האם טוויטר מרכז עוצמה רבה מדי?
מפגינה צעירה מוטלת על הרצפה. דם ניגר מפיה. היא מתה. התמונות אילמות – פס הקול מחריש אוזניים. המראות שזרמו בסוף השבוע מטהרן, שיראז, איספהאן וערים נוספות באיראן מכאיבים, מכוננים, עוצרי נשימה. 
תמונה מאת Roozbeh Rokni ברישיון Creative Commons
רגעי העימות צולמו במצלמות דיגיטליות וטלפונים ניידים והופצו ברשת על אף האיפול התקשורתי שניסה להטיל המשטר.
לא רק משטר האייתולות ספג מפח נפש. ההתקוממות באיראן היא גם הניצחון הגדול של המדיה החברתית אי פעם. דווקא בדף הפרופיל האישי שלו בפייסבוק הכריז מועמד האופוזיציה מוסוואי על כך שהוא מוכן למות מות קדושים אם ייעצר.
ב-CNN משתדלים להזכיר את Twitter בתדירות גבוהה מאוד. ברשת הטלוויזיה של טד טרנר כבר יודעים שהובסו. משתמשי טוויטר היו הראשונים להציב בפני CNN את מראת הכישלון, לאחר שצופים פתחו את הטלוויזיה בציפייה לראות דיווחים שוטפים מהאירועים וראו את התוכנית של לארי קינג.
בכירי הרשת טענו בצדק כי סיקרו את המשבר האיראני טוב יותר מכל המתחרות. ואמנם, CNN לא הפסידה בדיווח ל-NBC, CBS, ABC, פוקס ניוז או כל רשת אחרת. שידורי המחאה מופצים ב-YouTube, ב-Flickr וב-Twitter (האחרון ריכז את הדיווחים מכל המקורות הרלוונטיים והוסיף עדויות אותנטיות של מפגינים מהשטח) וכל מה שנותר לכלי התקשורת המסורתיים הוא לחזור אחריהם כהד.
עדיין, מספרית יותר אנשים מבקרים באתר של CNN מאשר בטוויטר, אך המגמה היא שאמורה להדאיג. אתרי ה-Web 2.0 הפכו כלי דיווח מאוד יעילים במעקב אחר החדשות באיראן. האיראנים הצעירים השתמשו ברשת כדי להכריז “אנחנו רוצים להיות חופשיים” וגולשים ברחבי העולם מזדהים איתם באמצעות הוספת רקע ירקרק לתמונות הפרופיל שלהם ברשתות חברתיות.
רב השיח הזה מתנהל ישירות בין אנשים, ללא תיווך של רשתות תקשורת או ממשלות.
הימים האלה עשויים לבשר על נצחונה הגדול של העיתונות 2.0 על פני העיתונות המסורתית או לפחות לרמז לנו כי לעיתונות המקצוענית לא יהיה בעתיד כל יתרון יחסי בתחום הדיווח. כדי לשרוד עליה להתמקד בפרשנות ובהנגשת המידע מכל המקורות לקוראים.
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
21.06.2009 בשעה 22:32
פעם קשבינו היה מדבר עם קשביהם, והמידע היה זולג לאט לאט.
היום הקהל שלהם מדבר ישירות עם הקהל שלנו. לא צריך רשיון חובב רדיו כדי לשדר או לקלוט, ולא צריך ציוד של אלפי שקלים. אפילו לא צריך לדעת מורס.
מצד שני, זה שהמידע זמין לא אומר שהחדשות זמינות. זה שזה במקרה עובד במקרה אחד ספציפי לא אומר שזה מתאים לכל מקרה בעולם.
שחר
21.06.2009 בשעה 23:12
הדבר שחסר למסה הקריטית של המשתמשים המדווחים והממחזרים דיווחים בטוויטר זאת האמינות של הדיווחים בתקשורת הממוסדת.
