טוויטר בעברית – זה טוב ליהודים?
בסוף השבוע הושק Talker.co.il, ממשק עברי ראשון לטוויטר, המתבסס על ה-API של טוויטר.
האפליקצייה הוובית פותחה על ידי הסטארטאפ DevUnity של אלון כרמל וכבר הספיקה לעורר סערה-זוטא בכוס הקפה של הצוויציה.
הכניסה לטוקר באמצעות שם המשתמש בטוויטר מסורבלת למדי, מילים נחתכות, הציוצים בעברית אמנם מיושרים לימין אך גם אלה באנגלית. חוויית השימוש בטוויטר הייתה ותישאר בין-לאומית כך שאי-יישור האנגלית היא בעיה. כל אלה בעיות קלות יחסית ומוקדם מדי לבקר ברצינות את הממשק, בהתחשב בכך שכל היישום קרס זמן קצר לאחר ההשקה ואינו זמין כרגע.
שאלה מעניינת יותר היא אם טוויטר בעברית יכול להצליח. מי סופר, אך נעשו כבר מספר ניסיונות לעשות טוויטר מקומי – הפלופ של סנוז, טוויטי ואחרים. טוקר שונה מכל אלה ומיישם תפישה נכונה, בכך שהוא מתבסס על ה-API של טוויטר ולא מנסה להמציא את טוויטר מחדש.

טוקר מציג פנים ידידותיות לקהל דובר עברית שאולי נרתע מטוויטר באנגלית. הוא מנסה לחשוף בפני הישראלים מצייצים ידועים שעשויים לעניין אותם (אם כי בשלב זה המופע של הסלבים הכולל את אורן זריף וביבי המזויפים – ומעיד דווקא על העדרם של פנים מוכרות באמת מלבד עברי לידר, גיא זהר, טל ברמן ועוד שניים-שלושה). היישום גם מנסה לבנות על הכנסות מסלולר – בשעה שישראלים חסומים מפני עדכונים מטוויטר בסלולרי.
אוריאל אוחיון מפרט את הסיבות לכך שטוויטר עדיין לא מצליח בישראל בפוסט מאוד מוצלח, בהן העובדות כי הישראלים עדיין מעכלים את פייסבוק, הדמיון לכאורה בין טוויטר לפייסבוק, העובדה שאין סלבים מקומיים בטוויטר, אין כמעט עסקים מקומיים המשתמשים בטוויטר, אתרי החדשות עושים בו שימוש בסיסי מאוד ואין יישומים או קהילת מפתחים שעוסקת בכך.
ההצלחה הגדולה של פייסבוק בישראל מעידה שהחל עידן של אינטרנט גלובלי אמיתי – השירותים החברתיים המצליחים הם בינלאומיים ומציעים גירסאות מקומיות בשפות שונות. ההנחה המקובלת לפיה האינטרנט הישראלי מתנהג אחרת מזה העולמי אינה מדויקת. מלבד שוליים קצרים יותר הנובעים מהאוכלוסיה הקטנה, הגולש הישראלי מתנהג באופן זהה לאמריקני – באיחור ניכר. פייסבוק הצליח בארץ ב-2008, שנתיים לאחר הבאז הגדול בארה”ב.
חשוב לציין: פייסבוק לא הצליח בגלל העברית – אמנם, ניתן היה לכתוב באתר בעברית מיומו הראשון, אך הממשק העברי הופיע רק לאחר שמאות אלפי ישראלים הצטרפו לשירות. באופן דומה, לא סביר שטוקר יגרום לטוויטר להצליח בארץ אלא להפך – אם טוויטר יצליח בישראל, גם טוקר ייהנה מההצלחה הזו. בהקשר זה, אני נוטה לחשוב שהפריצה הגדולה של טוויטר בארץ תהיה בחודשים הקרובים ובאופן הדרגתי.
