חורים ברשת

הידיעה על אישור בקריאה טרומית של הצעת החוק המאפשרת לכל מועצה מקומית לאסור על קיום מצעדי גאווה זכתה לחשיפה תקשורתית בולטת יותר ביחס לידיעה על אישור הצעת חוק 892 בקריאה טרומית בחודש פברואר. ולא בצדק, ההשלכות של הצעה 892 חמורות יותר.

אני לא מקל ראש בפגיעה בחופש הביטוי גם במקרה של הצעת החוק שהתקבלה היום. בניגוד ל-20 חברי הכנסת שתמכו בהצעה 892, שהיו מכל קצוות הקשת הפוליטית, בהצעה היום תמכו בעיקר חברי כנסת מהימין וקדימה. שלא במפתיע, אחד מיוזמי הצעת החוק החדשה הוא ח”כ אמנון כהן מש”ס. כן, אותו אמנון כהן שיזם את הצעת חוק 892.

הרוח הכללית המנשבת משתי הצעות החוק היא זהה – משב לא נעים בכלל של דיכוי ושמרנות קנאית. לא צריך להיות חובב פורנו כדי להבין שהצעת חוק 892 לא תעצור רק באתרי סקס, ואין חובה להיות הומוסקסואלים או לסביות כדי להבין שהכוחות השמרנים לא ימנעו רק אלה החובבים את בני מינם לצעוד. הרוח הזו היא רוח חשוכה ומיושנת, אך כוחה לא מבוטל, ויעידו 40 חברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק היום.

יש גם חדשות טובות: קרין ברזילי-נהון כתבה לי שח”כ גדעון סער (ליכוד) התחייב להצביע נגד הצעת החוק 892 בוועדת הכלכלה.