חורים ברשת

ח”כ משה כחלון הכחיש בתוקף באוזני אהוד קינן את השמועה שנפוצה בימים האחרונים, לפיה הוא נסוג בו מהחלטתו להתנגד להצעת החוק. אפשר לקוות ולהאמין שהוא לא ירשה לעצמו לזגזג בעניין הזה. במקביל, בוועדת המדע התעוררו ואנשי המדע מנסים להעביר את ההצעה לדיון משותף עם ועדת הכלכלה. באופן תיאורטי הרכב חברי הכנסת בוועדת המדע נוח ידידותי יותר למתנגדי ההצעה.

בוועדת הכלכלה יש ארבעה חברים שסביר להניח שיתנגדו להצעה: יואל חסון, משה כחלון, אבישי ברוורמן וחנא סוויד. חמישה ח”כים שסביר להניח שיתמכו: יצחק וקנין, אליהו גבאי, אמנון כהן, דוד טל, יעקב כהן. לא ידועים: יצחק זיו, רונית תירוש, גלעד ארדן, רוברט אילטוב ויורם מרציאנו. לכן, אין שום ודאות שההצעה לא תזכה לאישור הוועדה.

המאבק הציבורי בהצעה לא השיג בינתיים תוצאות משמעותיות. עיקר הבעיה היא הסברתית – ההתנגדות להצעת החוק לא נתפשת בציבור הרחב כמאבק בפגיעה בחירויות הפרט, פלישה של המדינה לרשות היחיד ושיתוק חלקים נרחבים מענף האינטרנט בארץ אלא כתמיכה בפורנוגרפיה. חברי הכנסת לא ממהרים להתנגד להצעה כי אם חוששים להיתפש כתומכים בחשיפה של ילדים לפורנו.

זו הזדמנות לכל אותם אנשי שיווק, פרסום ומדיה להצטרף למאבק (רמז, רמז). כי אם הצעת החוק תאושר,תהיו בטוחים שלא רק אתרי הפורנו וההימורים ייפגעו. ההצעה של ח”כ אמנון כהן אולי הזויה אבל סיכוייה בהחלט לא קלושים, ואם היא תיפול, שר התקשורת, אריאל אטיאס, מחכה בסיבוב עם הצעה משלו, שאפשר להניח שתהיה מסוכנת יותר.