאשר בדירת שיכון בחולון. תתעוררו, אנחנו חיים במאה ה-21, בעולם גלובלי בו פרושה רשת כלל עולמית ואפשר להיזכר בכל מקום.

כפי שמיטב לאבחן ישראלי תושב קנדה, השימוש בהפחדה כאמצעי לעידוד חזרה לארץ הוא פתטי. סביר להניח שהישראלים שבחרו לעזוב את הארץ עשו זאת לאחר ששקלו את האפשרויות שעמדו בפניהם והם מוכנים לשלם את המחיר של הניתוק התרבותי. המחשבה שאם תנופפו מולם בכמה מניפולציות רגשיות הם ישברו ויחזרו מעליבה את האינטליגנציה. במקום לדבר לרגש אפשר לדבר לשכל: להציע להם אלטרנטיבה אמיתית בישראל: ביטחון תעסוקתי, אלטרנטיבה בחינוך, ביטחון אישי, הטבות מס וכו’. העובדה שבחרתם בקו קריאטיבי כה ירוד עלולה לגרום למהגרים לחשוב שאין לכם מה להציע להם.

image

תגיות: , , , , , , , , ,


מאת: גל מור

גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

  1. פשוט קראת את מחשבותיי. קמפיין עלוב ונמוך.

  2. פתאטי אולי להחזיר לכאן מי שלא רוצה, אבל הסרטים טובים, אצלי לפחות הם השאירו איזה חלל בלב מהמחשבה לאבד את הזהות הישראלית והיהודית.

  3. לא יכלתי לנסח את זה יותר טוב… קמפיין עלוב, עם ניסיון למניפולציה זולה.
    אולי במקום להראות למה זה רע להיות שם, שיראו למה שווה לחיות פה (או שאולי הם לא מצאו סיבות אז הלו על הפיתרון הקל והמגוכח).

  4. בתור עובדת מדינה בחו”ל אני יכולה לומר שממש אין סיבה לחזור…
    אולי כשיהיה לאן נשקול את זה. עד אז, הילדים יגדלו עם המורשת שנחנך אותם ולא בשטחי מדינת ישראל…

  5. בכלל לא הבנתם את הסרטים. מה שהבנתם – זה היה ה”פשט”. המסר הרבה יותר נוראי: אם תהגרו לחו”ל – תהפכו לאדם שאינו מסוגל לתקשר עם סביבתו הקרובה. אם לא – קשה להבין איך משפט פשוט כמו “היום יום הזיכרון בישראל ואין לי מצברוח” לא יכול להיאמר ע”י מישהי שבן זוגה הוא כביכול לא-ישראלי; וכו’.

  6. סליחה שאני קורה לכול הישראלים המגיבים מטומטמים. אבל, בתור 1 שחי בחו”ל ושופט השכם והערב את התנהגות ממשלת ישראל ליושביה, אני חושב שהקמפיין מיועד לישראלים שגרים בארץ וחולמים על חו”ל. כן, כמו שהיזכירו כאן כבר , קמפיין הפחדה. זה אמור לצקת תוכן ותקווה לחיים מלאי חשש פחד וחוסר יכולת לראות מוצא מבעיות קיומיות.
    מעבר לכך היהודיות הדתית הימנית נשפכת כמים שקופים לאורך כל הקמפיין, שהרי לא קוראים לאוכלוסיה הערבית בעלת האזרחות הישראלית שירדה לחזור… בידיוק כמו שערבי שהתחתן עם שווצרית בישראל אין לה זכאות ללימודי עיברית באולפן בניגוד לזוג דומה עם צלע יהודית.
    מה אגיד לכם עם כל הגאווה שישראל היא המדינה הדמוקראטית במזרח התיכון, יש עוד לאן לשאוף.

  7. אין מה לומר. פשוט מדכא.

  8. אני מתפלא פה על כל התגובות. הקמפיין הוא מאוד אפקטיבי לאולו שירדו מהארץ ולא ברחו ממנה. רוב אלו שעזבו את ישראל בגלל פרנסה וכדומה ולא מתוך שנאת הארץ לרוב, לפחות במחשבה רוצים לחזור לארץ מתישהו. הסרטונים האלו לא מעוררים אצלי פחד כי הם המציאות שאני חי בה. ארה”ב ככל שתהיה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות לעולם לא תהיה המולדת שלי, אבל בשביל ילדיי כנראה שכן. זה לא מפחיד אותי אלא מעציב אותי אבל נכון לעכשיו זאת מציאות החיים שלי ואני לא אקום ואעזוב מחר כי זה פשוט לא אפשרי מחינת ההתחיביות שלי לעבודה והסביבה בה חיים ילדיי. הקמפיין הזה אפקטיבי במובן שהוא גורם לך לעצור רגע ולחשוב על חייך – דבר לא מובן מאליו באמריקה…

  9. אני באמת לא מבין את הכותב.

