עקבו אחרי חורימבה

Twitter RSS חורים גם באייפון

עדכונים במייל

פוסטים אחרונים מהבלוג

חברים ממליצים

ויראלי

default icon

האם עידן החובבנות פוגע בתרבות?

אהבתם את הפוסט?

ספרו החדש של אנדרו קין, cult of the amateur (“פולחן החובבנות”), מעורר בשבועות האחרונים מיני-שערוריה בבלוגוספירה, בעיקר בגלל שהמאשים הפעם אינו חבר בממסד ישן המאוים על ידי האינטרנט.

קין, יזם היי טק בריטי בן 47, טוען כי כתיבה חובבנית בבלוגים, קטעי וידאו לא מקצועיים ב-YouTube, תמונות של צלמים חובבים ב-Flickr וכו’ – כל אלה פוגעים באבני היסוד של התרבות.

“מיליוני קופים (מזל שלא זבובים…) יוצרים יערות דיגיטליים של בינוניות”, כותב קין בספרו. חלקם מפיצים רכילות ושמועות לא מבוססות, אחרים הם אינטלקטואלים קלפטומנים העוסקים באמנות ההעתקה והדבקה או גנבים דיגיטליים של קבצים.

קין קורא לאזן את כוחה של הרשת כאמצעי פרסום מיידי בצורך של החברה כי הגולשים ישאו באחריות (accountability) על התכנים שהם מפרסמים. אחד ממקורות ההשראה של קין הוא הפילוסוף הגרמני יורגן האברמס, שאמר ב-2006: “בזכות האינטרנט גדל שיוויון הזכויות אך אנו משלמים מחיר בדמות הגישה המבוזרת לתכנים לא ערוכים. קולם של האינטלקטואלים הולך ונחלש במדיום הזה”.

אפשר לפטור את גישתו של קין כמיושנת, אך דווקא בגלל שקולות כאלה מתמעטים, ראוי לתהות למה במדיה אולטרה-דמוקרטית כמו האינטרנט כל תוכן גולשים נחשב אוטומטי “צעיר”, “מגניב” ו”מבטיח”. בפארפראזה על הטלוויזיה, יש ברשת 70 מיליון בלוגים אבל מעט מאוד מהם ראויים לקריאה. וכמה מקטעי הווידאו ב-Youtube או באתרים הישראלים פליקס והיפ ראויים למאכל אדם?

למען האמת, הכלים הנוכחיים לא מוצלחים במיוחד בזיקוק התכנים האיכותיים או המעניינים מכל הרעש הלבן מסביב, ורוב הזמן אנחנו ניזונים מג’אנק פוד רוחני ברשת שרק השלטוט האקראי בטלוויזיה גרוע ממנו. אבל קין טועה לחלוטין בסיפא.

איכות היא לא מילה גסה וכשרון וכישורים הם המפתח להצלחה גם ברשת. האינטרנט לא מבטל את ההיררכיות אך מעביר את הדגש מיוצר התוכן לתוכן עצמו ובכך מרחיב את מעגלי השתתפות ביצירת התכנים. לדוגמה, התכנים הכי פופולריים ברשתות שיתוף קבצים הם שירים, סדרות וסרטים של יוצרים מקצוענים. הבלוגים הנקראים ביותר הם של עיתונאים או כותבים מוכשרים שלא עוסקים בכתיבה לפרנסתם.

אך בניגוד לעבר, “המקצוענים” לא נהנים עוד מהגמוניה בערוצי ההפצה. העולם השטוח מאפשר לחובבים להתחרות בהם בעלויות נמוכות, והתחרות הזו, בסופו של דבר, עושה טוב לכולם. >

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: , ,


מאת: גל מור

גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

  1. מהצד השני מתרחשת תופעה אחרת – החובבנים המקצוענים. שגם אליהם יש לתת את הדעת מאחר והידע וההיכרות שלהם עם התחום עמוק הרבה יותר מאשר המקצוענים העוסקים בתחום. בדוח הורייזון דיברו על כך שיש לתת את הדעת למומחים הללו. והם אלה שגם זוכים לפופולאריות לא קנה בדיוק כמו ה”מוכרים” בתחום.

