חורים ברשת

1. דברו ליד – האוזן לא מקשיבה.
אם בכדורגל חיים משבת לשבת, בפוליטיקה עושים את זה מבחירות לבחירות. ובין לבין – שיתפוצץ העולם. אין שום משמעות להמשכיות. אולי לכן הוסר אתר הליכוד מהרשת.

אתר קדימה במצב טוב בהרבה אך גם הוא לוקה בחסר. לא מספיק לפתוח בלוג, ערוץ ביוטיוב, בטוויטר ובכל הערוצים החשובים. צריך גם למלא אותם בתוכן משמעותי, רב-שיח שמתנהל עם הגולשים ולא מעל לראשם.

לעדכן בטוויטר “מיד אתחיל בדבריי בישיבת הסיעה בפתח תקווה” או “בדרכי חזרה ארצה מביקור עבודה בארה”ב” זה פספוס מוחלט של הפוטנציאל הטמון במדיום. צריך להשתמש בו כדי לפנות לקהל, לשמוע את דעותיו, לסנן את ההצעות הטובות ובתוך כך לתת לו תחושה שהוא חלק מתהליך, שמישהו באמת מקשיב.

כל הסערה סביב אישור תקציב המדינה לא התנהלה ברשת, דרך התקשורת, הרבה מעל לראשו של הגולשים. היכן שרי הממשלה, איפה משרד האוצר, מדוע לא הוצע לציבור לקחת חלק פעיל בגיבוש התקציב דרך הרשת? זה לא ווב 2.0 אלא 0.0.

2. הטוויטריזציה של הכל
טוויטר הוא לא הכל בחיים. אסור לשכוח את עניין הטוויטריזציה שלהם. מחקרים מגלים כי האורך הממוצע של כתבות בעיתונות ובאינטרנט מתקצר משנה לשנה. הפוליטיקה של האאוטלוק מרימה על נס הדגל את המשימות הקצרות והמיידיות. שתי אלה דוחקות לקיבינימט את המשימות הארוכות לטווח הארוך. התחושה היא שגם חיי היומיום גדושים במספר גדל והולך של חוויות קצרצרות. אולי אפשר לדבר על “מיקרו-חיים” או “חיים זעירים”. לעזאזל הנצח, תחי הארעיות. רגעים זה הכל.

3. כאשר חשבנו שכבר אזלו החידושים בתחום ממשקי החיפוש בא spezify.com ומוכיח אחרת. לא מדובר בעוד מנוע חיפוש לווידאו ולתמונות אלא בכלי המציג תוצאות חיפוש, בהן טקסטואליות, באופן ויזואלי. כלל לא בטוח יותר מחיפוש פשוט בגוגל (למעשה, אני די משוכנע שבאופן הזה נחשפות בפני הגולש פחות תוצאות חיפוש במסך הראשון), אך תוצאות החיפוש הראשונות מושכות יותר את העין, אפרופו בעיית עומס המידע שדיברנו עליה. בהחלט מעניק השראה.

Spezify מספק ביטוי למגמה של ממשקי חיפוש ויזואליים עדכניים. האינטרנט שונה היום, טקסטואלי פחות, ולא לאורך זמן ניתן יהיה להסתפק בממשק הפשוט והטקסטואלי של גוגל. דוגמה נהדרת נוספת היא Oskope.
>