איזה עתיד מצפה לטוקר? סביר להניח כי תמיכה בשפות זרות בטוויטר ואפשרות לקבל עדכוני SMS גם מחוץ לארה”ב יהיו בעתיד חלק מהשירות הבסיסי של Twitter.com. נוסף על כך, הסמארטפונים והמכשירים דמויי האייפון צפויים לקצץ באכזריות את ההכנסות מ-SMS בעתיד הלא רחוק, כך שמדובר בחלון הזדמנויות קצר למדי. בעיני, תמיכה בעברית לא מצדיקה ישום נפרד וניתנת לפתרון בעזרת עם תוסף פיירפוקס ל-Twitter.com או ל-Tweetdeck.
אולי זו רק תחושת בטן, אך אני צופה שגם הפלטפורמה הפופולרית של נענע לא תסייע לטוויטר לפרוץ קדימה בישראל. אם וכאשר, זה יקרה רק באופן ויראלי וללא עזרה מידידים, בדיוק כמו במקרה פייסבוק.
>















16.05.2009 בשעה 4:04
אתה שוכח שיש לטוקר ערוץ טלויזיה משלו. דחיפה דרך הערוץ תגרום להבדל עצום.
16.05.2009 בשעה 4:04
צדק מי שהציע שתשנה את שם הבלוג לחורים בטוויטר. זה פוסט הטוויטר ששבר את גב הגמל. העברתי את הפיד שלך מתיקיית עדיפות ראשונה לתיקיית עדיפות שנייה.
16.05.2009 בשעה 4:11
אלירם, תקרא את סוף דברי. אני לא חושב שמדיה המונית תורמת לגידול של טוויטר. זה קהל אקראי שמציץ ובורח.
16.05.2009 בשעה 4:12
בסך הכל עשו שם עבודה מאד יפה. מבחינת איך שהשירות בנוי ואיך שהוא נראה, ובטח בשלב כלשהו בעתיד הוא אפילו יעבוד. מה שאני שואל את עצמי זה האם התיאור “שירות שמאפשר לכם לעדכן את כולם במה שקורה איתכם עכשיו” עדיין תופס ואם זה באמת מה שמוכר את טוויטר. הייתי מצפה לפחות שיגידו “שירות שמאפשר לכם לדעת מה *אחרים* עושים עכשיו”. חוץ מזה, אני לא מבין למה המילה “טוויטר” לא מופיעה בשום מקום – אם מנסים לרכב על באז סביב מותג למה הוא לא מוזכר?
16.05.2009 בשעה 4:13
לא נעים להגיד, אבל ערוץ 10 הוא לא שזה שיעשה את ההבדל.
16.05.2009 בשעה 4:18
הנה, יוסי, הוספתי סקר במיוחד בשבילך, שלא יגידו שזו לא דיקטטורה נאורה
16.05.2009 בשעה 4:24
לדעתי הפריצה הגדולה של פייסבוק הגיעה כשנהייתה שם מאסה קריטית. גם כישראל וגם של קבוצות קטנות ומחוברות של ישראלים. בטוויטר זה מתחיל לקרות עכשיו. המוצר פתאום מרגיש טוב יותר כשיש בו אנשים שאני מכיר. בשאיפה שכך יהיה גם בטוקר.
16.05.2009 בשעה 7:20
פוסט מעניין, גם של אוריאל אוחיון. נוטה לסמוך על תחושת הבטן שלך – הויראליות היא שם המשחק (גיליתי את זה במקרה, כשהפצתי סרטון לשלושה אנשים, אף אחד מהם לא גר לידי, ורק שניים מהם בארץ, ואחרי שבוע מישהי מהשכונה שאלה אותי אם זה שלי, כי היא ראתה את הקישור. לא זכרה אפילו ממי היא קיבלה את המייל – האמת שדי נבהלתי), וזה מה שהכי מרתק ואמיתי בעיני בכל העסק הזה. אם זה היה מוכתב מלמעלה, העניינים היו צפויים הרבה יותר.
