עקבו אחרי חורימבה

Twitter RSS חורים גם באייפון

עדכונים במייל

פוסטים אחרונים מהבלוג

חברים ממליצים

ויראלי

default icon

תזרוק אותה ג’ון, אני אומר לך

אהבתם את הפוסט?

נחמד איך הכל מתחבר בסוף. רק לפני כמה חודשים לינקקתי כאן למחקר מסעיר ופורץ דרך, שגילה כי -46% מהנשים מעדיפות לוותר על סקס למשך שבועיים לטובת האינטרנט, אם עליהן לבחור. והנה כעת מתברר שגם נשים ולא רק גברים נופלים קורבן לסטטיסטיקה האכזרית הזו. בני הזוג שלהן לא רק מעדיפים לוותר אלא פשוט מוותרים, מתחפפים, מתחמקים ונמנעים והכל בשביל עוד כמה רגעים גנובים עם האינטרנט שלהם.

ולא סתם אישה, אלא ג’ניפר אניסטון בכבודה ובעצמה, אחת השחקניות המפורסמות בעולם. על פי דיווח באתר טלגרף, אניסטון עזבה את בן זוגה לאחר שהתברר לה שהוא מבלה שעות בטוויטר במקום לראות אותה ומתחמק ממנה במקביל בתירוץ שאין לו זמן בשבילה.

ואני אומר. ג’ון, עשית את הדבר הנכון. אמנם, אחת הנשים הנחשקות בעולם הייתה בזרועותיך וויתרת עליה לטובת כמה שורות סטטוס אוויליות בטוויטר. אמנם, ג’ניפר היא גם עשירה. אם הייתם מתחתנים ומתגרשים, היית יכול לתבוע ממנה חצי, וויתרת על הכל בשביל 140 תווים טיפשיים.

אמנם, ג’ניפר עושה רושם של פקצה מתוקה וקלילה, כזו שאפשר להתדיין איתה על הגותו של שופנהאואר שעות, ואתה במקום זה בדקת מה הציון שלך בטוויטרהוליק, אמנם, כל משתמש אחר בטוויטר, כולל הומוסקסואלים, סטרייטיות ומתים, לא היו עושים את הבחירה שלך.

אבל כאן אנחנו מתקרבים לשורה התחתונה, אתה עשית את הבחירה הנכונה שלך, ג’ון או @JohnMayer או איזה שטרודל שלא תהיה. אתה ידעת שאסור לאף אשה לעמוד חוצץ בינך לבין הטוויטר שלך. אתה הבנת שלא נותר לגבר שכמותך דבר מלבד ההנאות הקטנות בחיים: טוויט, ריטיווט, ריטרוויט טוויט טוויט וריטוויט ריטוויט טוויט טוויט וכל שאר הצפצופים המוזרים האלה.

אתה הפנמת עמוק בלבך שכל קשר שלא מתחיל בשטורדל אינו יכול להיקרא קשר אמיתי. ואם היא רצתה לדבר, למה היא לא עשתה לך DM, ג’ון, אחרת איך היית יכול לדעת שמשהו לא בסדר בקשר ביניכם?

ומי היא ג’ון, מי היא שתדבר. אישה שמדגמנת רוב חייה חברים פיקטיביים ודי אינפנטילים, ושלל מערכות יחסים בדיוניות, היא שחיה את רוב זמנה בפיקציה של הקולנוע והטלוויזיה, תבקר אותך על העדפתך לבדיה הווירטואלית. ואתה יודע, יש עוד מיליון דגים בים. בעצם, זה לא נכון. אין אף אחת כמוה. אבל מה זה משנה, ג’ון, מה זה משנה. אתה הראית לה מהיכן מצייץ הדג.

ג’ון, ואני מקווה שזה בסדר שאני קורא לך בשמך הפרטי כי אני מרגיש שקצת התקרבנו. עכשיו כשג’ניפר איננה וקר בחדר (מחווה לזמר אהוב) אתה בטח חש שחור עמוק נפער בלבך. אני יכול להבטיח לך שכל קהילת המצייצים מחבקת אותך אל מקורה ברגע זה, וזה בוודאי מחמם את הלב, שלא לדבר על מאות העוקבים החדשים. ונוסף לכל, תודה לך ג’ון, תודה שהוכחת שגם אנשים שיש להם חיים בוחרים להיות חסרי חיים. איזו נחמה! >

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900


מאת: גל מור

גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

  1. ג’ון לא יושב כל היום ושולח טויטס. ואני מניח שברוב הזמן ג’ון קורא מה אנשים מעניינים עושים וחושבים ואת המאמרים והתמונות שהם שולחים. זה מרתק וממכר, במיוחד למי שאוהב ללמוד. חוץ מזה ג’ניפר אניסטון כל-כך מעצבנת…

  2. בני, הרווחת את התואר גיק בכבוד(:

  3. בני, עכשיו אני מבין למה המוזיקה של ג’ון מאייר כזאת מיינסטרימית מחורבנת. הוא פשוט משתמש בטוויטר כמקור השראה. לענין האניסטון, היא יותר וירטואלית מכל משתמש נתון של הטוויטים. סוג של בוט הוליוודי מתוחכם שנראה טוב.

  4. לא יודע למה, אבל אני מקבל את התחושה המוזרה שגל לא ממש מסמפט את טוויטר… זה אני או שהטקסט הוא קצת סרקסטי, לפחות בחלקו?

    וקצת יותר ברצינות, אני לא מכיר את הבחור המדובר, אבל אם ג’ניפר אניסטון זרקה אותו אז כנראה שהוא אדם בוגר ואחראי למעשיו, ושיהיה לו בהצלחה. הוא רוצה לצייץ? תנו לו.

  5. מה קרה לך, אני מת על טוויטר, אחרת לא הייתי שם.

  6. זו תגובה לטור ב-YNET*: כתבת על Qwigi כשירות חדשני – למעשה היתה חברה ישראלית שעשתה בדיוק, אבל בדיוק, אותו דבר בתחילת המילניום, בשם Gate42 (השם נבחר לאור השער בשדה התעופה שממנו יצאה טיסתם של המייסדים, או איזה הסבר באותו נוסח שכבר שכחתי). הרעיון היה לייצר פלטפורמה של מדריכים מקוונים (tour guides) באתרים מסויימים, כמו אתרי מוזיאונים, למשל. הטיעון לשימוש בפלטפורמה שכזו אז היה כיוון שמרבית הגולשים לא מכירים מספיק את האתרים ברשת, ולכן גולשים אחרים יוכלו להכין עבורם סיורים מודרכים, ומודל נוסף היה לארגונים ולמוסדות (כדוגמת מוזיאון עם אתר, או למשל נייק), שיטמיעו באתר סיורים שכאלו להנאתם של הגולשים.

    בסוף, כמובן, אף אחד (כמעט) לא השתמש, ואף אחד לא קנה. הלכו לעולמם אי שם ב2002.

    *כי שם היא היתה נבלעת בין 800 המגיבים האחרים שמאחלים לג’ניפר אניסטון חיים ארוכים.

  7. לא הזכרתי בשומקום את המילה חדשני. למעשה, אני זוכר במעומעם עוד כמה חברות שעשו דברים דומים.
    *דווקא לא הגיבו כמעט לטור. אולי ג’ניפר כבר לא מה שהייתה.

Performance Optimization WordPress Plugins by W3 EDGE
Google Analytics Alternative