אם קריסטיאן אמאנפור תדווח משהו שהוא לא מאומת, היא תסייג את דבריה. אם 0mid007 ידווח משהו שהוא לא מאומת, הוא יוסיף את הכיתוב uncnfrmd אבל החל מכאן אנחנו נתחיל לקבל מיחזור של מיחזור. כמו בכל מצב של הרבה מדווחים ומעט מידע, ההבדל העיקרי יהיה בכך שב CNN ישדרו מידע שהם, כרשת בעלת מוניטין, מוכנים לפרוץ עימו לשידור ובטוויטר יצייצו כל דבר ויחייבו אותו הצופים לבחון את מידת האמינות, לא רק של כל דיווח אלא גם של כל מי ששלח אותו.
21.06.2009 בשעה 23:19
לעיתונות המקצועית יש ייתרון אחד בתחום הדיווח – אתה יודע מי מדווח, הוא מתחייב מולך לאתיקה מסויימת, ויש לו משאבים חומריים על מנת לאסוף את התמונה הגדולה, ולא לדווח רק את מה ששתי עיניו רואות. לא שאין מניעים מפוקפקים ומידע מגמתי בשפע בעיתונות המקצועית, אבל לפחות יש ציפיה לשמירה על סטנדרד מסויים – ביום שיתברר שזהותו של מצייץ פופולרי בדויה, והוא בעצם דיווח מטהרן מביתו בלונדון, לא תראה התנצלות ענק על ההומפייג' של טויטר, כמו שעשו הניו יורק טיימס בפרשת ג'יסון בלייר.
וגם בלוגר/צייצן ישר לחלוטין יכול להביא רק את המידע שעומד לפניו – המידע מרחובות טהרן הוא אולי מרתק, אבל חשוב לא פחות המידע על מה שקורה מאחורי הקלעים – וכדי להגיע למידע הזה צריך לרוב כסף, אמצעים ואורך רוח – וגם מישהו שאינו באחד מצידי המתרס כדי להרכיב את התמונה.
דרך אגב, ההתבטאות של מוסאווי, שציטטת, המדברת על “מות קדושים” מעידה שוב שההבדל האידיאולוגי בין הצדדים הלוחמים ברחובות טהרן קטן ממה שהעיתונות מנסה לשדר.
22.06.2009 בשעה 10:55
אתה ממשיך בעין השביעית וכותב
“אין ישות מקוונת שמילאה תפקיד כה חשוב במאורעות פוליטיים אי-פעם”
לדעתי, הסגרת מתנגדי השלטון בסין בזמנו ע”י גוגל ויאהו
היה מסוכן הרבה יותר וריכז כוח דווקא אצל חברות האינטרנט,
ולא אצל ההמונים. וניצול כזה של כוח הוא הרבה יותר הרסני עבור הכלל.
התהיות שאתה מעלה על מדיניות חברה כמו טויטר בעיתות כאלו, מעוררות הרבה שאלות..
יקח לי זמן לחשוב על זה
ותוריד את הפאביקון הזה! אני חושב שהשוא”ש ממשיך לטעון את העמוד כל הזמן..
30.06.2009 בשעה 12:12
התפקיד של עיתונות מתחלק בין לאסוף את המידע, לעבד אותו ולהפיץ אותו הלאה. נכון שהרשת מאפשרת, במידה מסויימת, לחתוך את פערי התיווך, אבל המהפכה הזאת היא… מנופחת. גם לפני כמה שנים יכול היה אזרח פרטי, אם ממש היה רוצה בכך, לעשות מנוי לשירותי ידיעות ועיתונות בנ”ל, שהיוו חלק גדול מהמקורות שעיתונים נשענו עליהם. זה יהיה יומרני לחשוב שמערכת חדשות יכולה לכסות בכוחות עצמה את כל העולם – בשביל זה יש סוכנויות ידיעות. אז נכון – קל יותר לקבץ את המידע, אבל זה רק הופך את האחריות לעיבוד שלו לגדולה יותר. בעניין ההפצה – יקח הרבה מאוד זמן עד שההורים שלי יצרכו את החדשות שלהם מטוויטר.