ניצחון הרוח על החומרה

יש אנשים שפותחים את מארז המחשב שלהם מדי כמה שבועות, מביטים פנימה בעיניים מצועפות ומרססים מנה הגונה של ספריי לחץ אוויר. הם בודקים שכל כרטיס במקומו, מרעיפים מילות חיבה על המכונה וסוגרים בזהירות את המכסה, בורג אחר בורג, בדיוק בסדר הפתיחה. אולי זה לא חינוכי מצדי (not), אבל מבחינתי שהמכשיר המטומטם יאכל אבק.

עבורי, המחשב הוא רק כלי התחבורה שלוקח אותי לעולמות מקוונים – שם קורים הדברים המעניינים באמת. אני פותח את הקופסה רק כשצריך, יודע להחליף זכרונות ובמידת הצורך גם כונן CD או דיסק קשיח, ואוכל להתמודד עם משימות מורכבות יותר אם לא תהיה ברירה, אך עם יד על הלב לא אוכל לטעון שהנושאים האלה מרתקים אותי כמו חלק מעמיתי.

עולם המחשבים, כמו האינטרנט, כמו הטכנולוגיה בכלל, נחלק לרובד הפיזי ולשכבה הלוגית. הרובד הפיזי הוא הברזלים, החומרים מהם המחשבים שלנו עשויים וביחד עם רשת של נתבים, סיבים אופטיים ומחשבי על יוצקים חיים בעולמות של תכנים ואנשים. בלי התשתית המילים האלה היו ביטים מתים, אך בלעדיהן לא היה דבר מלבד ברזלים קרים.

למרות משיכתי הברורה והלא מוכחשת אל הלוגי, אני יודע איך הרובד הפיזי פועל. לצערי, פחות ופחות אנשים ידעו, ולמי בכלל אכפת. כתבה מעניינת ב-the.age.com.au מתארת את התדלדלות מועדוני המחשבים באוסטרליה והזדקנות החברים. הצעירים מתעניינים יותר בתכנות, משחקים, צ’טים ורשתות חברתיות. אולי זה המחיר של הפיכת הטכנולוגיה למיינסטרים, אך התהליך הזה לא מבשר טובות.

אנשים אוהבים להתלונן על מיקרוסופט – כמה מהם יודעים על מגבלות ה-DRM המובנות בחומרה של אינטל ו-AMD וביחד עם ויסטה יוצרים חתיכת מפגע אנטי צרכני? >

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: טכנואבסורד, כללי, תרבות דיגיטלית