Comments on: התעלול היחצ”ני של אשטון קוצ’ר ו-CNN

By: אז מה יהיה עם טוויטר? | Newsgeek

אז מה יהיה עם טוויטר? | Newsgeek — Mon, 23 Nov 2009 14:44:34 +0000

[...] החדשות היא אולי המוכרת ביותר, ועזרה לטוויטר להגיע למיינסטרים (גם אופרה, אשטון ו-CNN עזרו, לאו דווקא בצורה חיובית). מה [...]

By: כל מה שצריך לדעת על ה-Lists של טוויטר והמומלצות שלנו | חורים ברשת

כל מה שצריך לדעת על ה-Lists של טוויטר והמומלצות שלנו | חורים ברשת — Fri, 30 Oct 2009 12:28:07 +0000

[...] לא הטכנולוגיה – היא גאונה בשיווק דיגיטלי, עוד לפני התחרות המבושלת בין CNN לקוצ’ר. ה-Lists הן גורם שימשוך משתמשים – לא רק חדשים אלא גם כאלה [...]

By: איך לגרום לאנשים לעקוב אחרי בטוויטר ולא להחשב ספאמר? [יום ד' - TT10WeeK] | AskPavel

Fri, 22 May 2009 10:21:29 +0000

[...] 3. היו פעילים, המטרה היא להתבלט – ככל שתהיו פעילים יותר כך תמשכו יותר תשומת לב. השתדלו להגיב לטוויטים של האנשים אחריהם אתם עוקבים (reply) וליצור שיחה, כי אם הם יענו לכם – אתם תחשפו גם לאנשים שעוקבים אחריהם. דרך נוספת היא פשוט לשאול ישירות שאלה את כל העוקבים שלכם, אם מישהו עונה, כל רשימת העוקבים שלו תחשף לשם שלכם וזה עשוי למשוך עוד עוקבים אחריכם. רוצים להיחשף ללמעלה ממליון איש? נסו ליצור שיחה עם אשטון קוצ’ר [...]

By: חורים ברשת » עמוד הבית » 11 טוויפים לטוויפל* בטוויטר

חורים ברשת » עמוד הבית » 11 טוויפים לטוויפל* בטוויטר — Sun, 26 Apr 2009 21:48:04 +0000

[...] איכות, לא כמות. בניגוד לרושם המתקבל מהקמפיין של אשטון קוצ’ר ו-CNN, מספר העוקבים אינו הנתון החשוב אלא איכותם. אז יש לכם [...]

By: יוסי

יוסי — Thu, 23 Apr 2009 10:39:04 +0000

הטיעון שלי היה כזה: בלוגרים תמיד נחשדו בכך שהם אנשים שזקוקים לתשומת לב במידה מוגזמת. אבל כמו בחיים עצמם, הרבה בלוגרים גילו שהם לא יכולים סתם לכתוב על עצמם ולמשוך את כל תשומת הלב שהם רוצים. אז נהיו בלוגים מקצועים ומצוינים, למשל זה.

אבל המשיכה של בלוגרים לטוויטר מוציאה את המרצע מהשק: הכל באמת היה קשור לתשומת לב.

אסביר בעוד דרך: גל מור לא יכול לכתוב קבל עם ועדה: תאהבו אותי, תקראו אותי, תאהבו אותי. אז הוא מייצר תוכן מצוין, ואנשים נהנים לקרוא אותו, והוא מרגיש: אוהבים אותי, קוראים אותי, אוהבים אותי. וברגע שמגיע טוויטר שמאפשר לו לבדוק מי בדיוק עוקב אחריו, ומראה פוטנציאל של משיכת עוקבים רבים עוד יותר, אתה מתלהב מטוויטר כי הוא מבטיח לך עוד תשומת לב.
אתה בעצמך כותב בפוסט הבא שאחד היתרונות של טוויטר הוא שיותר קל לצבור עוקבים, כלומר מעניקי תשומת לב.

ובאשר לשאלתך לגבי פייסבוק, התשובה היא ועוד איך: 160 מיליון פייסבוק, ועוד כמה מיליארדים מחוץ לפייסבוק מתים לתשומת לב כל הזמן. מעטים מאתנו לא אוהבים ורוצים תשומת לב.

אז מה הביקורת שלי? האם יש משהו רע בלרצות תשומת לב? לדעתי כולם רוצים תשומת לב והשאלה היא המידה. זו הרי עמדה ברורה ומובנית מאליה שאולי יהיה לך קל יותר להסכים איתה בעזרת דוגמה מחוץ לאינטרנט. רבים יסכימו איתי, ואולי גם אתה, שעדיפים הילדים היותר ביישנים וצנועים בגן, על-פני הילדים חולי תשומת הלב שרוצים להופיע בפרסומות לשוקו ועושים הצגות להוריהם השכם והערב. שעדיפים הילדים שנהנים לבנות מגדלי קוביות בינם לבין עצמם, על פני הילדים שמרגישים צורך לעשות רעש ולשיר ולרקוד מול מבוגרים מתמוגגים.