    ראשית, ברור כי הסרטון לא מכוון ישירות אל הישראלים הנמצאים בחו”ל (רמז ראשון – “הם” תמיד יהיו ישראלים, לא “אתם”, “הם”)

    הקמפיין מיועד לבני משפחה של ישראלים שעזבו את הארץ.

    שנית, איזו זיקה לישראליות תהיה לדור שני בארצות הברית?

    לא אבל אתם צודקים, הכי פשוט זה להשקיע עוד מיליארדים בחינוך, תשתיות, ורווחה. רעיון יותר פשוט- תנו מיליון שקל לכל משפחה שחוזרת לארץ.

    משרד העליה לא אמון על החינוך/התשתיות/הרווחה.. לכן אין סיבה שהוא יטפל בהם.
    אבל צודקים, “בעולם גלובלי בו פרושה רשת כלל עולמית ואפשר להיזכר בכל מקום.”..

  10. תמיד אמרתי לחברי,עלייה לישראל משולה לתרמית פונזי.

  11. הקמפיין מצוין, הבעיה היא המדינה שלנו שממשיכה להיות מנוהלת ע”י צוות אטום של סוציומטים שדוהרים לעבר קצהו של צוק אל תוך תהום. ולא אין לי ביקורת על היות הממשלה ימנית, להיפך רב העם הביע את ימניותו והעולם לא מקבל זאת כמו שאנו לא מקבלים את החמאס כבחירתם של הפלסטינים. לו המדינה היתה עוברת לבחירות ישירות, ונבחרי העם באמת היו מחוייבים לשרת את הרב העובד והתורם ולא את המיעוט הגדל של הפרזיטים והאויבים החיים בתוכנו, דואגת לניצולי שואה באמת ולא מחכה שישארו שלושה מהם וליזרוק להם פת לחם, ולו היו נלחמים בטרור באמת ולא משחקים בירי יקר של טילים יקרים לפגוע בקסאם שמשוגר אלינו ושמתישים אותנו כלכלית ורק מעודדים את האויב והיו פוגעים באמת באויב ולוחצים באמת על החזרת השטחים למי שמהם הם נכבשו במקום להקים מדינת טרור בתוך תוכנו..ואולי על הדרך גם היו משקיעים בעידוד התחרות ופיקוח על יוקר המחיה לא היינו זקוקים לקמפיינים שמנגנים על מה שברור לכל יורד. כולם היו חוזרים והמונים אחרים היו משוועים לבא לגור בארץ. אבל את ביבי ליבני וברק מעניין רק לשמור על שיטת הבחירות ההרסנית הקיימת שמעודדת את התדרדרותנו אל פי פחת.

  12. זה לא פרסומת ליורדים
    זה פרסומת לקרובים של היורדים.

  13. אני גדלתי בבית ישראלי ואמריקאי, ביליתי את רוב הילדות שלי בקיבוץ, אבל חיינו גם בארצות הברית, האחים שלי ואני מדברים את שתי השפות בבית, וכשאני קוראת לאבא שלי-Dad, הוא עדיין עונה לי. זה מצמרר לשמוע אנשים מדברים על הישראלי הטהור, “בלי המבטא”, כמו שאחת פה כתבה. אני לא יודעת איפה זה ממקם את אמא שלי, אמריקאית שחיה בארץ רוב חייה. היא מדברת עברית עם מבטא, בדיוק כמו סבא שלי שבא מגרמניה וסבתא שלי שהגיעה מצ’כיה. בעלי ואני חיים עכשיו בארה”ב, ומי יודע אם נחזור או לא, אבל נדמה שכך או כך, כנראה שאני לא אעמוד בסטנדרט של הישראלי הטהור שהם מציגים… והקמפיין הזה מעניין כי הוא מתמצת את מה שמפריע לי כבר שנים בארץ- חוסר הקבלה של השונה, אפילו בתוך עצמנו. ודבר אחרון, (מבטיחה), זה לא משנה איך יקראו לך בבית שלך, כל עוד מישהו אוהב אותך מספיק כדי לקרוא לך.

  14. פינג: ואם לכנסת היו גלגלים? «

אהבתם? תעשו לנו לייק ולא תפספסו אף סיפור מעניין בפייסבוק שלכם
Performance Optimization WordPress Plugins by W3 EDGE
Google Analytics Alternative