חורים ברשת

1. טוויטר בכל מקום. זה קצת כמו לגלות שכל העולם שומע את הלהקה האלטרנטיבית הקולית שהייתה עד לפני כמה רגעים הסוד האינטימי שלכם ועוד כמה. זה גם אומר המון קלולסים, ספאמרים ואנשים שמאמינים שמדובר בתחרות ריאליטי בה זוכה הגולש עם מספר העוקבים הגדול ביותר. רק חסר שחבר כנסת חובב תקשורת יכריז על ערוץ בטוויטר לקבלת הצעות חוק ואחר יזום הצעת חוק המסדירה אפשרות לצייץ ברישיון מטעם השר לבטחון פנים. יאמרו שטוויטר מסוכן לילדים, שהוא פוגע ברגשות הציבור והוא אנטי חברתי. עובדה, טוויטר עלול לגרום לפיטוריך. סבלנות, גם זה עוד יגיע.

בחזרה להתחלה, טוויטר אינו תחרות אך הוא בהחלט ריאליטי הארד-קור, כפי שכותב נועם יורן, רשת חברתית המעניקה לכל גולש את חוויית השידור החי ללא הניגוז’ של הוובקאם, עם הסתתרות מגוננת מאחורי המקלדת. בזכות כך נחשפים בטוויטר רגעי אמת רבים, גם מרגשים, כפי שאין בשום תוכנית ריאליטי. בטוויטר יש גם כאב, עליצות ושמחה ופחד ושתיקות בין הציוצים. ובעיקר יש קול אחד שחוזר על עצמו בתחינה כמעט נואשת: “גם אני כאן”.

2. נפלא שכולנו כאן, אך כדי להעניק לכל גולש את המיקרופון, אליה וקוץ בה – 140 תווים בלבד, כ-20 מילים, זה מה שמוקצה לנו, ויש כבר כאלה האומרים ש-140 תווים זה יותר מדי. אסור להתבלבל: הנטייה להאריך שלא לצורך עושה רע למילים ברוב המקרים. האם בטוויטר אנחנו לא אומרים הרבה בקצרה על מעט מאוד במקום שנתמקד בדבר אחד או שניים? האם מגמת הקיצור של טוויטר דופקת עוד יותר את היכולת לקרוא ספרים? האם המגמה לקצר במספר התווים תורמת לאיכות התקשורת שלנו או פוגעת בה?

האם טוויטר לא תורם בעצם למערבולת בלתי פוסקת של ציוצים במוח, קולות הקולקטיב, אף אחד מהם לא ארוך דיו למחשבה מעמיקה, וערוץ של רעשים לבנים בתוכו ניתן למצוא גם משמעות אם מצליחים להקדיש לה את תשומת הלב הראויה. טוויטר אולי מעניין רק כמה אלפי ישראלים בשלב זה, אך סוכני השינוי שלו פועלים באוכלוסיה רחבה יותר, מכינים את הקרקע לקראתו.

ישראל היום השיק תחרות סיפורים קצרים שיכולים להיכנס בהודעת SMS אחת. ומפעל הפיס הכריז על תחרות סיפורים משלו ב-140 תווים בלבד. אמנם שני מסכי סלולר אך גם המגבלה של טוויטר. ואין ערוץ טוויטר לתחרות. כמה לא מתקדם.

מנכ”ל מפעל הפיס, שאול סוטניק, לא ידע כנראה שתחילת דבריו וסופו הם דבר והיפוכו כשאמר: “בעידן בו המידע זמין כל כך בשל המדיות שמאפשרות זאת, אנחנו מבקשים להציג אתגר לכתיבה קצרה, איכותית ומדויקת שבעקבותיה הדמיון והפרשנות יצעדו עד אין סוף”. איך אין סוף אם ברגע הבא נוספו עוד 10 ציוצים חדשים?

הדוד האמיתי מיהר לכתוב סיפור לתחרות (הנה האתר הרשמי) ולטעמי די ברור שמדובר בקלאסיקה מודרנית.

“האיש האחרון בעולם שמע דפיקה בדלת. ‘אוף, נודניקית’, אמר בעייפות. ‘אבל הסלולרים לא עובדים’, אמרה. ‘גם טוויטר לא’, חשב, מתענג על יתרונות השואה”.

באתר 6milim העברי מזמינים אתכם לכתוב את סיפור חייכם בשש מילים (דרך מזבלה). ואני כבר רואה לאן כל זה הולך – מגבלה של 0 תווים. ואז שקט מופתי ישתרר ברשתות המוטרפות האלה. אולי לטובה.

3. מסעדת מזון הבריאות תפודה ערכה ניסוי מעניין בטוויטר ככלי לקבלת הזמנות למשלוחים. התוצאה: שש הזמנות שנבעו מטוויטר ביום הניסוי הראשון. ואלה מזמינים שלא היו בהכרח פונים באמצעים אחרים. המחשב ממילא פועל במטבח ומותקן בו Twhirl המקפיץ הזמנות חדשות. רווק נקי.

4. שיהיה ברור: לא מדובר בבועה. המדיה החברתית משנה את פני האינטרנט בימים אלה ומהר. כשמונה אחוזים מהתנועה לאתר הטלגרף הבריטי מגיעה מרשתות חברתיות. רשתות חברתיות משנות הכל. הן בה בעת מבזרות את הפצת המידע ברשת ומרכזות אותה מחדש.

הן זירזו את העברת הכח לגולשים ובכך סימנו לאן תלך הרשת בעתיד. הן מבשרות בהכרח את ההיחלשות היחסית של הפורטלים ואפילו מתחרות במובן מסוים בגוגל. אתרי התוכן הגדולים עשויים לרכוש מאוימים מהעובדה שחלק גדל והולך של התנועה אליהם אינו מגיע דרך ההומפייג’ אלא קישורי עומק לכתבות, באמצעות מתווך חברתי שעשוי לקבוע את גורל האתר.

5. ולקראת סיום – Radaroo, אתר היכרויות דרך טוויטר. חמוד.

6. ולסיום - אורן זריף הכריז כי כוחותיו העל טבעיים הם שגרמו לקריסת שרתי גוגל. אני מניח שאורן זריף לא יודע איך להשתמש בכפתור הכיבוי של המחשב שלו, שלא לדבר על שרתי גוגל, אך כשיש כוחות מי צריך ידע. >