עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
חברים ממליצים
ויראלי
רשמים ראשונים: שירות המוזיקה הישראלי youzik.com
מאת גל מור פורסם ב- 10.4.2009 בשעה 2:44
כמה מפוספסת היא המוזיקה הישראלית ברשת. זה לא אבסורד שלאחר סגירת רדיו וואלה המיושן, האפשרות הכי מתקדמת להאזין למוזיקה ישראלית ברשת היא באמצעות ערוצי הסטרימינג של תחנות הרדיו שמשודרות באוויר? אוקי, אז יש גם את songs.co.il, שיאפשר לכם להוריד שיר מהקטלוג של NMC עבור ארבעה שקלים ואתר אורנג’ טיים, בו תוכלו להוריד שיר לסלולרי (בתשלום כמובן). תודה רבה באמת, אך זו לא מוזיקה באינטרנט במובן האמיתי של החוויה. קרי, סטרימינג.
כן, סטרימינג זה העתיד. ליתר דיוק, סטרימינג מתקדם עם יכולות גילוי של רדיו אישי, רשימות השמעה, אפשרות הורדה ושיתוף עם חברים. במילים אחרות, deezer. סכסוך מטופש בין מפיצות המוזיקה הישראליות מנע הקמת אתר itunes ישראלי (וספק אם למודל של חנות יש עתיד מזהיר בישראל או בכלל) ולא איפשר לחלופות דיגיטליות לצמוח למעט במייספייס וערוצי נישה המרוחקים מטעמו של הקהל הרחב.
על רקע זה, youzik, שירות המוזיקה הישראלי שעלה בחודש שעבר, הוא פורץ דרך אמיתי. באתר ניתן להאזין לקטלוגים של חברות המוזיקה הגדולות בארץ.
לא מדובר ברדיו אישי בנוסח Last.fm אלא בשירות של רשימות השמעה המזכיר באופן רופף את Favtape.com המצוין. אם כי ב-youzik אפשרויות גילוי שירים מצומצמות בהרבה: דרך רשימת המושמעים ביותר או החדשים, דפדוף אלף-ביתי או חיפוש מוזיקה על פי אמן או שם שיר. אפשר לצרף כל שיר לרשימת השמעה אישית או להאזין לרשימות השמעה שיצרו אחרים לפניכם.
האתר כולל לוח הופעות, חדשות מוסיקה, המלצות מערכת, עטיפות אלבומים ומילות שירים. ויש גם אפליקציה לפייסבוק.
היישום לפייסבוק מציע לגלות מוזיקה חדשה דרך חברים – וזו תכונה שהייתי מצפה לראות מוטמעת בכל השירות ולא רק כאפליקציה חיצונית. כי אם יש משהו ש-blip.fm ודומיו לימדו אותנו זה שחובבי המוזיקה הם-הם המפתח הוויראלי להפצתה. כל הרכיב החברתי מנוון לחלוטין ב-Youzik – אמנם, יש אזור בו נשמרות כל רשימות ההשמעה האישיות, אך האופן בו ניתן לעדכן אחרים במוזיקה ששמעתם הוא מסורבל ביותר (עליהם למצוא רשימות השמעה שיצרתם ולבחור באופציה “הוסף לעדכוני חברים”). אפשר היה לעשות את זה פשוט בהרבה. ומה לגבי התממשקות לטוויטר?
ל-Youzik יש לא מעט חריקות UI. למשל, כאשר מוסיפים שיר חדש לרשימת השמעה האפשרות היחידה היא “הוספה לרשימת השמעה חדשה”. ברגע שהמשתמש הסביר בחר באפשרות זו מתוך תפריט נפתח, הוא עלול לחשוב שדי בכך כדי להוסיף את השיר לרשימת השמעה בשם “רשימה חדשה”. ולא כך – אם לא יקליד את שם הרשימה החדשה (ואין חיווי ברור לכך), השיר לא יתווסף. ומה לגבי אפשרות אימבוד? יוק.
זאת ועוד, האזנה לרשימות ההשמעה היא בתוך נגן מדיה פלייר בחלון דפדפן במקום בדיב צף פלאשי עדכני. בשלב זה ההאזנה לשירים ללא הגבלה היא חינם למשתתפי שלב ההרצה (לאחר הרשמה), אך בקרוב מאוד יידרש תשלום של 24.90 שקלים בחודש עבור האזנה ללא מוזיקה באתר.
