הקשר בין כוכב נולד לחוכמת ההמון
חילופי הדברים בין המתרגמת נורית יהודאי לבין מתרגמי הסדרות החובבים מפנים זרקור אל עבר אחת השאלות המרכזיות של התקופה הנוכחית – האם ההמון יחליף את אנשי המקצוע – בין אם מדובר בעורכים של ויקיפדיה, בבלוגרים או מפתחי הקוד הפתוח. התשובה לשאלה הזו אינה חד משמעית. אני מציע שלושה כללי יסוד:
1. כאשר עבודת ההמון מוצעת לקהל הרחב חינם ואילו עבודת אנשי המקצוע ניתנת בתשלום, אנשים יעדיפו את עבודת ההמון.
2. סייג לכלל הראשון: למעט במקרים בהם עבודת ההמון מורכבת מדי לרוב האנשים או כרוכה ביותר מדי מאמץ (ראו לינוקס מול Windows) או נחותה במידה ניכרת ביחס לעבודה המקצועית.
3. כאשר עבודת ההמון ועבודת אנשי המקצוע מוצעות חינם, אנשים יעדיפו את העבודה היעילה, הטובה והנוחה לשימוש מבין השתיים.
מה ההמון לא יעשה? ההמון לא יכתוב ספרים, יחבר וילחין שירים או יצור סרטים שיחליפו שוברי קופות הוליוודיים. אלה תחומים שדורשים התמחות נקודתית ושיתוף פעולה בין בעלי כישורים מסוימים. ההמון גם לא יתקן סתימות בכיור.
יש משהו מאוד מטעה במושג “המון” בהקשר זה. בכל דוגמה של עבודה מוצלחת של ההמון, מסתבר שלא מדובר במקרה המיישם את המטאפורה של “נחיל דבורים”, מעין תבונה קולקטיבית, אלא שיתוף פעולה מקוון בין יחידים כשרוניים שהתמחו בתחום.
זה מביא אותנו לכוכב נולד. התוכנית מאפשרת לכל מי שחושב שהוא זמר לנסות את כוחו והשופטים נותנים להם ציונים (או הגולשים, אם התוכנית הייתה נערכת באינטרנט). למרות הביקורת הרבה על התוכנית, הזוכים בה, גם אם הם יהלומים לא מלוטשים, בעלי הסיכויים הטובים ביותר להפוך לזמרים מקצועיים והם נמדדים על פי קריטריונים איכותיים (אולי הדוגמה של אמריקן איידול יותר מתאימה).
השורה התחתונה: הבשורה האינטרנטית שכל הגולשים נולדו שווים היא נפלאה, אך בסופו של דבר נפנה למי שמסוגל לספק לנו את הסחורה האיכותית ביותר במחיר השואף לאפס.
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
20.05.2007 בשעה 7:05
האם ההמון יחליף אותך בתור עורך מדור באתר אינטרנט מסחרי?
לא.
האם ישלמו להמון לשפוט בכוכב נולד?
לא.
שם התשובה.
וזה בדיוק מה שכתבתי למתרגמים בפורום המתרגמים. שהם צריכים למצוא את המקום שבו מעריכים את האיכות של העבודה שלהם ושמוכנים לשלם להם עבור אותה איכות.
20.05.2007 בשעה 8:04
השאלה אינה רק מה יעשו האנשים — שאלה סוציופסיכולוגית מעניינת בפני עצמה — אלא מה *נכון* לעשות. במילים אחרות, אילו העולם היה נתון בידיך, או שהיית מחנך את ילדיך כרצונך, מה היית רוצה שיקרה?
פופוליזם, או בחירה בהמונים כאמת-מידה לאיכות, היא מילה לא-גסה לפוליטיקאים אך מילה גסה, ועוד איך, לאנשי-מקצוע החרדים לאיכות מרכולתם.
הדוגמה הכי טובה, איתה אני חי שנים, היא קביעת איכותו של מרצה לפי סקרי הוראה של סטודנטים. לא שאני לא מעריך את דעתם ויכולת שיפוטם של סטודנטים (לפחות רבים מהם), אלא שזה גרם נטיה של מרצים לבחור בהתנהגויות שיגרמו להם “פופולריות”, כמו מבחנים קלים וציונים גבוהים, ויתורים על לו”ז, הקלות שאינן לעניין, הרצאות מלוות בבדיחות ושנינויות מיותרות, ועוד כהנה הצגות תכלית… זה אולי נחמד, אך הקשר בין זה לבין איכות הוראה של מרצה שואף לאפס.
עד כאן לגבי ההמונים כמעריכים והדלותיזציה של האיכות.
זה נכון לגבי תרגום, וויקיפדיה, בלוגים, מערכות המלצות מקוונות, כוכב נולד, ועוד שאר אחלה פונקציות פופוליסטיות שמורידות את העולם שלנו לתחתיתה של חבית האיכות.
20.05.2007 בשעה 9:21
חנן, אני בכלל לא משוכנע שגולשים לא יכולים לערוך בהצלחה אתרי חדשות (להבדיל מכתיבת חדשות), וכן, גולשים יקבעו את הזוכים בכוכב נולד (כפי שהם עושים היום באופן חלקי). השאלה אם כסף עובר מיד ליד אינה רלוונטית. עזי, מה נכון לעשות זו שאלה פילוסופית, אך המציאות, כטבעה, היא פרקטית. יש פער בין מה שהיינו רוצים שיקרה לבין מה שיקרה, לטוב ולרע
30.05.2007 בשעה 2:45
[...] הקשר בין כוכב נולד לחוכמת ההמון [...]