ובקשר לסקר – בתחום שלך, אם לא תכתוב על תופעת הטוויטר, זה יהיה קצת מעושה. נראה לי הכי טבעי ונכון בעולם.
16.05.2009 בשעה 14:59
[...] נושא, אני ממליץ לקרוא את הפוסט האחרון של גל מור (“טוויטר בעברית – זה טוב ליהודים?”) ואוריאל אוחיון "(“למה טוויטר עדיין לא מצליח [...]
16.05.2009 בשעה 15:03
[...] נושא, אני ממליץ לקרוא את הפוסט האחרון של גל מור (“טוויטר בעברית – זה טוב ליהודים?”) ואוריאל אוחיון “(“למה טוויטר עדיין לא מצליח [...]
16.05.2009 בשעה 9:21
אלירם – לא רק שלטוקר אין ערוץ TV, גם לנענע10 אין ערוץ TV . זה חד כיווני והפוך – לערוץ 10 יש אתר. לאתר יש שירות.
גל – הסקר נגדך. תתחיל לכתוב על יוטיוב. שמעתי שזה אתר מאוד מצליח.
16.05.2009 בשעה 17:15
[...] טוקר, הממשק הישראלי לטוויטר של נענע, הושק הבוקר והבלוגספירה מלאה בספוקלציות. יצליח או לא יצליח? צריך טוויטר בעברית או לא צריך? [...]
16.05.2009 בשעה 13:35
גל, דיברת על נענע ואני על ערוץ 10. לא חושב שיש עוד שירות טויטר, בטח לא ישראלי, שיש לו גב של ערוץ טלויזיה ראשי.
רוב הקהל יהיה אקראי, אבל חלקו ישאר והמספרים משמעותיים. שלושת הפיינליסטים של הישרדות כבר כתבו שני טויטים כל אחד (בהפרש של שעה).
אתי, ההשערה שלך הגיונית כמו זו שלי. נחכה ונראה.
טויטו: לטוקר יש את ערוץ 10 בדיוק כפי שלערוץ 24 ולביפ יש את ערוץ 2 שיקדם אותם
אני לא מדבר על בעלות.
16.05.2009 בשעה 20:05
אני חייב לציין שאני ממש לא מבין מה העניין. זה טוייטר כמו כמו כל קליינט אחר של טוויטר (ויש עשרות כאלו) טוויטר מציעה API כל כך פשוט וזמין שכל אחד עם ידע בסיסי בPHP יכול בלי מאמץ לבנות לעצמו טוקר שכזה.
הפיירוול הארגוני חסם את טוויטר אז הקדשתי כמה הפסקות צהריים לנושא וכתבתי לי קליינט שכזה. מה מונע מכל אחד אחר לעשות את זה?
אתם באמת מאמינים שחמשת המילים באנגלית בטוויטר האמיתי זה מה שמונע מהמוני ב. ישראל ואשתו להצטרף?
בינתיים ההמונים בחוץ (תודה לאל) כי זה לא מספק להם שום שרות. כאשר יתחילו הסיפורים הטפשיים בעיתון להופיע או שיאיר לפיד יתחיל לצייץ (הוא ולא שרף או יחצ”ן) רק אז הם יצטרפו.
16.05.2009 בשעה 23:14
טל, אני חייב לציין שאני מזדהה עם דבריך
17.05.2009 בשעה 3:53
אז מדבריך דווקא יש סיבה להיות אופטימיים. בישראל, טוויטר נמצא כרגע בשלב ה-SXSW שלו, הצלחה בקרב קהל גיקים מצומצם. בעוד כשנתיים הוא יזכה להצלחה המונית בישראל בהתאם לדיליי הידוע מראש עם ארה”ב, ועד אז טוקר אולי כבר יספיק להפוך לשירות מקוון אמיתי, שימושי ויציב ולא סתם פרוייקט של סוף שבוע.
אם זה יקרה, לנענע יהיה נכס נוסף ברמה של ישראבלוג – שירות חלוצי שמחזיק עשרות אחוזים מהשוק על סמך השם בלבד.
