Comments on: פאניקה ברחובות האינטרנטס

By: אהוד

אהוד — Wed, 06 May 2009 01:59:52 +0000

אני לא מסכים לגמרי לגבי סוזן בוייל שזה לא אפשרי. הדוגמה הבולטת והמתאימה ביותר היא ויליאם האנג: היה האנטי גיבור של תוכניות הריאלטי לפני שיוטיוב היה קיים, וזכה ל-15 דקות תהילה ולקמאוז בכל מיני נקודות תרבות פופולריות אמריקניות. אבל אין ספק שיוטיוב זירז את התהליך וסביר להניח שבמרחק זמן גדול משניהם היא תיזכר יותר.

השאלה היא גם מה ההצלחה של סוזן בוייל? כלומר היא הצליחה להשיג מיליארדתלפים צפיות ביוטיוב בזכות זה שהיא הצליחה להשיג מליארדתלפים צפיות ביוטיוב. כלומר היא שרה נפלא ואז נהייתה מפורסמת, ואז הפירסום שלה הפך להיות הסיפור והיא המשיכה להתפרסם כזאת המפורסמת שהייתה ביוטיוב.

השאלה, כמו כל אינסטנט סלב, אם הפירסום הזה גם יתתש להצלחה אמיתית. מהי הצלחה אמיתית? אני חושב שיותר מה שהיא מאחלת לעצמה יותר מאשר מה שאנחנו מצפים לראות ותוהים איך עוד לא לקחו אותה לקמפיין.

By: אהוד

אהוד — Tue, 05 May 2009 15:59:52 +0000

By: galm

galm — Mon, 04 May 2009 07:35:49 +0000

יגאל, עדיין לא קראתי את הספר של בורק. תודה על ההמלצה. טל, נדמה לי שהבעיה אינה דווקא הפצה של המידע הלא מבוסס על הזנב הארוך אלא במאסות בזמן אמת. כאשר מידע היסטרי מופץ בכל כך הרבה צינורות בו זמנית הדבר יוצר היסטריה. אלירם, יש הבדל בין פאניקה למידע מבוסס

By: חיים

חיים — Sun, 03 May 2009 20:32:44 +0000

תודה.. מעניין

By: Eliram

Eliram — Sat, 02 May 2009 21:26:05 +0000

בדיוק כמו במניות, כך גם במגפות. הרעש הוא לא על פי המצב הנוכחי אלא על פי הפוטנציאל העתידי.

לא הבנתי למה ההשוואה לסוזן בויל רלוונטית (מלבד הסמיכות הכרונולוגית) אבל לפחות בנושא השפעת לא ממש חשוב שמשפעת רגילה מתים הרבה יותר אנשים כרגע מאשר משפעת החזירים. חשוב פוטנציאל הנזק, ואת זה מבינים גם העיתונאים וגם הקוראים.

אני אנסה להמחיש. נניח ומחר יתגלה אסטרואיד ענק במסלול התנגשות עם כדור הארץ. במידה והוא יתנגש, האנושות תושמד. שווה סיפור עיתונאי?
גם אם בסוף הוא יחמיץ את המפגש במעט?
כדאי למדינות להשקיע בנסיונות לצעדי מניעה (למרות שבדוגמה הזו זה הרבה יותר קשה מאשר במלחמה בשפעת)? או שמדינה שתבנה בונקרים חסיני צונאמי תחשב להיסטרית?

אני לא בטוח בעצמי מה התשובה הנכונה, אבל לא הייתי ממהר ומזלזל בהגברת המודעות הגלובאלית כלפי מגיפות. הרי יש סיכוי לא זעיר שהמגפה הבאמת נוראית בדרך.

By: Hanan Cohen

Hanan Cohen — Sat, 02 May 2009 17:28:27 +0000

אז בוא נפיץ מידע לא היסטרי

הנה אחד שנראה לי טוב - ובעברית

שפעת החזירים - לא להיסטריה, כן למוכנות
מאד ד"ר איציק לוי

http://www.infomed.co.il/news/n_050109_1.asp

נצפה לראשונה אצל ולווט

By: Alizarin Zroob

Alizarin Zroob — Sat, 02 May 2009 15:38:21 +0000

להיפך, בזמן שאנשים בלתי אינטרנטיים יושבים מול הטלוויזיה ואוכלים את הפאניקה שמאכילים אותם, אני בוחרת לשקוע בעולם אסקפיסטי המורכב משיעורי בית ואירועים שהפייסבוק הזמין אותי אליהם.

By: ירדן לוינסקי

ירדן לוינסקי — Sat, 02 May 2009 15:09:19 +0000

אין לך מושג עד כמה יש עליה בכמות החרדה בציבור כתוצאה מההרעשה המתמדת של המדיה בעניינים כאלו. אתה מבין מה דבר כזה יכול לגרום לאנשים שסובלים מהפרעת חרדה מוכללת, או מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית? הרי זה בעצם מאושש את הפחדים שמעסיקים אותם גם ככה ביומיום.

By: שושי

שושי — Sat, 02 May 2009 14:51:20 +0000

ואולי האזהרות מעודדות זהירות שמצמצמת את התפשטות המחלה, ולהיפך

By: טל

טל — Sat, 02 May 2009 14:43:29 +0000

האמת היא שתמיד זה היה כך. בכל התפרצות שכזאת יש שתיים וחצי אנשים שבאמת מבינים. ברב המקרים יש להם אישיות שאינה יכולה להסביר בשלוש דקות בטלביזיה את הנושא.
מכיוון שפאניקה תמיד עובדת, אמצעי התקשורת מספקים את ההסבר הרציני אבל לא שוכחים לנפח את הפאניקה.
בדרך כלל זה יהיה משהו כמו “אחרי שהראינו לכם פרופסור רציני ומשעמם שלא היה מוכן לחתום שאף אחד לא ימות מיד נספר לכם על הקדחת הספרדית ולא נשכח להוסיף לכתבה איזה קטע מסרט הוליבודי אפוקליפטי.
באינטרנט זה באמת עובר יותר מהר אבל כאן לפחות יש את הסיכוי שמישהו יוכל גם לספק מידע אמיתי.
הבעיה היא שבאינטרנט זה לא מתפוגג שהמהומה חולפת אלא ימשיך לנצח לעלות בחיפושים ואימיילים. הרי כולנו יודעים שדאורדונט מסרטן.

By: יגאל חמיש

יגאל חמיש — Sat, 02 May 2009 14:02:11 +0000

יעקב בורק מדבר בדיוק על זה בספר החדש שלו, 'רעש'. הוא טוען שאי הבנה נכונה ואי רצון להתעמק וללמוד סטטיסטיקה מביא לכך ש (מחד) אנשים נתפסים לפאניקה מיותרת היוצרת אצלם 'רעש' רב ומאידך, יש גורמים המטים את תשומת הלב ויוצרים במכוון 'רעש' כאשר המידע מוצג באופן מטעה ולא אחראי.