הקטלוג המוזיקלי מגוון, הסטרימינג זורם ובאיכות סבירה לרשת (128K) ובעיות הממשק של youzik זניחות יחסית לעובדה שסוף סוף יש אלטרנטיבה חוקית למוזיקה ישראלית ברשת. אישית אני חושב ש-24.90 שקלים הוא סכום מאוד סביר לשלם עבור מוזיקה ללא הגבלה. אך השאלה אינה תלויה בדעה בודדת זו או אחרת אלא במגמה הכללית. וזו, על אף שהישראלים אוהבים לראות עצמם כאי מבודד ברשת (בצדק במובן מסוים) מורה על סטרימינג חינם ו-Download to own בתשלום.
אני לא חותר לכך ש-youzik צריך להיות חינם אלא Freemium, תמהיל בין שירות בסיסי חינם שיוודא כי ההמונים ימשיכו לבוא, גן פתוח למנועי חיפוש, בלוגים ואתרים חיצוניים, לבין פיצ’רים מתקדמים בתשלום. דוגמה קטנה: משתמשי החינם יוכלו להאזין לרשימות השמעה שיצרו משתמשי פרו ללא הגבלה, אך אם ירצו ליצור רשימות השמעה משלהם, יתבקשו לשלם. או סטרימינג חינם והורדה בתשלום.
חשוב לזכור כי בניגוד לרכישת תקליטורים או אף שירים להורדה, קיים מעט מאוד ערך מוסף ברכישת שירות סטרימינג – אף לא אחר מהשירים להם אתם מאזינים לא נשאר ברשותכם. אז על מה אנחנו מתבקשים לשלם? על אפשרות האזנה שניתנת חינם בתחנות הרדיו ובאתרים בחו”ל, שלא לדבר על הערוצים הפיראטיים. על אף שאני מחזיק אצבעות ל-youzik, נדמה לי שבסופו של יום ייאלץ האתר לגבש מודל עסקי חלופי. >
"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900


עולמות מתנגשים: פוליטיקאים מהטלוויזיה, גולשים מפייסבוק
המדע מאשר: לחזור לאקס זה רעיון רע מאוד
מפחדים שאיבדתם את הנייד? אולי יש לכם נומופוביה
מקסים: ליל הכוכבים של ואן גוך בתנועה (וידאו)





“בשלב זה ההאזנה לשירים ללא הגבלה היא חינם למשתתפי שלב ההרצה (לאחר הרשמה)”
אני נרשמתי כבר. מתי יתחיל שלב ההרצה שלי?
כי עדיין לא יכול לשמוע שיר מלא
מצטערת, אבל לי זה עדיין נשמע (ונראה) כמו אתר לא מגובש- הן מבחינת UI והן מבחינת מודל עסקי.
וברור שצריך מודל עסקי,אבל כזה שיטיב עם היוזרים ויש מספיק דוגמאות לשירותי מוסיקה פופלאריים כמו אלה שציינת,שמצליחים להביא המוני יוזרים ועדיין לגזור קופון למי שצריך.בתור צרכנית מוסיקה כבדה ברשת,הייתי מוכנה לשלם את הכסף,אבל לקבל בתמורה גם גרפיקה נעימה לעין,חלון צץ כפי שציינת,ועוד ועוד או בקיצור חווית משתמש.וזו הבעיה בארץ.שחושבים שלחייב את הגולשים על מחיר לא כולל גם את השירות שבדרך, וחבל,כי באמת אין פה אלטרנטיבה.
חותם על כל מילה, קנדי
גל
כמה דברים:
1. להגיד שאין ערך מוסף לסטרימינג זה לא ממש נכון – הרי בעוד כמה שנים לא יהיה ערך מוסף בלצבור את המוזיקה על גבי המחשב האישי, ההגיון אומר שהכול יגיע בסטרימינג באייכות טובה. וממש כפי שספקי הטלויזיה (שעוסקים בסטרימינג) לא מודאגים מכך שהצופים מקליטים עותק אישי של התוכניות (ואף מוכרים מכשירים לצורך כך), כך גם ספקי הסטרימינג לא יהיו צריכים להיות מודאגים מכך שהמאזין “מקליט” את המוזיקה לשימוש, לדוגמא, בנגן הנייד – כל עוד הוא משלם דמי מנוי.