אבהיר את הטיעון שלי עוד: פייסבוק, טוויטר, בלוגים הם דרכים מפתות להתמקד בתשומת לב. כמה אנשים קוראים אותי, כמה אנשים חברים שלי, כמה אנשים עוקבים אחריי. אלו משעולים מפתים ומסוכנים להתמקדות-יתר בחיבה של אנשים כלפיך. מה הנזק בהתמקדות רבה בחיבה של אנשים כלפיך? זה הופך אותך ליותר נוירוטי, ליותר נסמך על בני-אדם אחרים אבל בצורה שטחית למדי. זה פוגע בפיתוח עצמאות מחשבתית וערכית. זה פוגע ביכולת לפתח יחסים עמוקים עם בני-אדם, שמתבססים על יותר ממציאת חן. אני לא אומר שכל מי שהולך לפייסבוק נהיה אדם שטחי ואגוצנטרי. אני רק אומר שפייסבוק וטוויטר ובלוגים מסוכנים מבחינה פסיכולוגית, כי הם מקלים על האדם להידרדר להתמקדות מוגזמת בתשומת לב.

אבל, דווקא בגלל הפוסט הבא שלך ובגלל עוד כמה פוסטים שקראתי מסביב, אני מתחיל לחשוב שאולי אני מגזים או חד-צדדי מדי בשיפוט השלילי שלי את טוויטר. אני נזכר שבהתחלה חשבתי מחשבות דומות לגבי בלוגים. אבל כיום אני רווה הרבה ידע ועניין מבלוגים שמרוססים לרידר שלי. אני חושב שמעולם לא היו ידע והעמקה כל כך נגישים לי כמו היום, ושהרידר שלי ו-וויקיפדיה משכילים אותי בכמות אדירה של השכלה שכמעט אי-אפשר היה לדמיין בעבר. אז אולי אני עוד לא מבין את זה וגם טוויטר הוא מקור ידע והשכלה לא פחות משהוא כלי למשיכת תשומת לב. עד עכשיו עוד לא מצאתי שום דבר מעניין בטוויטר, אבל אולי זה ישתנה. אולי עוד אמצא הוגה משכיל ומעניין שמטווטר השכלה ב-140 תווים או פחות.

אולי כל זה נשמע קצת אליטיסטי ומנותק, או סתם כמו אדם קפוץ . אבל מילא, לא יזיק גם קול ירון לונדוני ארכאי שכזה בדיון. והרי לא באמת קוראים לי יוסי.

By: יוסי

יוסי — Thu, 23 Apr 2009 00:39:04 +0000

By: יואב

יואב — Sun, 19 Apr 2009 16:35:12 +0000

מגה רעיון בול מה שאני חושב
ממש מגה בול חחחח

By: Arad Akikous

Arad Akikous — Sun, 19 Apr 2009 12:06:42 +0000

גל, אתה בטח מתכוון ל175 מליון משתמשים מדווחים (וגדילה של 75,000 משתמשים ביום)

יוסי, אני מסכים עם גל, אנשים רוצים לשתף, וככל שישתפו יותר ככה יקבלו יותר פידבקים, מה שיעלה את הביטחון העצמי שלהם. לא יודע אם אפשר לקרוא לזה נרקיסיזם..

By: אמיר

אמיר — Sun, 19 Apr 2009 06:17:49 +0000

הסיבה שניטרלו את האפשרות להסיר ממעקב היא שהיה פרס לעוקב המיליון ורצו למנוע מאנשים לשחק עם הצטרפות והסרה כדי לזכות בזה.

By: galm

galm — Sun, 19 Apr 2009 06:00:59 +0000

ארד, אני מסכים שיש כאן עניין של חיברות ואבולוציה. אפרת, אני מודה לך מקרב לב(:
יוסי, ההגיון שלך קצת לא ברור לי. האם לכתוב על טוויטר בבלוג הוא ביטוי לתשומת לב או להשתמש בטוויטר? כל שבעה מיליון משתמשי טוויטר הם נרקסיסטים? ומה לגבי 160 מיליון משתמשי פייסבוק? ובקרוב שאר העולם? נשמע לי כמו מגפה קשה.(:

By: אפרת

אפרת — Sun, 19 Apr 2009 05:25:45 +0000

נראה לי שגם כמה מהבלוגרים הכי נקראים בעברית הם עיתונאים, שיש להם כבר במה או יכולים לסדר לעצמם אחת בקלות. זה מחזק את הטענה על חיזוק של החזקים על ידי ווב 2.
חוץ מזה, עכשיו אני עוקבת אחריך בטוויטר. מעולם לא עקבתי בטוויטר אחרי אף אחד, אבל ביקשת יפה…

By: יוסי

יוסי — Sat, 18 Apr 2009 13:53:14 +0000

אין כמעט בלוגר לענייני רשת שלא כותב באופן כפייתי על טוויטר. אולי הטוויטר מוציא את מרצע הצורך-בפרסום-ותשומת לב משקם של הבלוגרים.

היום הקולקטיב פירסם כמה לינקים מעניינים בנושא. בראשם הכתבה הזו מסלייט: http://www.slate.com/id/2215829/pagenum/2

לא בול מה שאני חושב, כי חסרה כאן תובנה ביקורתית על אישיותם הנרקסיסטית של אלו שכן בוחרים להשתמש בטוויטר, אבל מספיק קרוב.