ובלי קשר, מה לעזאזל קרה לתגובות כאן?
17.05.2009 בשעה 7:32
לא כל כך ברור לי מה קרה לתגובות. מה שכן, אם מציבים את סמן העכבר מעל לתמונה היא חוזרת למקום
17.05.2009 בשעה 7:39
צודק בהחלט גל. אני לא חושב שממשק עברי זה מה שיכניס עוד משתמשים לטוויטר, שפה אף פעם לא היתה מחסום, למי שהבין את התועלת של השירות. בינתיים אנחנו רק רואים הצפה של משתמשים חדשים, עסקים ופרטיים, שמצטרפים לגל בלי להבין מה השירות עושה ואיך אפשר לנצל אותו בחוכמה.
טוקר יכול להיות פתרון מעניין עבור ארגונים, כשירות משלים לפורטל ארגוני. הבעיה שאני רואה היא שמעטים הארגונים בארץ שאימצו פתרונות מדיה חברתית בתוך הארגון (חוץ מפורטל), ולדבר איתם על מיקרו-בלוגינג כשהם עדיין חוששים מבלוגים זה מוקדם מדי. אולי חיבור עם חברה גדולה שמוכרת פתרונות ניהול ידע? מיקרוסופט? יבמ?
17.05.2009 בשעה 9:14
טל, אני חייב לציין שאני מזדהה עם דבריך
17.05.2009 בשעה 13:53
אז מדבריך דווקא יש סיבה להיות אופטימיים. בישראל, טוויטר נמצא כרגע בשלב ה-SXSW שלו, הצלחה בקרב קהל גיקים מצומצם. בעוד כשנתיים הוא יזכה להצלחה המונית בישראל בהתאם לדיליי הידוע מראש עם ארה”ב, ועד אז טוקר אולי כבר יספיק להפוך לשירות מקוון אמיתי, שימושי ויציב ולא סתם פרוייקט של סוף שבוע.
אם זה יקרה, לנענע יהיה נכס נוסף ברמה של ישראבלוג – שירות חלוצי שמחזיק עשרות אחוזים מהשוק על סמך השם בלבד.
ובלי קשר, מה לעזאזל קרה לתגובות כאן?
17.05.2009 בשעה 17:32
לא כל כך ברור לי מה קרה לתגובות. מה שכן, אם מציבים את סמן העכבר מעל לתמונה היא חוזרת למקום
17.05.2009 בשעה 17:39
צודק בהחלט גל. אני לא חושב שממשק עברי זה מה שיכניס עוד משתמשים לטוויטר, שפה אף פעם לא היתה מחסום, למי שהבין את התועלת של השירות. בינתיים אנחנו רק רואים הצפה של משתמשים חדשים, עסקים ופרטיים, שמצטרפים לגל בלי להבין מה השירות עושה ואיך אפשר לנצל אותו בחוכמה.
טוקר יכול להיות פתרון מעניין עבור ארגונים, כשירות משלים לפורטל ארגוני. הבעיה שאני רואה היא שמעטים הארגונים בארץ שאימצו פתרונות מדיה חברתית בתוך הארגון (חוץ מפורטל), ולדבר איתם על מיקרו-בלוגינג כשהם עדיין חוששים מבלוגים זה מוקדם מדי. אולי חיבור עם חברה גדולה שמוכרת פתרונות ניהול ידע? מיקרוסופט? יבמ?
18.05.2009 בשעה 12:59
[...] נענע השיקו את “טוקר” – טוויטר מגויר לעברית. – גל מור מנתח את המוצר החדש-ישן. – וגם רומי [...]
22.05.2009 בשעה 13:35
[...] אם כן אתם מפתח תקווה וכל חבריכם תושבי אלסקה”. כמובן שגם מור התייחס ל-Talker בהתייחס לשאלת ההצלחה הפוטנציאלית של פלטפורמה מהסוג [...]