  2. גל, אני יודע שאתה מעריך את דוק סרלס. אדם עדין בדרך כלל. דוק טוען שקין הוא טרול. וכל דיון על הספר שלו הוא “האכלת טרולים”.

    http://doc.weblogs.com/2007/06/07#whyImNotKeenOnKeen

  3. חנן, אני לא מקבל את הנימוק הזה. מבלי להתעלם מהאפשרות הסבירה כי קין כתב את הדברים למטרת פרובוקציה, אין סיבה להתעלם מהטיעונים שחלקם מצדיקים דיון.

  4. זה נראה לי יותר כמו עניין של התאמה מחשבתית. האם אתה מייחס חשיבות זהה למאמר מדעי מנומק שהתפרסם ב-Nature ולשיחה אקראית עם מישהו שפגשת ברחוב? האם אתה דורש מאותו עובר אורח שתהיה לו accountability לכל מה שהוא אומר לך?
    זה מזכיר לי את הויכוחים על הטוקבקים. טוקבק הוא רק טוקבק, הוא לא ערך באנציקלופדיה בריטניקה, ויש להתייחס אליו בהתאם. הדרך הנכונה, לדעתי, היא לייחס לכל מקור מידע חשיבות בהתאם לאמינות שלו; לא לפסול קטגורית ולא לאשר קטגורית.

  5. אני חושבת שמה שמשתנה כאן זה האופן בו אנחנו שופטים תכנים. אנחנו ךלא בעידן של מקוריות בכלל, מקוריות ועניין יישפטו לפי אותנטיות ביחס לחוויה האישית של היוזר. כשאנחנו יוצרים וידיאו שתל חיבוקים חינם אנחנו רקחובבנים שמחקים את המחבק המקורי אבל אנחנו מוסיפים ערך לסיפור המתפשט ולקליפ החובבני שלנו יש ערך כביטוי לחוויה שלנו. אני קוראת בעיקר בלוגים של חברים שלי וכמה אנשים שאני מעריכה את דעתם על דברים. אני קוראת חבירם שלי גם כשהם כותבים שטויות בעיני אחרים כי חשוב לי מה עובר עליהם. זה קריטריון אחר לשיפוט ולכן אין פה פגיעה בתרבות יש פה טוויסט של התרבות. גם בשנות ה-50 על הטלוויזיה התבכיינו על פגיעה בתרבות. הם צדקו. מצד שני המשמעות של תרבות השתנתה פשוט.

  6. אמנם ישנה ירידה ברמה עקב כתיבת בלוגים. אך מצד שני – כל סופר לא החל דרכו “כמקצועי”… רק לאחר זמן, ולפעמים אפילו אחרי מותו, נתגלה ערכו והוא הוערך “כמקצועי”.
    לכן יש להתייחס לבלוגים כעוד צורה של בסיס שממנו יתפתח מי שמתאים עד שיהיה “מקצועי”.

  7. המציאות השתנתה. עידן הצפת המידע הגיע והוא עובדה מוגמרת. הפלורליזם האינטרנטי מאפשר למיליוני קולות להשמע, ובלבד שיהיה להם מחשב ויכולת התבטאות מינימלית. זה רק אומר שיש יותר רעש לבן שם בחוץ, וזאת הבעיה היחידה. זאת צרה קטנה, מצד שני, ממש כמו מאות המגזינים שאנחנו לא טורחים לקרוא ומאות ערוצי הכבלים שאנחנו לא טורחים לצפות בהם.
    כחובב תרבות שוליים אני ממילא לא סומך על תרבות המיינסטרים לייצר הרבה מעבר לעניין אנתרופולוגי בסיסי. מאותה סיבה אני לא נכנס אל YouTube ומחפש סרטוני איכות, כי אני לא מצפה למצוא אותם שם. האינטרנט מהר הפך להיות מאקרוקוסמוס, והוא רק גדל עם הזמן. באינקרמנטים כאלה, לנו זה כבר לא משנה הרבה.

  8. פינג: המרתף » פוסטים » כמה כסף עושים, באינטרנטס הזה?

  9. פינג: חורים ברשת » ארכיון » עידן היישומים החברתיים

  10. פינג: חורים ברשת » עמוד הבית » התעוררו והריחו את הקפה

Performance Optimization WordPress Plugins by W3 EDGE
Google Analytics Alternative