מה הסטייה הטכנולוגית שלכם?

קמתי השכם בבוקר ושמתי פעמי (פעמי רכבת ישראל ליתר דיוק) אל עבר אוניברסיטת בן גוריון בנגב (וכי יש אוניברסיטת בן גוריון במקום אחר?), בהזמנת קבוצה של סטודנטים הלומדים לתואר שני בשיווק, שביקשו ממני להרצות על טוויטר.

טוויטר מוקצה מחמת מיאוס על ידי רבים שלא נמצא שם. זר לא יבין וכו’. אני לא מתכוון להרבות במילים בעניין הזה אלה רק לומר שערכתי ניסוי מעניין בשיח טוויטרי בהרצאה. ראשית, הודעתי שלא מדובר בהרצאה אלא ב-un-lecture, שיחה-הרצאה בהשתתפות הקהל. יש פרדוקס מסוים בהרצאה על טוויטר כאשר כל הבמה עומדת לרשות המרצה וכל השאר הם מאזינים פסיביים שלכל היותר ישאלו שאלות בסוף. קצת מזכיר כתבה שבסופה שובל של תגובות.

כדי לדמות את ההרצאה לשיח טוויטרי הגבלתי כל אמירה שלי ל-140 והודעתי לסטודנטים שיש להם אפשרות לא להגיב כלל, להגיב ב-RE, ליזום הודעה חדשה, לעשות Retweet או לשלוח DM – הודעה פרטית רק אלי או לאדם אחר בקהל. כשלון הניסוי לא אמור להפתיע במיוחד – במציאות, כאשר אין מגבלות על השיח, אנחנו שואפים לדבר בחופשיות. מה שאולי מעניין יותר הוא האופן בו אנו מתמסרים למגבלות האלה (שאף הן אינן טכנולוגיות אלא תלויות אפיון) בטוויטר.

יש משהו מעט פשיסטי באפיון מנשקים. אי אפשר להכריח משתמשים להתרגל למנשק לא אטרקטיבי, אך אם המנשק פורט על נים התמכרותי אצל המשתמשים שלכם תגרמו להם להידבק ולהדביק אחרים בהתלהבותם.

אפרופו התמכרות, שיחות עם אנשים בימים האחרונים חיזקו את החשד הראשוני: לכל גיק יש סטייה. אחת הסטיות שלי היא Gmail Driving – בדיקת Gmail תוך כדי נהיגה (רק ברמזורים אדומים!) במחשב נייד עם מודם סלולרי. אני יודע. זו התמכרות שבסופה מוות ודאי תוך 60-70 שנים לפי התוכניות שלי. אחרי שפרקתי את העניין הזה מעל החזה חשוב לי לדעת – מה הסטייה הטכנולוגית שלכם? קדימה, אני רוצה את כל הפרטים העסיסיים ולא לחסוך דבר.

>

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: Gmail, Twitter, גוגל