2. אני לא בטוח שמודל ה
freemium
מתאים כאן. בוא נניח שלאתר סטרימינג כזה 2000 משתמשים, חצי רגילים וחצי פרמיום, וכל אחד מהם עולה לו דולר לחודש (אפשר להניח שמשתמש פרמיום עולה כמו משתמש רגיל) – על מנת לכסות את העלויות, הוא יאלץ לגבות שני דולר מכל משתמש פרמיום. לעומת זאת אתר שלא מציע את אותו קטלוג מוזיקלי ללא שירות חינמי כלשהו, יוכל להסתפק בדולר אחד מכל משתמש, על מנת לכסות את עלויותיו. מודל
freemium
מתאים היכן שניתן להרוויח כסף גם ממנויים חינמיים או שעלותם שולית (מה שלא נכון כל עוד האתר צריך לשלם תמלוגים על כל שיר), או כאשר מנויי הפרימיום נהנים מהתוכן של המנויים בחינם (שזה לא המקרה, כיוון שהמנויים מגיעים בשביל הקטלוג המוזיקלי ולא בשביל הקהילה).
אגב – לאתר יש מערכת של המלצות והתאמה ל”טעם אישי”? זה כנראה האלגוריתם הקל בעולם כשמדובר ברוק הישראלי
אם האזנת ל: שלום חנוך
כנראה שתאהב: כל מה שבא אחר כך
לול, נמרוד. אהבתי את האלגוריתם לטעם אישי במוזיקה ישראלית שהצעת.
באשר להעדר ערך מוסף – הכוונה היא אך ורק לגבי היכולת לגבות דמי מנוי משירות סטרימינג בסיסי באיכות סבירה, ללא אפשרות הורדה. המגמה העולמית היא לשלב בין שירות בסיסי חינם לשירות מתקדם בתשלום. אפשר להרוויח ממשתמשים חינמיים – הם המאגר מתוכו יצוצו המשתמשים המשלמים הבאים. היחס אינו בין 1,000 משתמשים משלמים ל-1,000 חינמיים אלא בין 100 משלמים ל-10,000 חינמיים במודל משולב או 100 משלמים במודל של פרימיום בלבד. אתה חייב למצוא דרך להרוויח מאותם מאזיני חינם. ראה לאסט אף אם שמציעים מודל משולב מצליח. אולי תוכל לגבות דולר מכל משתמש פרימיום, אך תחזיק בידך גן נעול ורק זרזיפים של גולשים יימשכו אליו. במצב הרשת היום, אתה חייב להחזיק לא רק חלון ראווה יפה אלא גם טעימות חינם, אחרת המבקרים יעברו הלאה ולא יחלמו בכלל לשלוף כרטיס אשראי בלי שהתנסו ואהבו.
גל – המצב של לאסט אף אם הוא בדיוק כמו של יוזיק – כלומר ללאסט אף אם אולי כדאי לעבור לשירות בתשלום בלבד, ואז מתוך אותם 10000 מנויים חינמיים חלקם יעברו למנוי בתשלום, וכל השאר אולי יעזבו, אבל לפחות יפסיקו לרוקן את חשבון הבנק של בעלי השירות. מנויי הפרימיום הקיימים, לעומת זאת, כנראה שישארו, כיוון שהם כמעט ולא נפגעים מהעזיבה של המנויים החינמיים. את שאלת הטעימות חינם אפשר לפתור באמצעות התנסות מוגבלת בזמן או בקטלוג – אבל כזאת שלא מתפרשת כמנוי חינמי כלשהו.
זה לא מקרה דומה למקרה של טויטר, לדוגמא, בו עזיבה של המנויים החינמיים תהפוך את הרשת להרבה פחות אטרקטיבית למנויי הפרימיום ומן הסתם תחסל את השירות לחלוטין. מצד שני, טוויטר לא צריכה לשלם תמלוגים על התכנים שהיא מגישה למשתמשיה, ולכן יכולה לפנטז על היום (שכרגע נראה רחוק) שגם מנויי החינם יהיו רווחיים עבורה.
לגבי השימוש בפייסבוק בתור המימד החברתי – אני חושב שהרבה יותר הגיוני למשוך את רשימת החברים שכבר יש לך בפייסבוק לצורך השימוש באתר מאשר להתחיל ליצור רשימת חברים חדשה ונפרדת.
לא?
תודה!
זה נחמד מאוד כאשר מחפשים שיר או מנסים להתעדכן, אבל לא נראה לי מעשי כ”כ.
גולשים לא ישלמו עבור מה שניתן בחינם- ובקלות.
צריך למצוא מודל כספי אחר- אין מה לעשות.
תודה!
זה נחמד מאוד כאשר מחפשים שיר או מנסים להתעדכן, אבל לא נראה לי מעשי כ”כ.
גולשים לא ישלמו עבור מה שניתן בחינם- ובקלות.
צריך למצוא מודל כספי אחר- אין מה לעשות.